שו"ת ברית עולם רלח

מיקטלי עדים בתראי ולא אמרינן דהוי עדות שאאי"ל דגברא קטילא בעו למיקטל. משום דמשכחת לה אופן שיוכחשו או יוזמו סהדי קמאי ומש"ה שפיר מקרי עדות שאי"ל ומכש"כ די"ל דכאן דמשכחת לה שתתגרש האשה או יתנו לה ע"מ שאין לבעלה רשות או יתעשר העני דשפיר מקרי עדות שאי"ל ול"ד כלל להא דסנהדרין (דף מא) דיכלי למימר לאוסרה ע"ב באנו דשם ה"פ דהעדים יכלי לומר דלא ידעו דחבירה א"צ התראה אלא דהעידו לאוסרה ע"ב ולפי דעתם לא היה משכחת לה שיהרגו אותה כמש"כ התוס' סנהדרין (דף ט' ע"ב) ד"ה עדי האב אבל היכא דבעדותן בודאי יהרגו אותה לא יכלי לומר כו' וא"כ גם לענין אי מקרי עדות שאי"ל כיון שכבר כתבו התוס' (דף פא הנ"ל) דכיון דיש אופן דמשכחת לה שיקוים בהם דין הזמה מקרי עדות שאי"ל א"כ לא יוכלו לומר לפוסלה לעדות ולשבועה באנו דמ"מ סו"ס בעדותן מחייבין אותן ג"כ ממון בודאי ואף דאין להם מ"מ מקרי עדות שאי"ל כיון דמשכחת לה שיהיה להם כנ"ל

עוד ראיתי שם בס' היכלי שן שתמה הרבה על התומים בהא דכתב הב"י סו"ס ל"ג בשם המרדכי בפ' ז"ב דהנרצח עצמו יכול להעיד כ"ז שהוא חי ואינו טרפה וכו' וכתב שם משמע מהכא דטרפה פסול להעיד ע"כ. ומשמע דגם בדיני ממונות פסול עיי"ש בש"ך ובדרכי משה ובסמ"ע שם כתבו דפסולי משום דבעי עדות שאי"ל ובממון דלא בעי עדות שאי"ל כשר לעדות. ובש"ך ז"ל תמה הרבה דאף אם בדי"מ ג"כ בעי עדות שאי"ל מ"מ שפיר יוכל לשלם גם הטרפה וגם על הב"י תמה במה דס"ל דטרפה הוא פסול מגופו דהרי בהדיא מבואר בפ' הנשרפין (דף עח) דפליגי רבא ור"א בעדי טרפה שהוזמו ולרבא נהרגין ולר"א דאין נהרגין הוא משום דאינן בזוממי זוממין והרי בין לרבא בין לר"א כשר מצ"ע עייש"ה. וע"ז תירץ בתומים שם דדברי הב"י א"ש דע"כ הא דכתב המרדכי בעד טרפה פסול הוא משום פסול הגוף דאל"כ יקשה בהא דמס' מכות (דף ו ע"א) דפריך אלא מעתה הרוג יציל והיינו דק"ל להגמרא דההרוג יציל משום שהיה טרפה וא"כ ע"כ דהפסול הוא מגופו ולא משום שאינו בר הזמה דאל"כ האיך יפסול שאר העדים וע"כ דהוא מטעם פסול הגוף והא דפרק הנשרפים דפליגי רבא ור"א בעדי טרפה מיירי שנטרפו העדים אחר עדותן קודם שהוזמו עיי"ש שהאריך בדברים נחמדים. וע"ז תמה בס' ה"ש הנ"ל וכתב שם דלא ידע מה קאמר דהא קושיית הש"ס הרוג יציל הוא לדעת התוס' מכות שם ד"ה אלא משום שהוא שונא או בעל דין. אך המרדכי והב"י ע"כ לא ס"ל כן בפירוש הגמרא דא"כ אמאי מכשרי נרצח לעדות וע"כ דמפרשים כתירוץ הר"י בכור שור המובא בתוס' שם ד"ה נרבע ולא משום דטרפה פסול דאל"כ יקשה מהא דפ' הנשרפין דס"ל לרבא בעצמו דכשר והא דפי' בתומים דמיירי שם בנטרפו ואח"כ הוזמו כתב דהוא דוחק והקשה גם מכ"מ בפ"ב מעדות עיי"ש שנשאר בתימה. ואנכי בעניי לא הבינותי כלל השגתו ומאד אני תמה על הגאון בה"ש הנ"ל האיך עלה בדעתו להקשות כן כי דברי התומים פשוטים וברורים דאף דבאמת הא דכתב שם בס' ה"ש דהך דין שכתב הרמ"א שם דקרובי נרצח יכולין להעיד על הרוצח ע"כ לא אתיא כתירוץ ראשון בתוס' שם ד"ה אלא. וע"כ אתיא כתירוץ הר"י בכור שור המובא בתוס' שם ד"ה נרבע. בזה צדקו דבריו. וכן מבואר בהדיא בביאורי רבינו הגדול הגר"א ז"ל שם ס"ק ל"ב עיי"ש. אך מה שתמה מזה על דברי רבינו הגדול התומים ז"ל לא הבינותי כלל דהרי התומים ז"ל מיישב דברי הב"י דהוא מהמרדכי והרי מבואר שם במרדכי בפ' ז"ב (סי' תרצה) בהדיא כדברי התומים ז"ל דעל הא דכתב שם דקרובי הנרצח יכולין להעיד כו' וכן הנרצח ג"כ כשר כשאינו טרפה כו'. והקשה שם במרדכי דא"כ קשה ממס' מכות (דף ו) דפריך הרוג יציל כו' וכתב שם ומצאתי בתוס' רבינו משה במס' מכות שפירש ריב"א הרוג יציל לאו משום קורבה אלא משום שהוא טרפה פסול להעיד כו' עיי"ש, והרי בהדיא דהמרדכי בעצמו הקשה ממכות שם ופי' משום טרפה דהוא פסול לעדות והוא בהדיא כמוש"כ בתומים ז"ל דלהמרדכי והב"י שהביאו פי' בגמרא שם משום דטרפה פסול לעדות וע"כ דהוא פסול הגוף וכ"כ התוס' ז"ל בהדיא בפ"ק דסנהדרין (דף ט ע"ב) ד"ה לרצונו די"ל דקושיית הגמרא הרוג יציל הוא משום דהוא טרפה ואינו ראוי להעיד והרי בהדיא כדברי הב"י והתומים ז"ל וא"כ ע"כ צ"ל דפ' הנשרפין (דף עח הנ"ל) דפליגי רבא ור"א בעדי טרפה מיירי שנטרפו אחרי שהעידו וקודם הזמה כמו שכתב התומים ז"ל. וכן ראיתי בתפארת שמואל על הטור בחו"מ שם שמפרש בהך דהנשרפין כפי' התומים והביא ג"כ הא דתוס' סנהדרין (דף ט הנ"ל). והא דכתב רבינו הגדול הגר"א ז"ל בביאוריו שם דהך דינא דהרמ"א ז"ל בחו"מ שם לא קאי רק לתירוץ הר"י בכור שור שם ולא הזכיר כלל דברי המרדכי במקומה והתוס' הנ"ל דקושיית הגמרא הוא משום דטרפה פסול י"ל בפשיטות דהרי רבינו הגדול ז"ל כתב דבריו ז"ל על הרמ"א ז"ל שהעתיק ג"כ דין המרדכי ז"ל הנ"ל והרי הרמ"א ז"ל ס"ל ג"כ דין המרדכי אך לא מטעמו דלהמרדכי הוא משום דהוא פסול הגוף כמבואר בהדיא בדבריו כנ"ל והרמ"א ז"ל הרי כתב בדרכי משה שם בחו"מ סו"ס ל"ג שם בהדיא דפסול טרפה הוא משום דהוה עדות שאאי"ל דמש"ה כתב שם דבממון כשר וא"כ לדידיה ז"ל ע"כ א"א לפרש בגמרא מכות שם דקושיית הגמרא הרוג יציל הוא משום דהוא טרפה כיון דאינו פסול הגוף אינו פוסל שאר עדים כמש"כ בתומים ולפרש כתירוץ ראשון בתוס' מכות (דף ו) שם ד"ה אלא ג"כ ע"כ א"א דלפי"ז לא אתיא כל הדין כנ"ל וע"כ דדין הרמ"א הוא כתירוץ הר"י בכור שור בתוס' שם. ובדיוק גדול כתב רבינו הגדול ז"ל בביאוריו שם על הרמ"א דאתיא כהך תירוצא דהר"י בכור שור ז"ל הנ"ל וז"ב לפע"ד אבל להמרדכי והב"י ע"כ מפרשים משום דטרפה פסול. והוא פסול הגוף כנ"ל. וכ"כ בתוס' סנהדרין (דף ט הנ"ל) ודברי מרן התומים ז"ל מוכרחים וברורים ומאירים כספירים. ובאמת אני תמה מאד על דברי רבינו הגדול הש"ך ז"ל שלא הזכיר כלל הך מרדכי הנ"ל ותוס' סנהדרין (דף ט הנ"ל) דמשמע בהדיא דלהמרדכי הוא משום פסול הגוף. ודוחק לומד דס"ל להש"ך ז"ל דגם בכשר מצ"ע אלא דלא נוכל לקיים בהם כאשר זמם ג"כ פוסל שאר עדים כמו שכתב בתומים שם וגם בלא"ה יקשה כמבואר בתומים

וכן מה שכתב שם בס' ה"ש דנעלם מהתומים ז"ל דברי הכ"מ בפ' כ' מעדות הל' ז' דהקשה שם על הא דאמר ר"א סנהדרין (דף עח) דעדי טרפה שהוזמו אינן נהרגין בזמן הבית משום דאינן בזוממי זוממין. וקשה האיך דנין ע"פ עדי טרפה הא הו"ל עדות שאאי"ל כו' ואפשר לומר דבשעת עדותן לא הכירו בהן שהיו טרפה. והרי בהדיא דפירש דהיו טרפה גם קודם עדותן. וכן תמה בס' תפארת יעקב על התומים הנ"ל. הנה הש"ך ז"ל בהוכחתו לסתור דברי הב"י ז"ל הביא דברי הכ"מ ז"ל וכונתו נראה דמזה הוכיח דע"כ עדי טרפה כשרים מצ"ע דאל"כ ל"ל לומר לר"א דמש"ה כשיוזמו עדי טרפה אינן נהרגין משום דאינן בזוממי זוממין לימא בפשוט דכיון דקודם שניזומו נתודע דטרפה היו ממילא דפטורין דלא חייבו כלום דאגלאי מלתא דהנדון הוא פטור אע"כ דכשרים מ"ע אלא משום דאינן בזוממי זוממין. אך להנ"ל י"ל בפשוט דהכ"מ ז"ל דפירש כן הוא משום דקאי לשיטת הרמב"ם ז"ל דמשמע בהדיא דס"ל דטרפה אינו פסול לעדות מצ"ע דבפ"ט מהל' עדות הל' א' מנה שם הרמב"ם ז"ל עשרה מינים פסלות שפוסלים בעדים ולא הזכיר טרפה כלל עיי"ש ומשמע בהדיא דלא ס"ל כן ולשיטתו שפיר תירץ הכ"מ ז"ל דמיירי דבשעת עדותן לא הכירו בהן שהיו טרפה כנ"ל כיון דטרפה כשר מצ"ע אלא דאינן בזוממי זוממין שפיר תירץ דמיירי דלא הכירו בהן. אבל לשיטת התוס' בסנהדרין והמרדכי הנ"ל דמשמע בהדיא דפסול מצ"ע וע"כ דהך דסנהדרין מיירי בנטרפו אחר שהעידו. והא דמקשה בכ"מ שם וקשה האיך דנין ע"פ עדי טרפה כונתו ז"ל מבואר דקשה האיך קאמר בגמרא עדי טרפה שהוזמו לר"א אינן נהרגין הרי האיך היה כלל מעיקרא גמר דין על הנידון דיהיה שייך בהו הזמה ולכן תירץ דמיירי שלא ידעו אם הם טרפה ופליגי בנתברר אח"כ והוזמו וז"פ ולא כתבתי זאת רק לפי שראיתי בס'