שו"ת ברית עולם קנ

מהא דלא אמר דין דרבעתי את פלוני דחה שם וכתב איך נעלם מהרשב"א ז"ל סוגיא במקומו דר"י ס"ל לאונסי נאמן לרצוני רשע הוא. ורבא ס"ל פלגינן דיבורא. וברבעתי א"א למצוא באונס דאין קישוי אלא לדעת ומוכרת בגמרא למינקט פלוני רבעני עיי"ש וזה תמוה מאד דהרי הרשב"א ז"ל בעצמו ביאר שם די"ל כגון שנתקשה לאשתו ואנסו כו' א"כ היה יכול למינקט רבעתי פלוני באונס אלא דאם אמר לרצונו ע"ז כתב הרשב"א ז"ל דבזה לא אמרינן פלגינן דיבורא דנאמר דהיה באונס באופן הנ"ל דדבר דלא שכיח כלל לא נפרש בעצמנו בכונתו א"כ אין בעדותו כלל אם לא יסיים לרצונו ובזה אינו נאמן. משא"כ בפלוני רבעני דאף בלא סיום דבריו הוה שפיר עדות וזה מצאתי בעז"ה בנוב"י תנינא (סי' עז) שהקשו לו על דבריו במהדורא קמא. והשיב להם שם דכל הוכחתו הוא משום דהא דאמר ר"י לאונסו נאמן אין בזה רבותא ועיקר רבותא הוא דלרצונו אינו נאמן לאפוקי מדרבא וזה שכתב בחיבורו דמוכרת בגמרא למינקט רבעני משום ר"י דמחלק בין לרצונו כו' וכונתו לומר דברצונו לא פלגינן דיבורא ואם היה נקיט רבעתי בזה ל"ש פ"ד כו' ולמימר דלא פלגינן דיבורא על הכונה שכתבתם שהדביקוהו זה אינו חידוש דגם רבא מודה בזה. וזה עוד יותר תמוה ולא זכיתי להבין כלל דהרי ראיית הרשב"א ז"ל הוא כן דאם נימא דשייך פ"ד בכל אופן ורבא ס"ל פ"ד בכל אופן אף דלא ישאר עדות א"כ הו"ל למיתני רבעתי פלוני ומ"מ ס"ל לרבא פ"ד דהיינו דנימא דפלוני נרבע מאחר דפ"ד אף אם לא ישאר שום עדות כנ"ל. ומ"מ ס"ל לר"י דאינו נאמן והוה רבותא לאפוקי מדרבא דס"ל דגם בזה נאמן אע"כ דגם לרבא לא נאמן בזה וצע"ג. ואחר שכתבתי כ"ז מצאתי בעה"י בס' ברית יעקב שהעיר בזה והביא הך דנוב"י תנינא הנ"ל ועמד ג"כ בכ"ז הנ"ל

ולכאורה היה נראה ליישב קצת בכוונתו ז"ל דהיינו די"ל דלעולם ס"ל לרבא פלגינן דיבורא אף דאם נסלק קצת מעדותו לא ישאר שום עדות כגון ברבעתי את פלוני דמ"מ אמרינן דפ"ד. היינו בכונתו דכוון בעדותו דהוא הרובע ופלוני הנרבע בזה פ"ד דפלוני הוא נרבע ולא ממנו. אבל לומר פ"ד דהיינו דפלוני נרבע ממנו באונסו ובאופן רחוק כנ"ל בזה גם לרבא לא אמרינן וזה דבר ברור כנראה לכאורה מדברי הרשב"א ז"ל. א"כ אם ינקוט רבעתי פלוני ורבא ס"ל דמ"מ פ"ד דהיינו דפלוני נרבע מאחר כמבואר בנוב"י הנ"ל ור"י ס"ל דאינו נאמן א"כ ליכא רבותא כ"כ אצל ר"י דהיה אפשר לפרש דהא דס"ל לר"י דאינו נאמן הייני משום דס"ל לר"י כסברת הרשב"א ז"ל דל"ש פ"ד היכא דלא ישאר בעדותו שום טעם כגון ברבעתי את פלוני דאם נסלק מה דאמר רבעתי לא ישאר שום עדות אבל היכא דישאר עדות טוב י"ל דשפיר ס"ל לר"י ג"כ פ"ד. ומש"ה קתני פלוני רבעני לרצוני דבזה שייך פ"ד בפשיטות ומ"מ ס"ל לר"י דלא אמרינן פ"ד משום דלא ס"ל כלל דין דפ"ד והא דלא נימא ג"כ ברבעתי את פלוני דפ"ד מאי דאמר לרצוני ונימא דרבע באונס וכגון שנתקשה לאשתו כנ"ל דגם בזה ליכא רבותא אצל ר"י דגם רבא מודה בזה דל"ש פ"ד באופן רחוק כזה וז"ש מרן הנוב"י שהרי גם רבא מודה בזה עיי"ש ומש"ה נקיט במה דשייך פ"ד בפשיטות ואפ"ה ל"ל לר"י כלל דינא דפ"ד. ואף דאצל רבא הוה יותר רבותא למינקט רבעתי את פלוני ומ"מ אמרינן פ"ד דהיינו שנרבע מאיש אחר דהוה יותר רבותא דגם בזה אנו עושים מעשה להרוג הנרבע משא"כ לר"י דס"ל דאינו נאמן לא הוה כ"כ רבותא מ"מ י"ל דהרי זה הוא דברי ר"י בעצמו הך דפלוני רבעני לרצוני ור"י בעצמו נקיט דבריו בפלוני רבעני דהוה יותר רבותא לדידיה וע"ז פליג רבא ולא רצה להאריך עוד ולפרש ג"כ בדין אני רבעתי את פלוני כן נלפע"ד ליישב קצת דברי מרן הנוב"י ז"ל אף שאין לשונו משמע קצת כנ"ל מ"מ יש לפרש קצת כן כדי שלא יהיה כ"כ תמוה. ואולי יש לומר ג"כ דהוכחת הרשב"א ז"ל אינו דינקוט אני רבעתי את פלוני לבד דא"כ יקשה קושיית הנוב"י ז"ל דליכא רבותא אצל ר"י כ"כ כנ"ל. אלא דכונת הרשב"א ז"ל דינקוט ג"כ רבעתי את פלוני וינקוט שניהם ויהיה רבותא דר"י מהא דפלוני רבעני דע"כ ל"ל כלל דין דפ"ד ורבותא דרבא יהיה מרבעתי את פלוני. ובזה יתיישב לכאורה ג"כ דברי רבינו הרשב"א ז"ל מקושיא השניה של הנוב"י ז"ל שהקשה על הרשב"א ז"ל דאין היה יכול למינקט באתי על אשתו של פלוני הלא מבואר בגמרא דכל עיקר לא היה צריך אלא לאשמועינן דאמרינן ג"כ בזה אדם קרוב אצל אשתו וע"כ קתני פלוני בא על אשתי, ולהנ"ל א"ש דכונת הרשב"א ז"ל דהו"ל למינקט שניהם. ויש להאריך עוד בזה לפי סוגיית הגמרא שם. שוב עיינתי עוד ומצאתי בעה"י בנוב"י (סי' עד) שהביא מהראב"ן דדייק כן דלינקוט שניהם וכתב דבהרשב"א משמע דלא דייק כן עייש"ה מה שכתב ע"ז

(ב) עוד כתב להוכיח לדחות דברי הרשב"א ז"ל מהך דפלוני בא על אשתי דאם נסלק דבריו שאמר על אשתי נשאר רק פלוני בא ובטלה עדותו ואפילו אמר בלשון פלוני זנה י"ל עם חייבי לאוין או ח"כ זנה. ואפילו א"ת דפלגינן דיבורא לענין זה שבא עליה לאונסה זה אינו דעל אשתו אינו נאמן אפילו על זנות באונס דהרי עכ"פ פסלה לכהונה אחר מותו וכמו כן מתרומה דבי נשא אם בת כהן היא וכן מתרומה דעכשיו אם הוא כהן כו' עיי"ש. הנה מה דסיים דאין לומר דכונתו דבא על אשתו לאונסה וכמו דבאמת פירש כן הרשב"א ז"ל. וע"ז הקשה דא"כ הוא פוסל אותה לכהונה ומתרומה עיין בנוב"י שם (סי' עד) מה שכתב להשיב להגאון חכם ר"י ז"ל על מה שהשיג ע"ז ולכאורה לפע"ד אי לא מסתפינא הייתי אומר דגם בזה יש ליישב דהנה איתא שם בגמרא סנהדרין (דף י ע"א הנ"ל) היינו הך מהו דתימא אדם קרוב א"ע אמרינן אצל אשתו לא אמרינן קמ"ל. ופירש"י ז"ל אצל אשתו לא אמרינן אדם קרוב לענין פלגינן דיבורא והואיל ומהימן מן אההוא דיבורא למקטלא לחבריה לקטלוה נמי לדידה קמ"ל וכ"כ שם בתוס' ד"ה אצל אשתו דאע"ג דמתניתין היא בז"ב דבעל כאשתו כו' סד"א הכא דמחמת מגו מהימן להרגה וקמ"ל דלא וכן לקמן בעי רבא פלוני רבע שורי מהו כו' ואין אדם קרוב אצל ממונו א"ד כו' בתר דבעיא הדר פשטה כו' ואין אדם קרוב אצל ממונו ופירש"י ז"ל לא אמרינן אדם קרוב אצל ממונו לענין פלגינן דיבורא כו' וכי אמרינן בתמורה רובע כו' אבל הכא דגברא מיקטל וכו' לא פלגינן דיבורא משום ממון. וביאור סברא זו בהא דס"ל לגמרא דאף דבכ"מ לא מהימן על ממונו מ"מ משום מגו מהימן וגם אצל אשתו אף דקיי"ל בעל כאשתו מ"מ אי לא דאשמועינן דלא מהימן ה"א מגו דמהימן לחבירו מהימן ג"כ לגבי אשתו. נלפע"ד דהסברא הוא כיון דעיקר עדותו הוא על חבירו שפלוני בא על א"א וע"ז נאמנים אך לא יוכל להיות נואף בלא נואפת וע"כ כשנאמין לעדותו על פלוני נכלל בזה ג"כ מה שהעידו על אשתו וזה גזה"כ הוא ע"פ שנים עדים יקום דבר וע"כ אנו מאמינים אותו לגבי חבירו מש"ה סד"א דאצל אשתו דאף דהוה כגופו אך מ"מ אינה גופו ממש ומגו דנאמן על פלוני ממילא נכלל ג"כ עדותו על אשתו ונאמן וע"ז צריך לאשמועינן דמ"מ אינו נאמן אך פלגינן דיבורא וסברא הוא כיון דעדותו הוא להרוג אשתו כמו להרוג את פלוני א"כ מאי חזית דנאמר דעיקר העדות הוא על פלוני וממילא נכלל אשתו וכיון דגזה"כ הוא דע"פ שנים עדים יקום דבר ונאמן ממילא נאמן לגבה והעדות לגבי אשתו יהיה בטיל לגבי העדות לפלוני דכן י"ל להיפך דהרי מעיד לגבי אשתו כמו לגבי פלוני. אבל ברבע שורי כיון דעדותו לגבי חבירו הוא לקטלה ולגבי ממונו רק היזק ממון ועיקר עדותו הוא להרוג את פלוני ולא על היזק ממונו דע"ז לא היה צריך לדון בדינא ודיינא דיכול הוא לעשות בבהמתו מה שלבו חפץ ועיקר מה שאנו דנין מעדותו הוא לגבי פלוני דהוא דיני נפשות וכיון דלענין נפשות דפלוני מהימן וא"א לרובע בלא נרבע א"כ עדותו על שורו בטיל לגבי פלוני דעדותו תלי זב"ז ולענין ממונא לא חשיב למימר פ"ד א"כ לפי"ז אפשר די"ל ג"כ בפלוני בא על אשתי דפלגינן דיבורא דבא על אשתי לאונסה אין לומר דלא מהימן כיון שפוסלה מתרומה די"ל דבשביל זה דפוסלה מתרומה לא פלגינן דיבורא ומה גם להרשב"א ז"ל דהיכא דנסלק מה דלא נאמן לא ישאר שום טעם