עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשו"ת ברית עולם

שו"ת ברית עולם קמב

Shut Berit Olam 142 · שו"ת ברית עולם · free full Hebrew text

Open in the reader →

כסף חשוב הוא יעו"ש. משמע מזה דלפירש"י ז"ל הפירוש של כסף הכתוב בתורה הוא דבר חשוב דכן כונת התורה במלת כסף שהוא דבר חשוב ודבר זה מסור לחכמים לשער מה זה חשוב ושיערו חכמים שהוא מעה, שמעה חשוב הוא. ולכאורה סותר דברי עצמו שפירש במס' קידושין באופן אחר דאיתא שם (דף יא ע"ב) והרי טענה דכתיב כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור ותנן שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וההודאה שו"פ. התם דומיא דכלים מה כלים שנים אף כסף שנים ומה כסף דבר תשוב אף כלים דבר חשוב. ופירש"י ז"ל והרי טענה כו' ותנן וכו' מ"מ מדקתני שתי כסף ש"מ קרא לאו דוקא כסף קאמר אלא אממונא בעלמא קפיד וכיון שלא פירש כמה לא מסרו הכתוב אלא לחכמים ולא קים להו לרבנן להשביעו בבציר מהכי דאי קרא דוקא כסף כתיב נהי דמעה היא הפחותה שבצורי מיהו שתים מנ"ל. ה"ג ומה כסף דבר חשוב כו' שיהא שוים שתי כסף ולאפוקי ממ"ד התם טענו שני מחטין חייב כו'. הרי מבואר שם בהדיא דפירש"י ז"ל בגמרא שם דמקשה לר"א שם דהרי טענה וכו' ונהי דמעה היא מטבע הפחותה וכו' מ"מ שנים מנ"ל וע"ז תירוץ בגמרא דילפינן מאו כלים מה כלים שנים וכו' ולפי תירוץ הגמרא באמת פירוש הכסף דכתיב בקרא הוא מעה דזה פחותה שבמטבעות. והא דידעינן שנים הוא מכלים. ואף דשם קאי על תירוץ הגמרא דמתרץ לר"א ור"א ס"ל דכסף הוא מטבע קצובה מ"מ אמאי לא פירש ג"כ בשבועות כן. (והא דהקשו התוס' ז"ל על פירש"י ז"ל דאם מטבע פחותי שבצורי הוא מעה א"כ האיך שייך כלל למימר כיון דאפיקתי' מפרוטה אוקמי' על דינר הו"ל למימר אמעה שהוא מטבע פחותה שבצורי עיי"ש. כבר תירץ המהרי"ט ז"ל די"ל דכסף דכתיב באשה סתמא לא משמע מעה משום דפחות שבצורי הוא. משום דקרא לא קפיד אפחות אלא מטעם דתפסת מועט תפסת הוא דמפרש רש"י ז"ל בפחות כיון דלא גלי קרא מסרן לחכמים והכל מענינו של דבר גבי אשה י"ל בדינר שהרי פחות מזה אינו חשוב לגבה. לענין שבועה י"ל במעה מדלא פריש מ"מ פחות קאמר דתפסת מועט תפסת עיי"ש. והרי בהדיא דפירש דמשמעות הקרא כסף הוא מעה ולא על דבר חשוב וחכמים שיערו דמעה הוא חשוב. ויעו"ש בתוס' שהסכימו לפירוש שהביא רש"י ז"ל ורבותינו מפרשים ומסקו שם ומיהו לפי"ז דאמר דבצורי ליכא מעה קשה דהא כתיב עשרים גרה השקל ומתרגמינן עשרין מעין אלמא היתה מעה בימי משה בכסף שבתורה. ואמר ר"ת דגרה לא הוה מעה אלא משקל היה בימי משה שהיה שוה מעה עייש"ה

(ד) לכן נלפע"ד לכאורה די"ל דשיטח הירושלמי וגמרא דילן הנ"ל תליא בפירוש זה ובזה תליא דין דשמואל ג"כ הנ"ל. והנה לפי מה שמבואר בפירש"י ז"ל בשבועות הנ"ל דכסף היינו דבר חשוב ושיערו חכמים דמעה תשוב הוא שפיר מוכח דין דשמואל הנ"ל וכפסק הרמב"ם ז"ל כנ"ל. דכיון דכתיב בתורה כסף והפירוש הוא דבר חשיבות א"כ ל"ל כלים אם ללמד על שנים הו"ל לכתוב כספים כנ"ל. ואם ללמד דכלים חייב בפחות משתי מעין ומ"מ אינו חייב בפחות מפרוטה בלא קרא דאו כלים נדע זאת כיון דכתיב בקרא בהדיא דחייב על דבר חשוב א"כ כלים ששוה פרוטה בודאי חשוב נקרא כנ"ל וא"כ ע"כ כלים למה שהן והיינו אף בפחות משו"פ דאל"כ כלים ל"ל כנ"ל. וגם אין לומר דכלים מקשינן לכסף דבעי ב' מעין וכמו דס"ל באמת בירושלמי אליבא דב"ה דמהיכא תיתי נימא כן כיון דבקרא לא נכתב כל ב' מעין ושום מטבע קצובה לא נזכר בתורה אלא דצריך דבר חשוב רק דחז"ל שיערו דבמטבעות מעה היא נקראת תשובה וא"כ ג"כ כלים דשו"פ היא חשיבה וע"כ דיצאו כלים למה שהן כנ"ל וז"פ וברור לפע"ד. אך אם נאמר דקרא דכתיב כי יתן וגו' כסף וגו' היינו הפירוש המטבע הפחותי שבצורי והיינו דבימי משה היה מעה והיא הנקראת בתורה גרה שתרגם אונקלוס מעה א"כ לב"ש דס"ל בירושלמי הנ"ל דטענה הוא כסף ולא מקיש לכלים דבעי שנים א"כ מוכח הך דינא דשמואל דיצאו כלים למה שהן דאם נאמר דבעינן שיהיו שוים מעה ל"ל למימר כלל כלים. וגם ללמד דיהיו שית מעה ושני כלים בס"ה ב"מ זה ע"כ אינו דמ"ש כלים מכסף ולמה יגרע וז"פ וע"כ דאף מעה לא צריך. אך מ"מ ליכא להוכיח על פחות משו"פ די"ל דמש"ה צריך קרא דכלים דחייב על שו"פ דמכסף לא נדע אלא בשוה מעה כיון דאין הפירוש כסף דבר חשוב אלא דהתורה נתנה שיעור כסף והיינו לכל הפחות הפחותה ממטבעות כסף המוזכר בתורה וא"כ לא נדע מהתורה על חשיבות דבר אלא דכן גזרה התורה שלא לשבע על פחות משיעור מעה א"כ ג"כ כלים לא נחייבו אלא בשוה מעה ומש"ה צריך קרא דכלים לרבויי על שוה פרוטה כנ"ל. אך לב"ה דס"ל דהטענה ב' מעין וס"ל לאקושי כסף לכלים דבעינן ב' וא"כ לפי פירוש הנ"ל גזרה התורה שלא ישבע אלא בשיעור ב' מעין ולא תליא כלל בחשיבות א"כ מנ"ל כלל דיצאו כלים למה שהן דלמא ג"כ כלים בעי ב' מעין והא דכתיב כלים לגלות דבעינן שנים והא דלא כתיב כספים י"ל מלבד דאפשר דלשון זה לא משמע לגלות על מטבע הפחותה שבתורה. גם י"ל דאי כתיב כספים ה"א דהפירוש כספים הוא דבר חשוב וא"כ כלים דחשובים במ"ש ג"כ חייב שבועה. או דנימא דאה דהפריש ש כספים הוא קצוב היינו ג"כ מטעם דב"מ הוא חשוב וא"כ בכלים דחשוב בפחות ג"כ חייב ומשום זה גופא איצטריך כלים לגלות דלא תליא בחשיבות אלא דהוא שיעור מטבע וגם כלים צריך שוה ב' מעין והיינו דמקיש כלים לכסף דבעינן ב' מעין. וכיון דאיכא למימר הכי והכי מנ"ל לחייבו שבועה. ועוד דסברא הוא ג"כ כיון דפירושו דקרא אינו על דבר חשיבות אלא מטבע קצובה מהיכא תיתי נימא דכלים שאני דלמא גזיה"כ הוא שלא לחייבו שבועה בפחות משיעור זה. משא"כ בהנ"ל דכסף הוא חשוב ל"ש להקיש כלים לכסף לב"מ כיון דכלים חשוב בפחות וכנ"ל. יהיה בזה איך שיהיה הרי לב"ה לא משמע להו בכאן לפרש דיצאו כלים למ"ש כמו שמבואר בהדיא בירושלמי הנ"ל וכש"כ על פחות משו"פ דגם לב"ש לא מוכח מידי כמו שבארתי בעה"י וז"פ לכאורה

ומעתה א"ש הכל דהרי מבואר בירושלמי מי בהדיא הן לב"ש והן לב"ה דהפירוש דקרא דכתיב כסף היינו שיעור קצוב מטבע פחותה שבחורה והיינו מעה וא"כ שפיר הוכיח מהך דב"ש מאי עבדי בהך דאו כלים כהדא דתני ר' נתן או כלים להביא כלי חרס שמואל אמר טענו שני מחטין כו' א"ר חיננא והן שיהיו יפות שחי פרוטות וכו' והיינו דלא מוכח אלא בפחות ממעה אבל מ"מ צריך להיות שוה ב' פרוטות ושפיר מסיק שם אתיא כב"ש דלא ילפי כסף מכלים ברם כב"ה דילפי כסף מכלים וכו' ודכותיה מה כסף שתי מעין אף כלים שתי מעין והיינו דדקדק שתי מעין ולא מה כסף דבר חשוב אלא כהנ"ל דלפי הירושלמי מבואר דכסף מטבע קצובה היא מעה ונימא כמו דמקיש כסף לכלים על שנים כן נקיש כלים לכסף דבעי שתי מעין. משא"כ בגמרא דילן דשמואל ס"ל דיצאו כלים למה שהן וכאן בסתמא דגמרא פסק כוותי' וגם שמואל ס"ל בהדיא הך היקשא דמה כלים שנים כב"ה וגם ר"ע א"ש סתם כן בגמרא שם (דף מ' ע"ב) כשמואל דיצאו כלים למה שהן וא"כ ע"כ מכל צדי צדדים א"א לפרש כהירושלמי דהפירוש כסף הוא מטבע קצובה דאיך ס"ל לשמואל יצאו כלים למה שהן דהרי ס"ל בהדיא ההיקש כמו ב"ה. וגם איך סתמו בגמרא כוותיה כב"ש דלא כהלכתא. ואף אם נאמר דגמרא דילן נחלק על גמרא דירושלמי בביאור דברי ב"ה מ"מ הכל טעמא בעי וע"כ צ"ל דפירוש דכסף אינה גרה הכתובה בתורה אלא דהפירוש כסף הוא דבר חשוב ושיערו חכמים דהוא מעה כפירש"י ז"ל. וגם י"ל דמזה גופא הכריח רש"י ז"ל פירושו כאן דלא כמו שפירש במס' קידושין הנ"ל כנ"ל כיון דסוגיא דשבועות אזלא לשמואל והוא ס"ל דיצאו כלים למה שהן ומנ"ל זאת כנ"ל אע"כ דהפירוש דכסף הוא דבר חשוב וא"כ ל"ל כלל או כלים לימא כספים ותרתי ש"מ. וגם בכלים בשו"פ נדע מזה דהוה דבר חשוב כנ"ל וע"כ דיצאו כלים למה שהן והיינו אף פחות משו"פ דאל"כ סו"ס קשה ל"ל קרא דאו כלים כנ"ל. ומש"ה פסק הרמב"ם ז"ל כהך סוגיא מפורשת דמס' שבועות דיצאו כלים למה שהן והיינו אף בפחות משו"פ ומלבד דהלכה כבבלי נגד ירושלמי גם א"ש