שולחן המלך על הרמב"ם עב

פי סברתם הכשרנו גם גט זה ועשינו מעשה ומסר אותו השליח הנז' ביד האשה בפנינו כדמו"י:

(אה"ן ס"ט עיין לעט"ר חסידא קדישא מוה"ר פרד"ס רמונים ז"ל שבא על הרא"ש טובה ורחבה בס' הבהיר אות היא לעולם בדף ס"ט סע"א:

(ב"ך) אה"ן ס"ט זאת מצאתי באמתחת כתבי הק' עט"ר מוה"ר מ"ז המחבר ז"ל ששלחו לו מערי מצרים יע"א וכנראה שהוא מעיר אלכסנדרייא יע"א וז"ל:

) קצת הערות אשר אני אחזה. בארו'ת בארו'ת פוק חזי:

ריש כל מראין יחדנו שני עדים כשרים שהם יהיו עדים על מינוי השליחות והם עצמ' היו עדי הגט בחתימה ומסירה. ואע"ג דיש פלוגתא דרבוותא בזה דיש מי שמצריך ד' עדים וכן נהגו ברוב המקומות וכמ"ש הכנה"ג והיא"ה ז"ל בסי' קמ"א כידוע. מ"מ אנן בדידן ארץ מצרים לגבולותיה יש לנו רב מני"ר מוהר"א הלוי ז"ל בס' יאיר נתיב שהעלה שהטוב טוב שעדי המינוי החו' בהרשאה הם יהיו עדי הגט ומטי בה גם משם גדול בדורו מא"ד הדין הרדב"ז ז"ל כמו שיע"ש - וכן המנהג פשוט במקומות אלו. וזאת שנית שם המגרש משה המכונה ג'יליבי. כתבנו משה המכונה ג'יליבי עפ"י דברי הרב עז"ן ד"ה ע"א יע"ש. וכ"כ בס' פאת ים במז' הגטין בכמה מקומות עי"ש. וכתבנו ג'יליבי בנקודה ע"ג אות הגימ'ל כמנהג עירנו זאת כידוע דבארצות הללו נוהגים לשים נקודה על אות גימ'ל משם גמילה וכיוצא וכמו שמבואר יוצא מדברי הגו"ר ז"ל כלל א' סי' ה'. וכמ"ש הרב קול אליהו ז"ל ח"ב בקונ' מחנה ישראל סי' פ"ז סי"א עי"ש וכן מוכח להדייא ממ"ש ה' פרה"א ח"א דס"ו ע"ג יע"ש וכן ראיתי במז' הגטין שניתנו במצרים בדורות שלפנינו ולפני פנינו מזה מאה שנה מו"מ שכתוב שם נקודה על אות גימ'ל משם ג'וייא וכיוצא. וכל בשליש כתבנו גט אחד דוקא בנקודה ע"ג אות הגימ'ל משם ג'יליבי ולא חששנו למקום הניתנה שנוהגים לכתוב שני גטין משום הנקודה כידוע. ה"ט שבמקומות הללו לא נהגו לכתוב שני גטין בשום אופן ולא נשמע כדבר הזה כלל. . ואפילו כשיהיה האופן במי שנשתנה שמו מחמת חולי ונשתקע ממנו שם אחד ויש להסתפק איזה מהם עיקר דבזה הצריך ר"פ ז"ל שני גטין כידוע. במקומות הללו גם באופן כזה וכל כיוצא בו לא נהגו לכתוב שני גטין כלל. רק כותבין אנא דמתקרי פ' כתקנת מוהרי"ט ז"ל כידוע. או אנא פ' דאתקרי פ' כתקנת רבני מצרים זלה"ה . וכנראה שנהגו שגם כששולחים גט למ"א שנהגו לכתוב שני גטין שם. עכ"ז כותבין כמנהג מקום הכתיבה גט אחד ואין חוששין למקום הנתינה בזה. כנ"ל להתלמד מהלכה למעשה גדול שעשה הגו"ר ז"ל ששלח גט אחד למתא אזמיר יע"א בשם דניאל מלא יו"ד ולא חש למנהג מקום הנתינה שם. ששם נהגו לכתוב שני גטין בשם דניאל אחד מ"י ואחד חסר יו"ד כמבו' בגו"ר אה"ע כלל א' סי' ט"ז יע"ש. ובמז' הגטין שניתנו במצרים הנ"ל כתוב בשנת התקל"ב בחדש מרחשון גירש שלמה המכונה ג'יליבי בנקודה ע"ג אות הגימל. וכן בשנת תקס"ב משולם המכונה ג'יליבי. בנקודה ע"ג אות הגימ'ל כן מצאתי כתוב אצלי עתה שהעתקתי זה ממז' הגטין הנ"ל מזה זמן רב בהיותי במצ' וכפי הרשום בזכרוני שהגטין הנז' נשלחו לקושטא והב"ד של אותו זמן לא חשו לכתוב שני גטין כמנהג גלילות טורקי'א שהוא מקום הנתינה. ועוד עינא דשפיר חזי ראה יראה מ"ש בס' שמות דס"ח ע"א דעבדינן כל טצדקי כדי שלא לכתוב ב' גטין דלאו ש"ד למיהב תרי גיטי יע"ש וכ"כ בדע"ח ומסיק שם דהיא חומרא דאתי לפעמי' לידי קולא וכו' עי"ש. גם הרב גו"ר בכלל א' סי' ט"ז כתב מעין זה ממש ועיין ג"כ שם בסי' ה' שכרכר הרב כמה כרכורים והכניס עצמו בכמה דוחקים כדי שלא לכתוב שני גטין עי"ש בד"ד ע"ג ובפרט שכתיבת שני גטין כשיש רפ"א למקו' שנהגו דבר זה אין לו שורש בש"ס ולא בפוסקים הראשונים ז"ל זולת מוהרשד"ם שחשש חששא זו בסוף ימיו מטעם שהגט איקרי ספר וכתב אם יבא מעשה לידי מכאן ולהלאה שאכתוב שני גטין וכו' כמבואר בתשובה הרמת"ה סי' ר"ה יעו"ש. ומלשונו זה נהגו בכמה מקומות לכתוב שני גטין מפני הרפ'א וזהו מנהג התלוי בחוט השערה שאין לו יסוד מוסד להשען עליו יען עיקר טעמו וסמוכות שלו ממוהרשד"ם ז"ל בחששא זו משום דגט איקרי ספר. ועין רואה לרובא דרבוותא הבאים אחריו ז"ל חלקו עליו בזה ודחו דבריו דמ"ש. ספר לספירת דברים הוא דאתא ה"ה מוהרי"ט ז"ל בקונ' שמות הגטין שלו כת"י בשם ג'אמילה וה"ר הרב שמחה ז"ל. בס' שמות בשם ג'אמילה והרב שמחה ז"ל שם והרב גו"ר באע"ה כלל א' סי' ה'. והרב ג"פ בסי' קכ"ו ס"ס ק"ו עי"ש. והר' ג"מ בולה סי' מ"ה אות ל"ב. ועוד שהרשד"ם גופיה כל ימיו היה מסדר גט א' בנקו' כמבו' בלשונו הטהור וכ"כ מוהרי"ט וגם בסוף ימיו אפשר שחזר בו מההיא חששא שחשש בסי' ר"ה וחזר לדעתו ולמנהגו שהיה נוהג בראשונה לכתוב גט אחד בנקודה. והגם שכתב בההיא תשו' שלא ראה לרבותיו משימים נקודה בגט אין לא ראינו ראייא והרי מוהריב"ל ז"ל כ' שראה לרבותיו נוהגים לשי'ם רפה על ג'ימל משם ג'וייא. וכיוצא ה"ד מוהרי"ט ז"ל והובא בס' שמות. גם הסופר של מוהרשד"ם ז"ל גופיה שהיה רגיל לשים נקודה בגט כמ"ש שם בסי' ר"ה הא ודאי שכן. ראה הסופ' ההוא לרבני שאלוניקי יע"א שקדמו למוהרשד"ם ז"ל. או אפש"ל דמ"ש הרשד"ם ז"ל שלא ראה לרבותיו וכו' כונתו על עיר מולדתו מונישטרייו יע"א כמ"ש בקורא הדורות דל"ז ע"ב עי"ש ובמונישטירייו לא ראה לרבותיו כותבין נקודה בגט אבל כשבא לשאלוניקי יע"א ראה שמנהג העיר לכתוב נקודה ומשו"ה לא מיחא בסופר שהיה כותב לפניו נקודה כנ"ל לפום ריהטא מפסקי הרא"ש. ולפק"ד נראה שהוא ישוב נכון ועמש"ה לב שלמה בסי' דח"ן ע"ג יע"ש איך שיהיה כל כי האי יש להקל. וכן כ' מוהר"א מוטאל ז"ל בשמות הגטין שלו שבס' תורת נזיר בשם אפינרא עי"ש . והגם