שו"ת ברית עולם קנא

בטיל עדותו לגמרי ול"ש כלל פ"ד כש"כ הוא דלא פטרינן לפלוני לגמרי בשביל זה דפוסלה מתרומה. וכן משמע דהרי אפילו למקטלה לאשתו מבואר בגמרא דאי לאו דאשמועינן דלא נאמן ה"א דנאמן ג"כ לזה א"כ השתא דאשמועינן דלגבי קטלה ל"מ מ"מ לענין פסול תרומה לא שמענו וא"כ א"ש דברי הרשב"א ז"ל דפ"ד דפלוני בא על אשתו לאונסה ודוק

(ג) עוד הוכיח לה בס' נודע ביהודה שם בראיה שלישית מהרגתיו דקיי"ל דפלגינן דיבורא וכבר כתב הרשב"א ז"ל דפלגינן דיבורא שהרגו אבל לא לרצונו רק לאונסו או בשוגג עיי"ש וע"ז הקשה מרן הנוב"י שם מהך דב"ב (דף קלד) דמבואר שם בגמרא דבחד גופא לא פלגינן דיבורא ובתוס' סנהדרין (דף ט ע"ב) ד"ה ואין אדם כו' כתבו דסוגיא דכתובות דעדים שאמרו אנוסים היינו מחמת ממון אינם נאמנים אתיא אליבא דמ"ד בחד גופא לא פלגינן דיבורא וכתבו עוד דאין הכונה דפלוני רבעני לרצוני שמאמינים לו שרבעו אלא שאומרים שרבעו לאונסו דא"כ הוה פ"ד בחד גופא אלא פ"ד שרבע לאחרים עיי"ש בתוס'. וא"כ לפי ההלכתא לא פלגינן בחד גופא א"כ דחויה וסחורה היא סברת הרשב"א ז"ל כו' עייש"ה בנוב"י. וכתב שם עוד דאפשר דהרשב"א מפרש בתירוץ אחר בכתובות שם כו'. ובאמת הרי ברשב"א ז"ל בחידושיו למס' כתיבות (דף יח ע"ב) ד"ה ואוקי אלא אי אתמר ארישא אתמר כו' מבואר שם בהדיא כמו שכתב בתשובה הנ"ל ולא כתירוץ התוס' שם בכתובות דכתב שם ואיכא מאן דרמי וכו' ונימא אנוסים היינו ולא מחמת ממון כאותה שאמר פלוני רבעני לאונסי כו' א"ל דהכי פ"ד ומקיימי עיקר העדות כת"י הוא זה. וכן אוזיף ברבית ולא מהימן כי אמר תו לדידי. דשלים סהדותא במאי דאמר אוזיף ברבית וכן גבי רבעו לרצונו מהימן לומר שרבעני אבל לא לרצונו וכאלו אמר רבעו סתם וה"נ על עיקר העדות וכו' נאמן ולא פליג דיבורא באונס דאי מהימן דאנוס הוא ע"כ מחמת ממון כמו שאומר דא"ל אונם נפשות דאנן לא אמרינן מאי דלא אמר איהו וכו' עיי"ש ברשב"א ז"ל. הרי לך בהדיא דפירש בחידושיו כמו שפירש בתשובותיו וס"ל להרשב"א ז"ל דבאמת ג"כ בחד גופא פלגינן דיבורא כמו בפלוני רבעו לרצונו. והך דכתובות מיישב שם ב,ירוץ אחר דהיינו דאמרינן ג"כ שם פ"ד כמו ברבעו לרצונו אך כמו ברבעו לרצונו דעיקר העדות אנו מקיימים דבאו להעיד דפלוני רבעו זה אנו מקיימים ומה דביאר דהיה לרצונו בזה אינו נאמן ואנו דנים כמו שלא אמרו העדים אלא פלוני רבעני ואין לנו רשות לומר ולחבר דברים מה שלא אמרו העדים וזהו כמו שביארתי למעלה בטעמו ז"ל בתשובותיו וכן ג"כ באנוסים היינו עיקר עדותן כ"י הוא ובזה נאמנים. ומה דאמרו אנוסים היינו מחמת ממון בזה אינם נאמנים דעושים עצמן רשעים ואין לנו רשות לומר מחמת נפשות מה שלא אמרו הן. ואף דלכאורה צריך ביאור קצת דהרי ברבעני אמרינן דהאמת הוא כמו שאומר רבעני אך לא מה שפירשו דבריהם לרצוני אלא דאנו מפרשים דבריו באונס. א"כ אמאי ג"כ כאן לא נפרש דבריהם דאנוסים מחמת נפשות ונימא דהוה כמו דאמרו אנוסים היינו סתמא דהיינו מפרשים מחמת נפשות. מ"מ נלפע"ד דהיינו טעמא דפלוני רבעני לרצוני דאמרינן דהוה כמו שלא סיים לרצונו הרי עיקר העדות אמרו דאין נ"מ כלל אם ברצון אם באונס ואין כונתו כלל להעיד על הרצון או על האונס ומה שהתחילו להעיד אין הכרח שיסיימו ויפרשו האיך רבעו או לרצונו או לאונסו. ועל מה שאנו דנין היינו ענין הרביעה אין שום התקשרות לדיבורם שסיימו לרצוני ומש"ה אמרינן דפלגינן דיבורא וכמו שלא סיימו לרצוני דה"א פירושו לאונסו כן בסיימו פ"ד דעל מה דאמרו פלוני רבע אין נ"מ אם ברצון הנרבע או לאונסו כיון דהרובע הוא רצון. משא"כ באנוסים היינו אם נבוא לדון על דבריהם שאמרו אנוסים היינו אף דלענין עדותו ליפסל השטר אין נ"מ במה היו אנוסים דמ"מ פסול השטר אעפ"כ בעיקר דברים דאנוסים שאנו דנים ע"ז הלא מה שסיימו מחמת ממון הוא ביאור על כל הדבור שאמרו אנוסים דלא נדע איך הפירוש של אנוסים ומה שביארו מחמת ממון הוא דבר אחד עם מה שאמרו אנוסים דזה פירוש דבריהם הקודמים אנוסים היינו מחמת ממון אשר ע"ז אנו דנים. ובשלמא בהך דפלוני רבעני לרצוני הך דלרצוני אינו דבר אחד עם רבעני דהרי אנו דנין על הך דאמרו רבעני ורבעני הוא על פלוני והך דאמר לרצוני הוא על עצמו ואין נ"מ בעדותן רבעני אם ברצון הנרבע או באונס דעיקר מה שאנו דנין להרוג פלוני אין שום התקשרות למאמרם לרצוני ומש"ה שפיר פ"ד והוה כמו שלא אמרו כלל לרצוני הלא אנו דנים רק על תחלת דבריהם דפלוני היה רובע אלא דממילא אמרינן דודאי היה הנרבע אנוס ואף שלא נוכל לומר מעצמנו מה שלא אמרו העדים כמש"כ הרשב"א ז"ל כנ"ל מ"מ הרי לא ע"ז אנו דנין כלל משא"כ באנוסים היינו אם נבא לדון לפסול השטר וע"כ דנצטרך לדון על דבריהם אנוסים היינו ונצטרך לפרש מחמת נפשות וע"ז נדין ונפסוק דין ליפסל השטר היינו שנאמר דהיו אנוסים מחמת נפשות והאיך יוכלו ב"ד לדון על דבר שלא אמרו כלל העדים ואף שאמרו אנוסים היינו הרי אמרו מחמת ממון וזהו ביאור דבריהם אנוסים היינו וזהו אונס אחר. דבאונס ממון הוה העד רשע משא"כ בנפשות. משא"כ בפלוני רבעני ענין הרביעה אין שום נ"מ לרצונו או לאונסו של נרבע וגם לא ע"ז אנו דנין כנ"ל. מש"ה כתב הרשב"א ז"ל דבאנוסים היינו פ"ד דהיינו שכת"י הוא ולא מחמת אונס דאם נאמין על אונס ההכרח להאמין להם הסיבה דהוא מחמת ממון ודוק בזה. וזש"כ הרשב"א ז"ל בתשובה (סי' אלף רל"ז הנ"ל) ומה שאמרת בחותם ידינו כו' אבל אנוסים היינו מחמת ממון דפלגינן ביה נמי דיבורא וכו' יפה אמרת וכן אמרתי גם אני כו' והוא הדבר שביאר לן רבינו בחידושיו ז"ל הוא הדבר שכתב בתשובתו כנ"ל ודוק ולפע"ד הדבר נכון מאד בביאור דברי רבינו הרשב"א ז"ל

(ד) ולפי הנ"ל יש לישב ג"כ מה שהקשה עוד שם בנוב"י ז"ל על הרשב"א ז"ל דאף אם נימא דהך דכתובות אתיא אפילו למ"ד בחד גופא פלגינן דיבורא ואז יכול הרשב"א ז"ל לפרש הך גירשתיו בחד גופא מ"מ א"א להיות דינו של הרשב"א ז"ל קיים דהיכא דבטלה עדותו לא פלגינן דיבורו משום דהרי הרגתיו מתניתין היא ביבמות ושום אמורא לא יחלוק אמתניתין. וא"כ האי מ"ד דסובר לא פלגינן דיבורא בחד גופא במאי מקיים האי מתניתין דהרגתיו. דהרי בחד גופא לא פ"ד. בתרי גופי בטלה עדותו. א"ו דלדידיה ליתא לסברת הרשב"א ז"ל. וכיון דבסברת הרשב"א ז"ל לא מצינו פלוגתא והאי מ"ד לא ס"ל סברא זו. ואיך יחלוק הרשב"א ז"ל אאמורא מסברא דנפשיה כו' עיי"ש בנוב"י. ולהנ"ל יש לישב ג"כ זאת די"ל דס"ל להרשב"א ז"ל דאף למ"ד לא פלגינן דיבורא בחד גופא. דוקא שם דבדיבורו גירשתי אשתי א"א לחלוק דבריו ולומר דנסלק קצת מדבריו ונידון על מקצת דבריו דהרי כאשר אמר גרשתי אשתי הכונה למפרע אף דלא אמר למפרע דגירשתי פירושו למפרע והאיך נאמר דנאמן על להבא ולא למפרע ובשלמא אם היה תרי גופי היה אפשר לומר דמה שהעיד ע"ז נאמן ולא לאחר. משא"כ כשהעיד על תד גופא ועיקר מה שאנו דנין הוא על עדותו איך נחלוק עדותו שאמר בתיבה א' גירשתי דפירושו למפרע ונאמר דנחלק דבריו ודוקא על להבא נקבל עדותו ואיך נאמר מה דלא אמר איהו. ובשלמא בהרגתיו אף שאמר לרצוני מחלקין עדותו אף בחד גופא דאנן אמרינן דאנו דנין על דבריו שאמר הרגתיו והוה כמו שלא סיים לרצוני ואנו דנים על מקצת דבריו דדל דיבורו השאר שאמר לרצוני הרי על תחלת דבריו נוכל לדון שפיר משא"כ בהך דכתובות וכלל גדול הוא דאין לנו רשות לומר מה דלא אמרו העדים ולדון ע"ז דא"כ אתה דן שלא בעדים וכמבואר בתחלת דברינו הנ"ל. א"כ י"ל דבהך דפלוני רבעני לרצוני והך דהרגתיו דאנו דנים על מקצת דבריו שפיר כ"ע מודו דאף דבחד גופא הוא מ"מ פלגינן דיבורא ואמרינן דהוה כמו דאמר פלוני רבעני ולא סיים לרצוני דאפשר לומר לאונס וכן בהרגתיו ולא סיים ברצוני דנפרש באונס או בשוגג והיינו דמה דמסלקים מעדותו לא ע"ז אנו דנין ולא על פירושנו שאנו מפרשים בדבריהם אנו דנים וי"ל שפיר דדל דבריו האחרונים ושפיר הוה עדות. משא"כ בהך דכתובות דעיקר