שולחן המלך על הרמב"ם עח

הבאים כיון דלא איתנהו בעולם וכן מתבאר מד' הרא"ם ז"ל שם בפי' דכתב וכן מהשבועה שעשו ישראל בימי פלגש בגבעה וכו' וזה מפני שנעשה עפ"י גדולי הדור וכו' וחרמם חרם ונדוים נדוי ושבו' שבו' והפקרם הפקר והחרם והנדוי והשבו' חל ע"כ שיעבור על גזרתם ואעפ"י שלא היה שם במעמד בעת החרם והשבועה וכו' ולא עוד אלא שהחרם חל אפילו על דורות הבאים וכו'. . והדברי' ק"ו ומה אותן שלא היו בעולם חל עליהם בע"כ כ"ש וק"ו לאותן שהיו בעולם עכ"ל. הרי נראה בהדייא כמ"ש וא"כ איך כ' הרב ז"ל דמי שלא נמצא בשעת הטלת החרם אינו חל מק"ו ממה שלא חל על דורות הבאים. אלא דלזה י"ל דאפ' דכונת הרב ז"ל הוא דנדוי וחרם דגדולי העיר דאינו חל על דורות הבאים זה נפקא מכ"ש ממה שאינו חל על מי שלא היה שם בשעת הטלת החרם בב"ה דאעפ"י שהיו בעולם לא חל ק"ו לדורות הבאים שלא היו בעולם וכמ"ש הרא"ם ז"ל בפי' ודוק:

אכן מה שכ' אח"ך דלדעת מי שסובר דגדולי העיר אינם כגדולי הדור שבועת גדולי הדור חל על דורות הבאים יע"ש זה לא מצאתי היכן מפורש זה בד' הרא"ם ואדרבא ממ"ש הרא"ם ז"ל ולא עוד אלא שהחרם חל אפילו על הדורות הבאים וכו' נראה דדוקא חרם ולא שבו' והטעם צ"ל כמ"ש הט"ז ז"ל:

עוד כתב הרב מרן החבי"ב שם והוי יודע דאע"ג דהריב"ש בתשו' סובר דאף ע"ג דאסמכתא בשבועה חייב להשלים שבועתו אם מת יורשיו אינם חייבים לקיים שבו' לא פליג למ"ש בסי' שצ"ט דיכול אדם להשביע את בניו כמו שכ' מוהריב"ל ז"ל דיש הפרש בין נשבע סתם למפרש שמשביע ג"כ את בניו ע"כ. ומדברי הרב מ"ץ ח"ב סי' כ"ט נראה דאפי' במפרש ג"כ אינו חל על הנולדים מדכתב שם וז"ל א"כ בנ"ד דההסכמה היתה בגזרת נחש חל על הדורות הבאי' אחריהם משא"כ בשבועה ע"כ ונ"ד היה שגזרו בגזרת נחש עליהם וע"ז ואעפ"כ אמר משא"כ בשבועה דנר' דאפי' פי' עליהם ועל זרעם אינם יכולים להשביע את ביניהם הפך מ"ש הרב בשם מוהריב"ל ומן התימא איך לא עלה על שפתיו שפתי צדיק דהרב משפט צדק חולק בזה:

תו חזיתיה למרן החבי"ב ז"ל שם שכ' דלדעת הגדולים שסוברים דאפילו גדולי הדור אינן שבועתם שבו' לדורות הבאים היכי אמרי' בסוטא ד"ט ע"א הוחלה שבועתו של אבימלך דנר' דמשו' דפרצו הגדר תחי' פלשתים הותרו להלחם עמהם והלא אפילו שפלשתים היו עומדים בשבועה היו יכולים להלחם עמהם ולא היו עוברים את הברית ואת השבועה כיון דהמשבעים מתו ובניהם אינם חייבים לקיים שבועתם ותי' הוא ז"ל דלדעתם הגדולים הללו צ"ל דשבועת אברהם עם אבימלך היה עמה חרם וכו' עי"ש דנדחק הרב ז"ל למצוא חרם בשבועת אברהם אבינו ע"ה עם אבימלך:

ולעד"ן להביא ראיה דשבועת אאע"ה היה עמה חרם ממאי דאמר אבימלך ליצחק תהי נא אלא בינותינו בינינו וכו' ופי' רש"י ז"ל תהי נא האלה אשר בינותינו מימי אביך תהי גם עתה בינינו וכן תרגם אוקלוס ז"ל וה' במוהראב"ע ז"ל פי' ע"פ ושמעה קול אלה שהוא חרם הרי בהדייא כפי דברי רש"י ז"ל ז"ל דבשבועת אאע"ה היה חרם וזהו דעת הגדולים ז"ל:

ברם זוהי שק' דכפי רש"י ז"ל דבשבועת א"א ע"ה היה חרם למה הוצרך אבימלך להשביע ליצחק פעם אחרת מאחר דלכ"ע חרם חל על הנולדים. וי"ל כמו שתי' הרמב"ן והחזקוני ז"ל דכיון ששלחו אבימלך ליצחק וא"ל לך מעמנו וכו' ופרץ את הגדר תחילה והיה פטור יצחק מהחרם לכך נתיירא אבימלך והשביעו ליצחק באלה פעם אחרת והר"ב טירת כסף ס' דברים דרוש א' דרס"ב הביא דברי הכנה"ג הללו דבשבועת אאע"ה היה חרם מתשו' כ"י ה"ה במודפסות חח"מ סי' ק"ה מס' בעי חיי ח"ב יע"ש וכתב הוא ז"ל וז"ל. ולע"ד נוכל לומר בלא זאת דלעולם הרא"ם ס"ל דשבועת גדולי הדור לא חל לבניהם אלא אם קבלו בחרם ואין להק' א"כ איך קאמר בגמ' הוחלה שבועה וכו' די"ל דכיון דאבימלך השביע ליצחק בשבו' האלה דהיינו חרם וע"ז לא הותרו להלחם עמהם וכו' ומוכרח לומר כן דאת"ל דבאברהם היה עמה חרם א"כ קשה למה הוצרך אבימלך להשביע את יצחק ללא צורך כיון שלכ"ע יצחק צריך לקיים שבועת אביו וכו' עי"ש. ולפי מ"ש אתי שפיר ואין הכרעתו מכרעת דאפ' דהכנה"ג ז"ל סובר דאפילו שבשבועת אאע"ה היה חרם עכ"ז נתיירא אבימלך שמא יחזור יצחק כיון דהוא פרץ את הגדר תחי' וכמ"ש הרמב"ן והחזקוני ז"ל ועיין להגאון מוהרימ"ט ז"ל בדרשו' ס' תולדות דל"ו ע"ב וג' ועיין להרב. פני דוד בס' תולדות אות י"ד:

אך את זה ק"ל לדעת הסוברים דשבועת גדולי הדור חל על הדורות הבאים מהא דאיתא במכילתא ס' בשלח כי השבע השביע את בנ"י לאמר השביעם שישבעום לבניהם והביאו רש"י ז"ל בפי' החומש ולפי דעתם למה לא השביעם להם ולזרעם והיה חל השבועה וכ"ש לדעת הריב"ש ז"ל כסברת מוהריב"ל ז"ל. ואפשר ליישב ולומר דיוסף הצדיק לא רצה להחזיק עצמו כגדול הדור ומה גם דאחיו ג"כ היו קיימים עדיין לכך השביעם בזה האופן. ועי"ל דהא דאמרינן דשבו' גדולי הדור חל על דורות הבאים היינו אם הדור הראשון יבא לכלל חיוב השבועה כשבועת אאע"ה ויצחק לאבימלך שהם כבר נתחייבו שלא לעשות לו שום רעה אז אמרינן דחל על דורות הבאים אבל אם הדור הראשון לא יבואו לכלל החיוב כשבועת יוסף דאם היה משביע להם ולזרעם ודאי דהדור הא' לא באו לכלל החיוב כיון דהקץ לא היה מגיע להם וכמ"ש הנח"י שם בס' בשלח והר"ב שבות יאודה יצ"ו הנ"מ בפי' על המכילתא אי אמרינן לכ"ע דאינו חל על דורות הבאים ודוק:

ושוב אחר החיפוש ראיתי להרב זרע אברהם ז"ל בח"ב בתשו' ח"מ סי' כ"ז דקנ"ב ע"ג שנרגש מדברי המכילתא הנז' לדעת הריב"ש ז"ל שסובר דאם פי' לבניו דחל השבועה ותירץ שצ"ל לדעת הריב"ש דקרא דהשבע השביע דברה