שולחן המלך על הרמב"ם עא

אם אחר נתינת הגט עכ"ל וכפי זה היה נר' שלא ליתן לכתחילה הגט הלזה הגם דכבר נחתם כדי לחוש לס' הרב זקן אהרן ז"ל:

האמנם אחר החיפוש ראיתי להרב הלבוש ז"ל שכתב בסי' ק"ל ס"א וז"ל אין חותמין העדים רק בדייו וקולמוס של הבעל כמו הסופר וכמש"ל סי' ק"ך וכ"ז לכתחילה לחומרא בעלמא ואם שינה אין קפידא עכ"ל. נר' בהדייא דסובר הרב הלבוש ז"ל דאף שנתן הבעל לסופר הדייו והקולמוס וכבר כתב הסופר בדייו וקולמוס של הבעל אלא שהעדים לא חתמו אלא בקולמוס שלהם אין קפידא אפילו ליתן הגט וכעין נדון שלנו ואין סברא לו' דמ"ש הרב הלבוש ז"ל דאם שינה אין קפידא היינו בשלא הקנה הבעל לסופר מעיקרא וכמ"ש הרב זקן אהרן ז"ל דא"כ ת"ל משום סופר אלא ודאי דכונתו הוא לומר דאפילו דהקנה הבעל לסופר הקולמוס אפי"ה אם שינה אין קפידא הפך מ"ש הרב זקן אהרן ז"ל ומן התימא על הי"א ז"ל איך לא זכר שר דברי הרב הלבוש ז"ל הללו וה' המסדר היה מעלת הרב כמוהר"מ די שיגורה נר"ו ואני הכותב ס"ט ור'ב אחא'י כמוהר"ש חכים נר"ו (אה"ן יבי"א ס"ט עיין לעט"ר מוה"ר המופל"א סבא דמשפטים בס' הנ"מ עבודת משא ז"ל בדיני גטין סי' כ"א דע"ה ע"ד באות י"ט ובסי' כ"ה דע"ח ע"ב. ולעט"ר מוה"ר המופלא ח"ק לישראל בס' הבהיר אות היא לעולם ז"ל במע' הגימל במזכרת הגטין אות א' דס"ז ע"ב):

(י"ח) בשלישי בשבת ששה ימים לירח תמוז מש' התר"ב גירש יצחק דמ' בכור (מיליס) והמכונה קארא אוגלאן בגט כריתות בלתי שום תנאי לאשתו שמחה בת חיים דמתקרי משה (יעבץ):

(י"ט) בשני בשבת י"ב לירח תמוז מש' התר"ג גירש אברהם המכונה ג'יליבון בן שלמה (ברוך דידיע שעבאן) לאשתו רבקה דמתקרייא בכורה בת יצחק בן שלמה.:

(ך') ברביעי בשבת שלשה ועשרים יום לירח סיון מש' התר"ג גירש אברהם דמתקרי בכור בן יצחק (בנבנשת) בגט כריתות לאשתו שרה (בת משה הלוי המכונה ג'יליבון) ולא כתבנו שם אבי האשה יען יש יותר מחמשים שנה שנפטר לב"ע והניח את בתה כמו בת שנה או בת שנתיים ולא הכיר את אביה אלא שהבעל אמר שכשנשאה את האשה הזאת שאל את בני העיר ואמרו לו שכנוייו היה ג'יליבון ופעם אחת הלך להשתטח על קבר מר חמיו וראה שכתוב על אבן המצבה המכונה ג'ילובון. ואח"ך קרינו לפנינו להאשה המתגרשת לחקור היטב אם ידעה מבני המשפחה את שם אביה וענתה ואמרה שהיא ידעה שאמרו לה בקטנותה ששם אביה הכי קרו ליה משה הלוי וחקרנו לה על כינוי ג'יליבון ולא ידעה להשיב היטב וגם בכתובה לא נכתב זה הכינוי ע"כ עלתה הסכמתינו שלא להזכיר שם אביה וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' קכ"ט. עיין לעט"ר מוה"ר המו' ז"ל קדי"ש דרבנן בס' הנ"מ אות היא לעולם במע' הגימ'ל במזכרת הגט דס"ח ע"ד באות ג' ועיין לעיל בעט"ר מז"ה החמ' ז"ל באות א' ואות ה') (א"ך) בשלישי בשבת ה' ימים לירח אב ש' התר"ג הנה בא בהרשאה זה האיש אברהם בן אשר הכהן והביא בידו גט בשליחות שהרשה אותו חיים בן נחמיה (מיארה) אשר קבלו מיד האיש שמואל ישראל ן' מאיר בכפר חאס קיוא"י הסמוך לעיר קושטא יע"א כדי שיביאהו לעירנו זאת אזמיר יע"א ושימסור אותו ליד אשתו מזל טוב בת חיים בן נחמיה הנז' וכבר ראינו ההרשאות אשר הביא עמו השליח אברהם ן' אשר הנז' דהן הם ההרשאה מהמגרש שמואל ן' מאיר הנז' אשר הרשה להאיש חיים ן' נחמיה הנז' כנז' העשוייה כתחז"ל ונתן כח ורשות למנות שליח אחר במקומו אפי' עד מאה שלוחים ואפי' בלתי אונס ועדים חתומים עליה אליה בן אליעזר עד ונסים יעקב בן יצחק עד ואשרתא דדייני עליה דחתמי בה ב"ד רבה מע' כמוהר"ר רפאל שבתי ן' יקר וכמוהר"ר יוסף אלפ'אנדארי וכמוהר"ר חיים מישאל ביטראן נר"ו. ועוד בא בהרשאה אחרת השליח אברהם ן' אשר הנז' מהשליח מעיקרו חיים בן נחמייה הנז' העשוייה כהוגן כנז' בכח ורשות שיוכל למנות הרבה שלוחים כנז' וחתימי עלה הב"ד הנז' כנז' וראינו את הגט כתוב כדת מו"י:

אך אמנם בדבר הזה נסתפקתי על שהקול נשמע כי אחר כתיבת הגט נסע משם המגרש ויקם וילך מחאס קייוא'י לעיר טוקאט ובגט נכתב העומד היום בכפר חאס קייוא'י וכו' וכיון שבעת הנתינה איננו יושב בחאס קייוא'י נראה שהגט פסול שהרי כתב הרב תומת ישרים ז"ל סי' מ"ג וז"ל כשנכתב הגט במקום שהבעל שם וכותב בתוכו העומד היום במקום פלוני אפשר דכשבא השליח נסע הוא משם ובשעת נתינת הגט אינו שם. וכו' עד שמזה פסלו גטין מאותם היוצאין מביתם ומכתיבין הגט ונותנין אותו ביד השליח לתתו לאשה והם הולכים לדרכם באותה שעה תכף קודם שיתן השליח הגט לאשה מפני שאמרו דבשעת נתינת השליח הגט ליד האשה אינו עומד הוא שם ואעפ"י שהיה עומד בשעת הכתיבה לא מהני כלל עכ"ל הרי דמפני ספק דאפ' דכשבא השליח נסע משם המגרש פסל את הגט. וא"כ גם בנ"ד שלשמע אזן שמענו וידענו שהמגרש הלך מחאס קייוא'י לטוקאט נראה שראוי לפסול זה הגט. . והרציתי את דברי אלה לפני מע' הרב המסדר בגט זה הוא הראש עט"ר מוה"ר כמוהר"מ פנחס די שיגורה נר"ו והדיין השלישי הלא הוא ר'ב אחא'י מע' הרב כמוהר"ח פונטרימולי נר"ו (הוא עט"ר מורי חמי מע' הרב המו' בס' פת"ה נר"ו) ונטפלנו לברר ספק זה וראינו שיש להכשיר גט זה כיון שעכ"פ בשעת הכתיבה היה היה המגרש בחאס קייוא'י והגם שהרב תו"י ז"ל ס"ל לפסול מ"מ האיכא מאן דפליג עליו וכמו שכן ראינו להרב מכתב מאליהו ז"ל סי' ג' דמסיק דאינו מעכב אם בשעת נתינת השליח הגט ליד האשה אינו עומד במקום הכתיבה ולמד כן מד' הריב"ש והרא"ם ז"ל ע"ש. גם הרב גט מקושר בולה ז"ל סי' ר"ח סק"ז והרב לחם שלמה ז"ל דקמ"ה ע"ב הסכימו להכשיר הגט אעפ"י שהלך המגרש ממקום הכתיבה בשעת הנתינה ע"ש ועל