שולחן המלך על הרמב"ם צג

מעשה רוקח ז"ל שם בפ"ח מה' חו"מ ובמקום אחר הרחבתי הדבור.) ה' חגיגה פ"א ה"א ג' מצות וכו' ויביא עמו קרבן עולה בין מן העוף בין מן הבהמה וכו' הנה מרן ז"ל שם בכ"מ הק' דזה הוי הפך מ"ש בפ"ק דחגיגה תנייא וכו' אתה אומר בזבחים או אינו אלא בעופות ומנחות ודין הוא מה חגיגה האמורה לגבוה זבחים אף ראיה האמורה לגבוה זבחים וכו' ואיך כ' רבינו ז"ל בין מן העוף ותי' בשם מוהר"י קורקוס ז"ל שרבינו לא היה גורס או אינו אלא בעופות אלא היה גורס או אינו אלא במנחות בלבד או היה גורס או אינו אלא בכספים ומשמע ליה דעופות בכלל זבחים הם עכ"ל. וראיתי לה' לחם משנה ז"ל שכ' אחר שהביא דברי מרן כ"מ ז"ל כ' וז"ל ואין דעתי נוחה בזה דמ"מ קשה דממקום שבא בברייתא למעט מנחות מיניה נמי נמעט עופות דכיון דהוא יליף מחגיגה מה התם זבחים ולא מנחות הכי נמי נאמר מה התם בהמה ולא עופות וכו' יע"ש. ולע"ד נראה דלדעת מוהר"י קורקוס. ז"ל כונת הברייתא היא בדרך זה דבתחילה כ' לא יראו וכו' בזבחים והוא בין עוף בין בהמה אתה אומר בזבחים או אינו אלא במנחות וכו' ודין הוא נאמרה וכו' מה חגיגה האמורה להדיוט זבחים שהוא מין זבח אף ראייה האמורה לגבוה זבחים והוא מין זבח ומה הן זבחים עולות ועוף נמי בכלל או אינו אלא שלמים הכוונה דכיון דילפת מחגיגה לא תילף מיניה אלא שלמים דוקא וכיון שהוא שלמים לא יביא מן העוף דשלמים אינן באים מן העוף לזה אומר ודין הוא מה חגיגה האמורה להדיוט כראוי לו אף ראייה האמורה לגבוה בראוי לו וא"כ אף עוף נמי ראוי לגבוה מיקרי ומעתה סרה מהר תלונת הר' ל"מ ז"ל ועין לה' קרית ספר ז"ל שהעמיד הגירסא כמות שהיא ואפי"ה יישב הברייתא לדעת רבינו ז"ל יע"ש . (אה"ן ס"ט עיין להרדב"ז החדשות ז"ל בח"ב בל' הרמב"ם סי' פ'. ועיין להר' משנה למלך ז"ל ולה' בית יצחק ז"ל בס' יצחק ירנן בה' אבל דקכ"ו. ועיין למ"ד ז"ל בס' משק ביתי במע' העי'ן סי' שס"ד ולעט"ד מורי. הר' המגיה ז"ל שם ועיין לה"ה חסידא קדישא כמוהר"ש הכהן ז"ל בס' הבהיר הנ"מ שעות דרבנן בד' ע' ע"ד ובד' צ"ד ע"ב וג'. ועיין לעט"ר מ"מ קדי"ש דרבנן מוה"ר המו' פרד"ס רמונים ז"ל בס' הבהיר הנ"מ אות היא לעולם במע' הזי'ן דקכ"ו ע"ג. ועיין לעט"ר מ"מ מוהרה"ג בס' מערכ"ל ח"ב דר"ם ע"ג שגם הוא עמד מתמיה מההיא דזבחים ד"י מה לחטאת כיע"ש. וגם מה שתמה שם מוה"ר במערכ"ל מההיא דזבחים ד"ח הא לא דמי וכו' עיין להרב שער המלך בפירקין וכבר דרכו דרך הק' להביאו בספריו המאירים. ואני עני במקום אחר הוכחתי מהש"ס דקידושין דג"ן ובמנחות דע"ג כדברי הרמ' ז"ל ודוק). שם בין מן העוף וכו' כ' הרב קרית ספר ז"ל וז"ל והאי עוף צריך לומר דהוי קן א' דלא מצינו בכל התורה להביא פרידה א' חובה כדאיתא ריש פ' מחוסרי כפרה ואלא דאכתי קשה וכו' עכ"ל ולעד"ן לומר דאפשר דס"ל לרבינו ז"ל דבעולת ראייה סגי בפרידה אחת והטעם משום דכיון דמקריב בהדי שלמי חגיגה משו"ה סגי בפרידה אחת וכמ"ש שם בכריתות ד"ט ע"א והאיכא יולדת דסגי בפרידה אחת ותירץ כיון דאיכא כבש בהדה סגי ע"כ וא"כ הכא נמי כיון דמקריב שלמי חגיגה בהדה סגי בפרידה והגם דאינו דומה הך דהכא ליודלת ואיכא לחלק אפשר דרבינו ס"ל דה"ה הכא ודוק. שם ונשים חייבות במצוה זו. עיין מ"ש הלח"ם בפו"ר מה' מעה"ק הי"ד שהק' להראב"ד ז"ל דכיון דהוא סבור דהלכה כאביי וכמו שכ' בפ"א מה' חגיגה למה לא השיג כאן על רבינו ז"ל דהיה לו לומר דאשה אינה חייבת. בבל תאחר וצ"ע . ולע"ד נראה דאפ' לומר דסברת הראב"ד הוא דכשאמרו בגמ' בר"ה ומי אמר אביי הכי והאמר אביי אשה בעלה משמחה וכו' לאו למימרא דלענין דינא נפק"ל בין דברי רבי. זירא לדברי אביי דאפי' לדברי אביי דסבר דבעלה משמחה אפי"ה עוברת בבל תאחר כיון דעכ"פ צריכה לעלות משום שמחה קרינן בה ובאת שמה והבאתם שמה ודלא כמ"ש התו' יע"ש ומ"ש בגמ' ומי אמר אביי וכו' פירוש דלמה אמר אביי ותיפוק ליה דאיתא בשמחה דנראה דדעתו דמחוייבת היא לאתויי קרבן שמחה הפך מ"ש הוא דבעלה משמחה ואפי' דלדעתו ג"כ איתא בבל תאחר עכ"פ למה נקט בלשונו כך וא"כ נפק"ל דבין לדעת רבי זירא. בין לדעת אביי כולהו סבירא להו דאשה איתא בבל תאחר וזהו דעת הראב"ד ז"ל ולפיכך לא השיג על רבינו ז"ל. . (עיין לה"ה מוהרח"א ז"ל בס' מקראי קדש דקב"ל ע"ב ולה' מרכבת המשנה. אשכנזי ז"ל ח"ג בפרקין ולהרב צרות החיים ז"ל.) ה"ב הראייה והחגיגה וכו' אבל מדברי סופרים שלא יהא קרבן עולת ראייה פחות משוה מעה כסף וכו'. הנה אם הביא פחות ממעה נראה דעבריינא מיקרי כמו שכתבו התוס' ז"ל בכריתות דיו"ד ע"ב ד"ה מכלל שכ' לענין חטאת וז"ל אבל פחות מדנקא מיקרי עבריינא ומ"מ אם הוזלו והם שמנים בפחות מדנקא מתכפר בהם יע"ש. . ובמנחות דק"ז ע"ב ד"ה כבש ובזבחים דמ"ח ד"ה וחטאת ועיין בחגיגה ד"ו ד"ה הראייה ועיין שם בכריתות ד"י ע"ב בתוס' חדשיה ד"ה מכלל דכתבו דמן התורה אמרי' בכל דוכתא חטאת בת דנקא ועיין מ"ש רבינו בפ"ד מה' פסולי המוקדשין הכ"ב ומ"ש שם הרב מש"ל ז"ל ועיין מ"ש רבינו ז"ל בכ' י"ו מה' מעה"ק ה"ד ומ"ש הלח"מ ז"ל שם. ה"ד מי שלא הקריב ביו"ט הראשון עולת ראייתו ושלמי חגיגתו ה"ז מקריבן בשאר ימות הרגל שנא' שבעת וכו' ראיתי להר' קרית ספר ז"ל שכ' ופשטא דמילתא משמע דהאי תשלומין דילפינן לכלהו רגלים היינו לשלמי חגיגה