שולחן המלך על הרמב"ם עג

שראיתי מ"ש הרב ג"פ בסי' קכ"ט ס"ק צ"ח וס"ק כ"א דאם כותבין גט במקום שלא נהגו לכתוב ב' גטין ושולחין אותו למקום שנהגו לכתוב שני גטין דלכתחילה צריך לכתוב כמנהג מקום הנתינה. בכל זאת לא מלאני לבי לכתוב שני גטין בסב'ת עשוייה כל הני טעמי דכתבתי לעיל. ומה גם דהרב ג"פ ז"ל גופיה שם כתב דבדיעבד בין בגט אחד בין בנקודה בין בלתי נקודה סגי כמו שיע"ש והבי"ד הרב ג"מ בולה ז"ל בסי' מ"ה אות ל"ה בלי חולק עי"ש. ועדיפא מזו כתב שם הרב ג"מ ז"ל סוף אות ג"ל שהרב מכתב מאליהו ז"ל בשעת הדחק עשה מעשה וכ' גט אחד בשם ג'יליבי ונקודה על הג'ימל עי"ש וע"כ אלין דהוו לא הוזקקנו לכתוב שני גטין ולשנות ממנהג מקומנו זה מאחר שגם במקום הנתינה הגט כשר בשעת הדחק. והגם שראיתי מ"ש הרב ברכות המים ז"ל בסי' קכ"ט דקל"ד ע"ד עי"ש גם זה לא הוכשר בעיני מתרי טעמי חדא דעכ"פ הוא ז"ל עשה כמנהג מקום הכתיבה שנוהגים לכתוב בלי נקודה. משא"כ אנן בדידן שאם נכתוב גט אחר ובלי נקודה א"כ אפו"א לא עשינו לא כמנהג מקום הכתיבה ולא כמנהג מקום הנתינה. וזאת שנית שתיקונו שתיקן למקום הנתינה זהו תיקונו של מוהר"א חסון ז"ל ואולם כבר מוהרח"ש ז"ל הקשה עליו וה' החבי"ב ז"ל העמיד דינו של מוהר"א חסון ז"ל במה שמצא כתוב לכמוהרא"י ז"ל שתיקונו של מוהר"א חסון ז"ל הוא שהיה מוסרו לאשה בלי רפה בעדי מסירה קודם שיחתמו העדים. וכמבואר כל זה בכנה"ג סי' קכ"ט הגהב"י אות ב"ם עי"ש ובס' לב שלמה בסי' מ"ו ד"ס ע"א עי"ש ועפ"י ישובו של הכנה"ג ז"ל כן נהגו לעשות בגלילות טורק'ייא עד היום בשעת הדחק וכמבואר יוצא בס' פאת ים דס"א ע"א ע"ש. וא"כ תיקונו של הרב ברכות המים ז"ל קושייתו של הרב מוהרח"ש ז"ל עומדת לנגדו. ועוד שהרב ברכות המים ז"ל חבירו חולק עליו כמבואר שם. וכל כי האי שפר קדמי לכתוב גט אחד דוקא ובנקודה דבנקודה עדיף טפי מבלי נקו' וכמ"ש הרב ג"מ בולה ז"ל בסי' מ"ה סל"ג והנמשך יע"ש וכן כ' בספר לב שלמה בסי' מ"ו דח"ן ע"ג יע"ש:

ואת רב'ע השמטנו שם אבי המגרש מפני שיש להסתפק בשמו ככתוב בד"ק נר"ו עפ"י מסקנת הפוסקים וכמ"ש הבאה"ט בסי' קכ"ט ס"ק י"ג עי"ש:

חמש"ת כל טופס הגט כתבנו כמנהג מקומי' זה דבזה לא אמרינן שם הנתינה עיקר ונהרא נהרא ופשטיה וכמ"ש הרב דברי דוד מילדולה ז"ל בסי' ע"ב. והרב בארות המים בסי' ס"ג עי"ש ועמ"ש הגאון חק"ל תפוחין קדישין ז"ל באה"ע סי' נ"א מהס' ולפק"ד יש להעיר בד"ק ז"ל הנה הוא כמוס עמדי ואכמ"ל. ואת הש"ש שם המגורשת סול המכונית קאדין ברת יהודה כתבנו סול בסמ"ך כמ"ש הריק"ש ז"ל בשמות הגיטן שלו שבס' ערך לחם והלק"ט דג"ן ע"א. ובס' זכות אבות בשמות הגטין דג"ן ע"א ובס' מזבח אדמה דל"ב ע"ג ובמז' הגטין שניתנו בב"ד הגדול של ה' פ"מ ז"ל אשר הובאו בסו' ס' ג"כ ובס' יאיר נתיב להרא"ה ז"ל ע"ע. והגם דמוהרשד"ם ז"ל ודעימיה כתבו דיש לכתוב שול בשי'ן וכנראה שכן נהגו באיזה מקומות בגלילות תורקייא. (עיין לעיל בסי' טו"ב) מ"מ מוהרשד"ש ז"ל גופיה כ' דאפ' שאפי' לכתחילה יש לכתוב סול בסמ"ך וכמבואר בתשו' סי' מ"ט גם הרב מוהר"י ן' נעים ז"ל ומוהרי"ט ז"ל דעתם נוטה דעדיף טפי לכותבו בסמ'ך וכמ"ש היא"ה ז"ל בקונ' הגטין בשם שול יע"ש. . ועיין בס' שמות בשם שול שהביא לשון מוהרי"ט ז"ל טעמו ונמוקו עמו. וע"כ אלין דהוו הוכשר בעיני לכתוב סול בסמ'ך כמנהג מקומינו ואפ' שגם במחנה קדשו המנהג לכתוב בסמ"ך כמו שנוהגים בע"ת קושטא יע"א וכמ"ש הפ"מ ז"ל. והגם שנאמר שמנהגם לכתוב בשי"ן שול עכ"פ אין זה מעכב ואפי' לכתחי' יכולין לכתוב בסמך וכמ"ש מוהרשד"ם ז"ל מאריה דהאי מלתא. ואמת אגיד דבתחילת המעשה עלה במחשבה לפני לכתוב שול בשי"ן מאחר שגם במקומות הללו אם נכתב בשי'ן בדיעבד אינו נפסל וכמ"ש הריק"ש ושוב הדרי בי ממה שראיתי להרב פרח שושן ז"ל באה"ע כלל א' סי' ט' דג"ן ע"א שכ' וז"ל ואם הגט נכתב במקום אחד ושולחין אותו למ"א ובמקום הכתיבה רגילין לכתוב יאודה דמתקרי ליאון ובמקום הנתינה כותבין המכונה כ' הג"פ בס"ק ס"ד דכיון דמתקרי הוא לשון יותר כולל כמ"ש מור"ש בת' סי' פ"ד טפי עדיף לכתוב דמתקרי כמנהג מקו' הכתיבה וכו' עכ"ל. ומינה יש ללמוד לנ"ד דמאחר דמבטא שם סול בכל המקו' הוא בסבולת ולא בשבולת א"כ אפוא עדיף טפי לכותבו בסמ"ך דהוא לשון מבורר ומבואר היטב אעפ"י דלא נהגו לכותבו בסמ"ך במקום הנתינה כנ"ל לפום ריהטא. ובהיותי בזה ראיתי לה' פאת ים ז"ל בד' ס"ג ע"א דשם כתבו שול בשו'ן ובד' ס"ב ע"א כתוב שם וז"ל וכתבנו בוליסה בסמ"ך וכו' יען מבטא לשונינו הוא בסמ'ך עי"ש וגם בד' ס"ו ע"ג כתוב שם וכתבנו סלטאנה בסמ"ך וכו' עי"ש ותמיהא לי טובא ע"ז שהרי גם מבטא שם סול הוא בסמ"ך וא"כ אפו"א למה כותבין אותו השי"ן דמאחר דאינון אזלי אחר מבטא הלשון הו"ל לכותבו בסמ"ך כמו בוליסה וסלטנה דמאי שנא זה מזה ולא ידעתי למה לא. השוו מדותיהם בזה אתמהא ועמ"ש הרב לב שלמה ז"ל. בסי' מ"ו. דנ"ט ע"א וע"ב דמשם יש ראיה טובא למש"ל ודוק. ואת שב"ע כתבנו המכונית קאדין כמ"ש הרב פאת ים ז"ל במז' הגטין דס"א ע"א ודס"ב ע"א וע"ד ובדס"ז ע"א יע"ש. ואת זה חזיתיה ואספר'ה מונה מספר שבע הנערו'ת דיש להעיד בכתיבת גט זה והיה הנשאר הכל מתוקן כדת של תו' בע"ה. והימנותא ליהוי אח'י ורא"ש שכת' ב' שורות הללו בנחיצה רבה כחותה על הגחלים א' למעלה וכו' מבלי שימת עין בשורשן של דברים בישוב הדעת דבר דבור על אופניו כאשר כונן לעשות זו היא סיבה מפני דוחק השעה שליחה הוא נח"ץ עלי דרך חד כרעא אארעא וחד כרעא אארבא. ולזאת אחת שאלתי ואומר חלותי היא. אם המצא ימצא בשנים שלשה גרגרים אלו שכתבתי דבר שאינו מתוקן ח"ו ידינני לכף זכות ומאת ה' תהיה משכורתו שלימה אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפ"ו לו