שו"ת ברית עולם רפה

מדבש. אך אם נכון סברתי הנ"ל י"ל דשפיר הקשו די"ל דכונתם היה לפוסלו לעדות גם לד"נ ואף דלר"מ בחשוד לממון ג"כ פסול לד"נ מ"מ י"ל דלאו כ"ע דינא גמירי בדבר הזה ואולי העדים תשבו דהלכה כר"י דחשוד לקל אינו חשוד לחמור וחשבו דלא יוכלו לפוסלו בלאו בעלמא מש"ה העידו עליו בד"נ אבל לא זממו להרוג אותו רק לפוסלו לעדות. אך מ"מ גם זה לא החלטתי ומדברי רבותינו ז"ל בתשובותיהם לא משמע כן ועיין בתשובת רמ"א ז"ל (סי' י"ב) ובנוב"י שהזכרתי בתשובה הנ"ל ואני מבטל דברי מפני דבריהם ז"ל ולא על תירוץ זה סמכתי וכתבתי עוד תירוצים לזה בעה"י כנ"ל

ובמה שתמה על שיטת רבינו ירוחם ז"ל הנ"ל דהוא נגד שמואל דליכא פלוגתא עליה ואנכי כתבתי לו די"ל דשמואל לא קאי לענין קטלא רק קאי באמת על לאוסרה ע"ב לשיטת רבינו ירוחם ז"ל וע"ז תמה כ"ת דא"כ למה הזכיר שמואל ובמנאפים כיון דהנואף לא יהיה מחויב כלל בזה דל"מ לשיטתם לקטלא רק לאוסרה ע"ב ומדהזכיר הנואף ש"מ דבזה מחייבין גם הנואף. מלבד דהדקדוק קלוש אני תמה על ידידי דהרי גם לענין הנואף מועיל עדותן דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל וקמ"ל שמואל דכדרך מנאפים אסורה לשניהם וז"פ והמעיין בדברי רבינו ירוחם ז"ל הנ"ל יראה דמשמע בהדיא בלשונו ה"ק ז"ל דמפרש כן הך סוגיא דמציעא הנ"ל דשמואל קאי רק לענין לאוסרה עיי"ש וכן נלפע"ד ברור בכונתו הק' ז"ל זי"ע ועכי"א ואין להאריך עוד בדבר זה. כ"ד ידידו ש"ב אוהבו דו"ש מברכו ברוב הצלחה: אייזיק יעקב בהרב הגאון מ' אליעזר שלמה זצלל"ה וועללער: סימן פט

מעשה בא לפני בדבר אשר ספרו לי כי איש אחד אשר היה במרחקים זמן רב בא לביתו ביום ה' על ש"ק של חנוכה ונשתהה בביתו עד אחר חג הפסח ונסע חזרה למרחקים ובערך ט"ו אייר הולידה אשתו ונמצא כי מולידה בה' חדשים ואיזה ימים ויען כי היתה אצלם דבר תמוה ועלה בדעתם להרהר אתריה וספרו גם לי. והנה הדבר מבואר ברמ"א באהע"ז (סי' ד' סעיף י"ד) בהדיא בשם מהר"י מינץ כי תוכל להוליד בחמשה חדשים עם איזה ימים בראשון ושביעי. אך מאשר הבית מאיר שם כתב לבל למהר להתיר וגם המהרי"ט חלק עליו נתתי לבי לעיין קצת בזה ומה' אבקש לבל אכשל ת"ו בדבר הלכה. וזה החלי בעה"י

(א) הנה הרמ"א באהע"ז (סי' ד' סטיף י"ד) כתב בשם הר"י מינץ אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון וילדה תחלת כסליו אע"פ שאין ביניהם רק ה' חדשים לא חיישינן לבנה לומר שהיתה מעוברת קודם לכן דהחדשים גורמים והו"ל בן ז'. ודבריהם ז"ל לכאורה תמוהין מכמה מקומות בש"ס וכבר עמדו ע"ז רבותינו האחרונים ז"ל. הח"מ הביא קושיית העולם מהא דכתובות (דף לט ע"א) דאיתא שם ובשיתא ירחא מי קא ילדה. והא אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים. וע"ז כתב הב"ש דבאמת אין זה קושיא דגם הששה חדשים של ימי נערות שיפורא גרים וד' חדשים שלמים ושני ימים משני חדשים הראשון והאחרון נקראים ו' חדשים של ימי נערות עיי"ש בח"מ ובב"ש. ולכאורה דבריו צ"ע דבאמת לשון הגמרא לכאורה לא משמע הכי דבגמרא כתובות שם דבעי אי יש בגר בקבר כו' וע"ז מקשה בגמרא ובששה חדשים מי קא ילדה. ומנ"ל לגמרא לפרש דימי נערות תליא ג"כ בשיפורא עד שמקשה ע"ז מי קא ילדה אף אם יש סברא לומר כן אך אמאי פשיטא ליה כ"כ דלמא רבא דמבעי ליה אי יש בגר בקבר ס"ל דימי נערות לא תליא בשיפורא וששה חדשים שלמים בעינן. ועוד קשה יותר דבגמרא שם קאמר וכ"ת בציר הוא דליכא הא טפי איכא הא אלא קאמר ועיקר הדיוק מדקאמר אלא ו' חדשים הא לאו הכי י"ל דטפי נמי איכא. וא"כ לכל הפחות על הששה חדשים ליכא דיוק על מקוטעים וי"ל דלכה"פ שלמים בעינן. ועוד דאף אם נימא דגם בזה שיפורא גרים ואם היה תחלת הנערות בסוף חודש רק א' או ב' ימים קודם ר"ת נחשב לחודש שלם מ"מ מנ"ל דחודש הששי ג"כ יום א' בחודש מקצתו ככולו לענין בגרות דלמא החודש הששי צריך כולו ושפיר מבעיא ליה לרבא ומאי מקשה בגמרא. הן אמת דלשון הגמרא אלא ששה חדשים משמע לכאורה דיותר ליכא אבל לפעמים בבציר הוה בוגרת. י"ל דהיינו כמו שכתב רש"י ז"ל במס' קידושין (דף עט ע"א) ד"ה אי נימא בתוך ששה וכו' ופעמים שהיא ממהרת לבגור וסמניה ניכרים בדדיה כדתנן במס' נדה (דף מז) פגה בוחל וצמל עיי"ש. אבל בלא נראה הסימנים השיעור ו' חדשים וי"ל דוקא ששה שלימות ומאי מקשה

ועוד קשה יותר דהרי שמואל הוא דס"ל אין בין נערות לבגרות אלא ו"ח ושמואל ס"ל בהדיא במס' נדה (דף לח ע"א) דלא אמרינן שיפורא גרים דס"ל אין אשה מתעברת ויולדת אלא לרע"א יום וכו' עיי"ש. ולשמואל הה"ד ביולדת לשבעה ג"כ לא אמרינן שיפורא גרים כמבואר בהדיא בירושלמי פ' החולץ הל' ט' דאיתא שם ר' ברכיה בשם שמואל לעולם אין האשה יולדת או למאתים ושבעים ואחד או כו' א"ל ר"מ מינן שמע רבי הדא מלחא א"ל מן ר' בא ומקשה מחלפא שיטתי' דר' בא כו' ומשני כ"ש ב"ה רבה כו' ועיין בפ"מ והיינו דמקשה מהא דלעיל מיני' שם דמחלק בין הכרת העובר ללידה דיולדת למקוטעין. ומשני דהא דלעיל רבה אמרה והך שניה רבא אמרה יעו"ש בפ"מ ובק"ע. והרי הך דלעיל מיירי שם בהדיא ביולדת לשבעה ומ"מ מקשה אהדדי והרי דבשניהם ס"ל דאינה יולדת למקוטעין לפי מ"ד דס"ל אליבי'. והרי בש"ס דילן מס' נדה הנ"ל ס"ל בהדיא דלא אמרינן שיפורא גרים ושלימות בעינן. וא"כ שמואל דס"ל אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים ע"כ ששה שלימות ס"ל ומקמא הכי לא הוה בוגרת והכי קים ליה וא"כ לדידן אף דס"ל שיפורא גרים לענין לידה מ"מ האיך מקשה ובשיתא ירחי מי קא ילדה והא אמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ו' חדשים. והרי עיקר שיעור נערות משמואל הוא דלמד והוא בודאי דשלימות ס"ל והאיך יקשה לדידן דס"ל שיפורא גרים דע"כ גם ימי נערות בארבעה חדשים שלימות ומקצת ימים בראשון וששי סגי לא יותר מנ"ל דבר חדש כזה ולהקשות על רבא כמלתא דפשיטא זהו דבר תימא גדולה ולא זכיתי להבין דברי הח"מ ז"ל. ולכאורה מזה משמע ע"כ. דיולדת לז' ע"כ ו' שלימות בעינן עם ב' ימים ב"ז

והנה הרמב"ם ז"ל כתב בהדיא בפ"ב מהל' אישות הל' א' הבת כו' ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה עד ו' חדשים גמורים והובא בב"ש שם (סימן ד') שכתב (ובסי' לז) כתבתי דליתא והיינו מה שמביא שם ס"ק ה' בשם הרמב"ם ז"ל. ועיין בס' בית מאיר שם שכתב דהרמב"ם ז"ל בלא"ה חולק על דין מהר"י מינץ ז"ל הנ"ל ולא ס"ל שיפורא גרים גם בהריון כמבואר בב"ש (סי' קנו ס"ק ה') עיי"ש והוא בפ"ז מהל' א"ב. וסיים הבית מאיר ז"ל שם לכן לענ"ד הרוצה לסמוך על פסק הרי"מ צ"ע מקודם לישב קושיית העולם עיי"ש. ולפי הנ"ל צ"ע בזה הרבה. ובס' בית הלל סיים ג"כ ע"ז וצ"ע לדינא עיי"ש

(ב) והנה הב"ש הקשה ג"כ על דינא דהר"י מינץ והרמ"א ז"ל מהא דמס' ר"ה (דף יא ע"א) דאיתא שם בבשורת שרה אמנו אלא דקאי בחג וקאמר למועד היינו פסת אכתי בשיתא ירחא מי קא ילדה ומאי קושיא דלמ"ד שיפורא גרים הא איכא ז' חדשים. וכתב שם ואפשר לומר להמסקנא דאמר יולדת לז' יולדת למקוטעין תו א"ל לומר דהיתה שנה מעוברת כו' אבל דברי התוס' ז"ל אין לישב בזה כו' עייש"ה. ובאמת לכאורה צע"ג דבריו ז"ל דזה ודאי הברייתא לא בטעות נשנה והיתה אז שנה מעוברת. וא"כ אף דלו נימא דלמסקנא ל"צ תו לזה אך מ"מ כיון דבאמת היתה השנה מעוברת א"כ אם נימא בזה ג"כ שיפורא גרים והוה מקצת חודש ככולה הרי מחג עד פסת עם חודש העיבור הוה חודש ח' וממנ"פ אי בתר ירחא אזיל לא הוה ז' שלימות בתר דמדלית ימי טומאה. ואי בתר שפירא