שולחן המלך על הרמב"ם ע

ז"ל שהביא מרן החבי"ב בחאה"ע סי' קכ"ט הגהב"י אות מ"ב. וכבר ראיתי להרב כמוהר"א מוטל ז"ל דבגט מומר עשה תיקון הרב מוהרש"ח כמה פעמים ע"ש ומ"מ אם יראה כת"ר דהמשומד הלזה אינו מערער על דבר שני הגיטין הנכון הוא שינתן בשני גטין דכעת לא מצאתי בירור אי התיקון הלזה שייך שפיר לעשותו גם בשם העיר דאפ' לומר דיש לחלק משם איש ואשה לשם העיר וכעת אין בידי להכריח ועכ"ז לדידי חזי למיחש ואם יראה כת"ר דאפ' שיברח למקום אחר ותתעגן. האשה ח"ו מצינן למיעבד. כתקון הרב כמוהר"ש ב"ח אף דהוי בשם העיר ודוק:

(י"ו) (אה"ן ס"ט הנה על המעשה אשר כתוב בתוך האגרת הנז"ל אשר שלחה לעט"ר מוה"ר בס' עבודת משא ז"ל מ"ך בכתבי הק' עט"ר מז"ה המחבר ז"ל וז"ל):

בשלישי בשבת שבעה ימים לירח מרחשון ש' התר"ג גירש פה מגנציאה יע"א יהודה בן יצחק (בואינה ויד'ה) לאשתו לונא בת יעקב (מירג'אן) בגט כריתות בלתי שום תנאי וכתבנו ב' גטין משום הנהר ג'ידיש ככתוב ומפורש בספרי הפוסקים ז"ל הלא המה מ"מ מ"ד הרב כמוהרי"ך ז"ל והרב מוהרש"ל מ"ד בס' לב שלמה ז"ל שכתב שכן הנהיגו הרבנים הקדמונים רבני מגנציאה יע"א שלעולם היו נותנין ב' גטין אחד ברפ'א על הנהר ג'יריש ואחת בלתי רפ'א בעלות הג'דיש והביאו הרב יד אהרן ז"ל בסי' וכתבנו יהודה בה'א. ולא כתבנו יאודה באל'ף דמתקרי יהודה בה'א הגם שהיה חותם באל"ף:

(טו"ב) ברביעי בשבת ששה עשר יום לירח סיון מש' התר"ב גירש יוסף בן יעקב (רוזאניס) את אשתו שול בת משה חיים בגט כריתות בלי שום תנאי וכתבנו שול בש'ין וכמ"ש הרב יד אהרן ז"ל בשמות הגיטין דקל"ב ע"ד משם מוהרשד"ם ז"ל והגם שהביא שם משם הרב פני משה ז"ל ומוהרא"ח ז"ל ומוהר"ד גרשון ז"ל דיש לכותבו בסמ'ך מ"מ יראה דדעתו ז"ל לכותבו בשי'ן מדהביא דברי הרב יאיר נתיב לבסוף יע"ש וכן ראינו הדבר מפורש שמנהג עירנו הוא לכותבו בשי'ן כאשר בא הדבר מפורש בס' מזבח אדמה דמ"ה ע"ד בגט ששלחו מעה"ק ירושלם תוב"ב לפה עירנו יע"א כתב הרב ז"ל וז"ל וכתבו שול בש'ין אע"ג דפה עה"ק מקום הכתיבה כותבין בס'מך כמ"ש באורך בס' פרי האדמה וכו' מ"מ מקום הנתינה הוא באזמיר ושם כתב הכנה"ג דקפ"ח אות פ"ט דיכתוב לכתחילה בש'ין. יע"ש גם חקרנו בשם אבי האשה ואמרו שהיו קורין אותו משה חיים ושאלנו בשביל כינויו ואמרו לנו שאין להם כינוי כי אם המשפחה הזאת הם מהקאלאב'ריז וכבר ידוע מ"ש מ"מ מה"ד הרב ב"כ ז"ל בח"ב סי' ל"ז דכשהוא מהקאלאב'ריזיז אשר למשפחותם לבית אבותם מדור דור קראו בשמותם מאב אל בן המשל בזה האחד קרוי משה חיים ובנו אחריו קרויי חיים משה והג' משה חיים וכו' ע"ש. שהאריך ומסיק לענין הלכה דלפי מה שאין אנו נותנין לכתוב אלקונייא בגט שאין לכתוב אלא פלוני בן פלוני ולכן כתבנו שול בת משה לבד יען חיים הוא כמו אלקונייא. גם אירע שהסופר טעה וכ' אנא יוסף בן יעקב העומד היום כאן במתא הנזכרת ודילג תיבת אזמיר והכשרנו אותו יען אינו משתנה שום ענין לענין הגרושין מאחר דכבר כתב. במתא הנזכרת ולעיל מזה כבר נכתב למנין שאנו וכו' במתא אזמיר וכו' א"כ לא משתמע שום שינוי כלל וכמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' קכ"ו סי"ו וס"ך דכיון שאנו מכירין סגנון הדבר אין לפוסלו בשביל דילוג אות אחת ויע"ש בס' ג"ף. והרב יד אהרן ז"ל שם בסי' קכ"ו בהגה"ט אות ח"י הביא משם מוהר"ם ן' חביב דאפי' בגט שנוהגין לכתוב ב' פעמים אנתתי ודילג אנתתי קמא או בתרא דכשר לגרש בו לכתחילה יע"ש ודון מינה ואוקי באתרין וזה פשוט. והעדים היו אברהם בן יוסף ומתתיא בן שלמה (אלאלוף) והמה טעו וחתמו בקולמוס שלהם והיה להם לחתום בקולמוס שנתן הבעל לסופר וכמ"ש מור"ם ז"ל בסי' ק"ל ס"א והגם שהדייו היה של בעל מ"מ הקולמוס היה משלהם והכשרנו אותו ממה שראינו להבאה"ט בסי' ק"כ סק"ב עמ"ש מרן ז"ל ונהגו דהבעל נותן לסופר הקלף והדייו ועמ"ש מור"ם ז"ל דאף הקולמוס כ' שם הרב באה"ט דבקולמוס אין קפידא בדיעבד לכן הכשרנו אותו דאם בסופר אמרו דאין. קפידא ק"ו בעדים ומה גם דהשעה היתה דחוקה ביותר יען אשה הזאת נתגרשה משום שם רע ולא היו יכולים הציבור לכופם ולגרשם זה מזה וכבר מזה כמה שנים שהיו רודפין הצבור אחריו כדי לקיים גרש לץ ולא עלתה בידם והן עתה כי תלי"ת בא הדבר לידי גט והניחו אותה בבית האוספ'ידל כדי שלא תברח אנה ואנה אין לך שעה דחוקה גדולה יותר מזה עד שהוכרחנו ליתן הגט שם וספרים אין אתנו הן מפני השרפה אשר שרף ה' בשנה שעברה ולא נשארו ספרים בעיר לשליש ולרביע ממה שהיתה מקדם והן. מפני שניתן הגט שם על צד ההכרח כנז"ל בלי מקום ספרים והכשרנו אותו כנז"ל:

ויהי כבואי הביתה חפשתי בספרים ומצאתי להרב ד"מ ח"א בסד"ה בסי' ע"א אות י"ב רקע"ה ע"ב שכתב בפי' כן וז"ל אם חתם העד בקולמוס אחרת שלא היו מאותן שמסר הבעל לסופר כשר וכן נעשה מעשה דבקולמוס אין לחוש אפי' לסופר כמ"ש המרדכי בפ' כל הגט ובב"ש וכ"כ בתשו' זקן אהרן סי' קצ"ו ובסד"ה שבסוף ס' ג"ף דל"ו יע"ש שמח לבי ויגל כי תלי"ת כוננו להלכה.. ושוב הראו לי מ"ש הרב יא"ה ז"ל בסי' ק"ך בהגהב"י אות י"ט שכתב וז"ל אבל בקולמוס אין חוששין וכו' נ"ב ה"ד כשלא הקנה הבעל. הקולמוס אבל היכא .שנתן הבעל הנייר והדייו והקולמוס וצוה לסופר לכתוב ולעדים לחתום ולקחו העדים הקולמוס שלהם וחתמו אין להקל דהו"ל משנה מדעת הבעל ויש לנו לחוש לכתחילה אבל אם כבר נעשה וניתן הגט אין לפוסלו הרא"ה ז"ל בס' זקן אהרן סי' קצ"ו וכ"כ הרמ"א ז"ל בס' ד"מ ח"א סי' ע"א אות י"ב אבל מלשונו אני מבין שהנדון שלו היה שהשגיחו קודם נתינת הגט ואפי"ה כתב שנעשה מעשה להכשירו וכפי דברי הרב הרא"ה שכתבתי אין להכשירו כי