שו"ת ברית עולם רפט

מוכח משם דבני ת' הולידו לפי סברת ר"ח ובודאי אין שום סברא לומר דב"ש וב"ה ס"ל כר"י ולא כר"ש ור"י ואף דיש לדחות דב"ה י"ל דלא ס"ל דוקא כר"י אך לקושטא דמלתא לא ילפי מדורות ראשונים וגם לב"ש י"ל דר"י לא ס"ל כותייהו אלא ס"ל כב"ה דלא ילפי מדורות ראשונים אך מ"מ י"ל דלא נ"ל להגמרא לאוקמי דב"ש ע"כ כר"י ס"ל דלא מצינו בזה פלוגתא מתנאים אחרים זולת ר"י ור"י ור"ש ושפיר קאמר ותדע דע"כ לא מזה ולפי ב"ש דא"כ מוכח דגם קודם ח' הולידו לר"י ור"ש דל"ל שיפורא גרים ודוק בזה

(ב) אך יש לדקדק לכאורה עדיין בסוגיא דסנהדרין שם דמסיק אלא מהכא ואלה תולדות תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה כו' כמה קשיש אברהם משרה עשר שנין וקשיש מאבוה תרתין שנין אשתכח כי אולידה הרן לשרה בתמני אולידה כו'. והנה המהרש"א בח"א והמהר"ם ז"ל תמהו בזה דהא כי מדלית שמונה חדשים לימי עיבורה של שרה אשתכח דלא הוה הרן כי אולידה כי אם ז' שנים וד' חדשים עיי"ש וזה תמיה עצומה. והמהרש"א בח"א שם כתב לישב וז"ל ונראה דלא בעי תלמודא לדקדק טפי ממאי דבעי דדורות ראשונים הולידו לח', ותדע דהא מוכח דמעיקרא הוליד הרן את מלכה כו' ובב"ר איתא הכי בהדיא דהרן לשש שנים הוליד כו' עייש"ה. כונתו ז"ל מבוארת דהגמרא הוכיח רק דבני ח' הולידו אבל מקודם ג"כ יכול להוליד וכמו שסיים שם בשם המדרש דהרן לשש שנים הוליד. ולא זכיתי להבין כונתו ז"ל דהרי זה עיקר דחיית הגמרא דב"ש הולידה משום דאתתא בריא. תדע דהא הוה לה ולד מעיקרא ומזה מוכח דע"כ מקודם ח' הולידה וע"כ משום דאתתא בריא. ומאי תדע הוא ומנ"ל דאתתא שאני ולמידחי ילפותא דגמרא. ונמצא דאף דב"ש הולידה קודם ת' סו"ס מוכח דבני ח' הולידו כסברת המהרש"א ואף דיש סברא לחלק בין איש לאשה מ"מ מאי תדע דקאמר אע"כ דזה פשוט דע"כ הגמרא רצה להוכיח דבני ח' הולידו ולא מקודם דהרי קאמר שם דבפחות מבן ח' גם ב"ש מודו דאין ביאתו ביאה. ולסברת המהרש"א ז"ל יקשה דלב"ש הו"ל ליליף מהרן דגם מקודם ביאתו ביאה ודברי המהרש"א ז"ל בת"א צע"ג

וראיתי במלוא הרועים בהגהותיו על הש"ס שכתב על קושיות המהרש"א והמהר"ם ז"ל דאינה קושיא די"ל דשרה לא היתה בת תשעים בשלימות וכיון שנכנס חודש בשנה תשיב שנה ואברהם קשיש מינה עשר שנים וח' חדשים. וגם דבריו ז"ל לכאורה תמוהין דלפי"ז לא מוכח כלל דהולידו בני ח'. דהנה זה ודאי הא דקאמר בגמרא שם ואברהם גדול מנחור שנה ונחור גדול מהרן שנה לאו דוקא הוא דלאו מקראי מוכח לה ולא מגמרא אלא מסברא מדחשיב לאברהם קודם נחור ונחור קודם הרן כפירש"י ז"ל וכמבואר בגמרא דמדחה לה דלמא דרך חכמתן חשיב להו עיי"ש. וי"ל דלא היה קשיש מיניה רק כשיעור העיבור שלו אלא משום דסו"ס ע"כ מוכת דקודם ט' ילדו דבשנה אחת א"א להיות ג' עיבורין נקיט בגמרא דאברהם גדול מהרן ב' שנים אבל ע"כ לאו דוקא הוא ואף דהמהרש"א בח"א כתב שם דלהכי נקיט שנה משום דא"א להתעבר תיכף אחר הלידה כבר תמהו ע"ז האחרונים ז"ל מהא דפליגי ב"ש וב"ה במפלת לאור שמונים וא' וכו'. וכן יש לדקדק מהא דאיתא במס' נדה ל"ח ע"ב המקשה בתוך שמונים כו' ופירש"י ז"ל שנתעברה בימי טוהר או שנשתהה כו' וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהדיא בפ"ז מהל' א"ב הל' ט' על הך דינא שנתעברה תיכף אחר י"ד לנקיבה. וכ"פ בפי' המשניות שם. הרי דאפשר להתעבר אחר הלידה ודברי המהרש"א ז"ל צ"ע לכאורה. ולפי"ז אם נימא דאפשר דשרה לא היתה בת תשעים בשלימות רק חודש א' בשנה ג"כ תשיב שנה א"כ שפיר משכחת לה דאברהם היה גדול מהרן ט"ז חדשים והרן כשהגיע לט' שנים נתעברה אשתו עם שרה וכשנולדה שרה היה הרן ט' שנה וז' חדשים והיה אברהם קשיש משרה עשר שנים וי"א חדשים וגם י"ל דנולדו לו"ח עם איזה ימים וז"פ ודבריו ז"ל צע"ג. אלא דלכאורה לפעד"נ די"ל דהא דקאמר בגמרא דאברהם גדול מהרן ב' שנים לאו דוקא הוא וי"ל שפיר דמשכחת לה דאשת הרן נתעברה מהרן בתר דשלמו לו ת' שנים ואברהם היה גדול מהרן רק ט"ז חדשים ונשאר ח' חדשים על ימי עיבור שרה. אח"כ מצאתי בעה"י בס' ערוך לנר בחי' לסנהדרין שם ובהגהת הרש"ש שתירצו כן קושיית המהרש"א והמהר"ם ז"ל הנ"ל והנאני מאד תל"י

(ג) אמנם באמת יש לדקדק בסוגיא שם דאיתא שם בגמרא דאברהם היה קשיש משרה עשר שנים אם נימא דכונת הגמרא י' שנים מצומצמות וכי שניהם ביום או בחודש א' נולדו ומנ"ל זאת והרי מקרא מפורש הוא ואברהם בן צ"ט בהמולו בשר ערלתו ובלידת יצחק היה בן מאה שנה והרי יצחק נולד בפסח לכ"ע בין לר"א בין לר"י כמבואר במס' ר"ה (דף יא ע"א) ובהמילה איכא פלוגתא בזה דבר"ה י"א שם משמע דבתשרי נימול ובמכילתא ובמדרש מבואר דבפסח נימול כמבואר בתוס' שם ד"ה אלא עיי"ש. והנה בסוגיא דר"ה שם פליגי ר"א ור"י ר"א אומר בתשרי כו' בתשרי נולדו אבות כו' רי"א כו' בניסן נולדו אבות וא"כ לר"א דס"ל בתשרי נולד אברהם ויצחק בפסח נולד ע"כ אברהם דכתיב ביה דבן מאה היה בשעה שנולד יצחק אינן מצומצמות וגם לר"י דבניסן נולד אברהם לסוגיא דמס' ר"ה שם דבתשרי נימול ג"כ ע"כ הא דכתיב גביה דבן צ"ט היה ג"כ אינם מצומצמות וע"כ דחצי שנה שנכנס לשנת צ"ט לשנה יחשב. אמנם בשרה אמנו דכתיב גבה דבת צ' היתה בהולידה את יצחק ואברהם היה קשיש מינה עשר שנים אם היה עשר שנים מצומצמות או לא י"ל לכאורה דהנה מבואר הוא במדרשים ובפירש"י ז"ל בחומש דשרה אמנו תיכף אחר שמיעת העקידה מתה והנה מבואר בכ"מ דהעקידה היה ביוה"כ ובמדרש רבה במגילת אסתר על פסוק החודש הראשון הוא ניסן איתא שם דשרה מתה בחשוון. והנה במס' ר"ה (דף יא) שם איתא במחלוקת ר"א ור"י דלר"א דבתשרי נולדו אבות ע"כ בתשרי מתו ולר"י דבניסן נולדו בניסן מתו שנאמר כו' שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום כו' ולפי"ז י"ל ג"כ באמנו שרה הצדיקת ביום שנולדה מתה ונולדה או בתשרי או בחשוון וא"כ י"ל ג"כ דר"ח בסנהדרין שם ס"ל כר"י דקיי"ל כוותיה לגבי ר"א וס"ל בניסן נולדו האבות ושרה נולדה או בתשרי או בחשוון והמילה היה בפסח וא"כ אברהם היה קשיש משרה בעשר שנים וששה חדשים אם היה העקידה ביוה"כ או עוד מעט אם בחשוון היה ובפסח שנולד יצחק היה אברהם ק' שנים מצומצמות ושרה פ"ט שנה עם ששה חדשים או עוד מעט פחות כנ"ל ומ"מ נחשבת בת צ' שנה כנ"ל

ומעתה יתישב סוגיא דסנהדרין שפיר מכל קושיות הנ"ל די"ל דשפיר משכחת לה דהרן אתר שמונה שנה נתעברה אשתו משרה ואם שרה נולדה בחשוון י"ל דאברהם היה גדול מהרן ב' שנים שלימות כמבואר בגמרא. והרן שנולד ג"כ בניסן אחר שמונה שנים נתעברה אשתו עם שרה ג"כ בניסן ונולדה בחשוון לז' חדשים. וגם אם שרה נולדה בתשרי ג"כ א"ש די"ל דאברהם היה גדול מהרן רק ערך עשרים חדשים וא"ש בפשיטות. ומעתה א"ש ג"כ דשפיר מוכח דע"כ הולידו בני ת' דאין לומר דהרן אחר ט' הוליד ונתעברה אשתו דאף דנימא דשרה נולדה בחשוון לכאורה י"ל קצת כיון דאברהם נולד בחצי ניסן א"כ לכל הפחות נחור נולד חצי חשוון והרן חצי סיון וכשנעשה הרן בן ט' היה אברהם בן עשר שנה עם ב' חדשים ואח"כ כשנתעברה אשת הרן האיך יוכל להיות שנולדה שרה בחשוון ואף די"ל דנחור והרן נולדו רק לששה חדשים עם איזה ימים ושפיר משכחת שנתעברה אשת הרן כשהיה הרן בן ט' ונולדה שרה בחשוון מ"מ בזה י"ל קצת דאין סברא שתתעבר אשת תרח תיכף בקרוב אחר הלידה אך א"צ לזה ויותר י"ל בפשיטות דר"ח בסנהדרין שם ס"ל כהנך מדרשות דביוה"כ היה העקידה ותיכף אתר העקידה מתה שרה וא"כ נולדה ג"כ אז כנ"ל וא"כ לא משכחת לה כלל אתר ט' להרן וע"כ בתמני אוליד ושפיר יליף מדורות ראשונים וא"ש ג"כ עיבור של שרה כנ"ל וז"פ ונכון לפע"ד: