שולחן המלך על הרמב"ם סט

ואם. יעלה יותר יהיה הכל שלו. ואם נר' בעיניו שחר"ח ן' שושן הנז' הי"ו הוא ראוי והגון להיותו סופר מהגטין יקח ב'ילאד'ירה אחת וישלחיה לנו והגם דבכפילת הנייר הוא כשר וכמ"ש הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ה ס"ק מ"ד שכ' ולא ראיתי מקפידים בזה אלא כופלין הנייר במקום שרטוט וכו' יע"ש- מ"מ מרן מלכא מארי דאתרין הרב ב"כ ז"ל כתב וז"ל ומנהג. עה"ק ירוש' תוב"ב ע"י כפל ואולם מנהג העיר הלזו לשרטט ע"י המשרטטת עכ"ל. גם הרב יד אהרן ז"ל באה"ע סי' קכ"ה הגה"ט אות ל' כ' ומנהגינו לשרטטו בב'ילדירה זולת בגט מומר שאינו יכול לזכות אח"ך לסופר כלי הכתיבה נוהגים לכופלו עי"ש (ועיין לעיל בסי' ז') כי כן אם יראה בעיני אדוני המלך לעשות בכפילת הנייר הנה מה טוב ואם לאו ישלח לנו ב'ילאדירה אחת בכסף מלא ועהס"ר ויקירא:

גם ידיע ליהוי לאדוני המלך שיח"ל לא איך לשעבר אירע פה העירה מקרה רע שאשה אחת אשת איש זינתה עם אחר וכבר הודו שניהם הנואף והנואפת ושוב קראו לבעלה בפני המעמד לגלות לו הענין ואמרו לו דמאי כונתו בזה והוא ענה דדעתו הוא לאסרה עליו ושוייה אנפשיה חתיכא דאיסורא בקנין ושבועה וכבר קדמה למני"ר ידיעה זאת שכתבו לו מכאן מע' הממונים עם רב אחא"י כמוהרא"ם נר"ו והן עוד היום ידו נטויה מהבעל לגרשה ולהוציא את הרשעה מביתו האמנם דא עקא שהאיש המגרש הוא גברא ערטילאי ואביון בדלי דלות ואין ידו משגת כדי לילך לעירנו אזמיר יע"א כי לפחות רוצה יותר ממאה אריות מהוצאה כי ע"כ חילו את פני ממוני העירה יע"א שאטפל בזה הגט ואני אמרתי דאיני יכול לפשוט את ידי לשום דבר בלתי רשות עט"ר מ"מ מוה"ר נר"ו ובלעדו. לא ירים איש את ידו כי אתריה דמר הוא. והם השיבו כי כבר הם כותבים למני"ר ע"ד פתגם לחלות פ"ק כדי להרשות אותנו שינתן הגט הזה ע"י ועל כן אם הוא מרצונו הטוב והגמור שינתן על ידינו יסמוך את ידיו עלינו בברכתיה דמר. . וידיע ליהוי למר ששם האיש המגרש הוא יהודה (בואינה ויד'ה) בן יצחק ושם האשה המתגרשת היא לונא בת יעקב (מורג'אן) והן אמת שהמגרש הנז' חותם שמו יאודה באל"ף וכמ"ש בכתובה שחתם את שמו יאודה באל"ף וזה דרכו בכל החתימות ודאי וכפי דברי מוהריק"ש ז"ל הביאו הרב י"א בס' השמות דכותבים יאודה באל'ף דמתקרי יהודה בה"א. וגם הרב בית שמואל ז"ל בס' השמות הביא משם הרב ט"ז ז"ל דכ' דאם חותם עצמו באל"ף וכ' בה"א דהוי שינוי השם מ"מ כל האחרונים חולקים וסוברים דאף אם חותם באל"ף אפי"ה כותבין בה"א כמו שבא הדבר מפורש בס' ג"ף בסי' קכ"ט ס"ק ע"ו ובס"ק קכ"ו. ועד אחרן הרב ברכות המים בחאה"ע דקל"ב ע"ד כ' שראוי לכתוב יהודה בה"א יע"ש וגם הרב ראש משביר בח"א באה"ע סי' מ"ו הסכים כן והביא ג"כ משם הרב ג"פ מס"ק קל"ח יע"ש. גם הרב זכור לאברהם ז"ל בתשו' חסד לאברהם חאה"ע סי' ה' דכ"א ע"ב הסכים להלכה ולמעשה לכתוב יהודה בה"א אף אם הוא חותם באל"ף והביא משם הרב לח"ש ז"ל שכתב דכן הוא הסכמת כל האחרונים יע"ש. ובודאי שמנהגינו כן הוא ומה גם שראיתי קצת גיטין משם יאודה למ"מ מוה"ר בס' פאת ים ובודאי כי לא יבצר שא' מהם היה חותם באל'ף ולא עלה על דל שפתיו שפתי צדיק הך דינא אלא ודאי דכיון דמנהגינו כהסכמת כל האחרונים לא חש לשקול ולטרי בזה וזה פשוט. גם שם לונא הוא פשוט שהוא באל"ף כיון שהוא שם לעז וכן הוא מנהגינו:

(ט"ו) וזאת מה שהשיב עליו עט"ר מוה"ר המו' לעט"ר מוה"ר מרן זקני המח' זצוק"ל והיא לו' נדפסה בספר הבהיר עבודת משא בדיני הגיטין סי' ט"ו דע"ג ע"א וז"ל:

וזאת תשובתי אליו על ענין שכתב כת"ר נר"ו על שם יאודה דכתוב בתורה בה"א ודרכו לחתום באל"ף הנה דעת מוהריק"ש הבי"ד הרב י"א ז"ל בס' השמות דכותבין יהודה בה"א והרב בית שמואל ז"ל כ' בס' השמות דאם חותם באל"ף וחתם בה"א דהוי שינוי ע"ש מ"מ רבני האחרונים כתבו דאף שחותם באל"ף כותבין בגט בה"א וכמ"ש הרב ג"פ סי' קכ"ט סכ"ו וס"ק ע"ו ועיין עוד להרב בית שמואל באותיות דקמ"ח ע"ד סי' ח"י ע"ש. וע"ע להרב ברכות המים חא"ה דף קל"ב ע"ד דכתבינן באל"ף וכן הוא דעת ה' ראש משביר ח"א חאה"ע סי' מ"ו ועיין להרב בתשובת חאה"ע סי' ה' דהסכים כן והביא ע"ש ה' לח"ש שכתב דכן הוא הסכמת האחרונים. (אה"ן יבי"א ס"ט אחרי נע"ר הקודש נראה דט"ס. נפל בדבריו דהרי הרב ברכות המים וה' ראש משביר הסכימו להפך דצריך לכתוב' בה'א כנז' בדברי עט"ר מז"ה המחבר ז"ל לעיל. גם מה שהביא ועיין להרב בתשו' וכו' צ"ל להרב זכור לאברהם ז"ל בתשובה וגם הוא ז"ל הסכים שיכתבו בה'א וכמ"ש משם הרב לחם שלמה ז"ל. וכמ"ש עט"ר מז"ה ז"ל. וכבר חיפשתי בס' הגיטין מרבני. עירנו ולא מצאתי בשום אחד מהם שהיה כתוב באל"ף כי אם בה"א ולומר שלא היה בשום אחד מהם באל"ף זה רחוק מהשכל ועיין להרב סדר השמות בשם יהודה דמ"ב ע"א ועיין למוהר"א מוטאל ז"ל בס' תורת נזיר הנ"מ דכ' בשם גדליה. דהגם דיש חותמים באל"ף בסוף יכתבו בה"א כמו שהוא בקרא ע"ש. דון מינה לשם יהודה וכן כ' הרב בשם חלקיה ע"ש. - ועיין עוד בשם נהר"י דכתב דלא משגחינן בחתימתו כיון שיש רוב ועיין בס' חוקי דעת אה"ע דע"ו בתוך אות מ'ם דאם חתימת המגרש הוא בה'א אם כתוב בגט באל"ף פסול ועיין עו"ש בע"ב ועיין להרב שיורי ברכה ד"ף ע"ד סוף סי' ז' דכתב ע"ש מוהרשד"ם ומוהרש"ך דאם כ' יהודה באל'ף יש להכשיר דעדי מסירה עיקר ואין העדים חותמים אלא מפני תקון העולם ע"ש. ועמ"ש עוד בענין שם הנהר ג"ידיש אי צריך שני גיטין בשביל הרפ'א כבר כתבתי בגט שניתן על ידו דצריך לכתוב ב' גיטין כידוע (ועיין לעיל בסי' ז') ומ"מ בג' הלזה יען הוא ג' מומר דהוי שעת הדחק וגם שהסופר אשר שם אינו בקי כל כך בכתיבת גיטין נלפקע"ד לעשות קולא כדי להרויח הגט הב' דהיינו לעשות התיקון של הרב מוהר"ש ן' חסון