שולחן המלך על הרמב"ם סח

שום גט מהם יהיו כתובים לפניו ב' הגיטין אלא דבסדר נתינתם לבד יהיו הנתינה בזה אחר זה וכמ"ש כל זה המאור הגדול הרב גט פשוט ז"ל בסי' קס"ט אות ק"ז יעש"ב וכבר נודע דמנהג פה עירנו הוא כשי' מוהר"י מינץ כמ"ש מ"מ מוהרי"ך ז"ל במשפט שני הגטין וכ' עוד דכן נהגו כל בתי אבות שבאזמיר יע"א וגם במתא שאלוניקי נוהגים כן דהדרו מקמייתא שהיו נוהגים כסברת מוהרנ"ח ז"ל ומעתה לפי הסדר הזה שאנו רוצים לכתוב עתה גט אחד בנקודה לבדו נמצא הגט זה הרי הוא ניתן אחר שנכתב ונחתם וניתן הראשון ביד האשה מזה ימים ואין כן מנהגינו דבאופן זה באנו לסברת מוהרנ'ח ז'ל ואין המנהג כן כמ"ש הרב מוהרי'ך ז"ל דכל הבתי דנים שבאזמיר עושין כס' מוהר"י מינץ וכדעת מוהרש"ל מאריה דאתרין וכמ"ש מוהרי"ך משמו. הן אמת דאפשר לומר דכל זה הוא לכתחילה אבל בדיעבד אין לחוש אמנם לפי טעמו של הרב מוהרי"ך ז"ל דהוא אסור משום חשש בעלמא דשמא יש תקלה שתנשא בגט אחר לבד יע"ש ולפי"ז בנ"ד לא הפסיד וכמ"ש הרב לח"ש והביא דבריו כת"ר נר"ו דבכל דבר שהוצרכו לתת ב' גטין בדיעבד לא הפסיד יע"ש ע"כ אילין דהוו הוא מ"ש לכת"ר נר"ו דנראה לבטל מעשה הראשון כולו ולכתוב מחדש שני גיטין מאחר שאנו באים להכשיר בתלת מילי חדא דנמצא הגט בלי נקודה תחי' וזאת שנית דנכתב וניתן הגט הראשון בידה שלא כמנהגינו ועוד דשני גטין נכתב כל אחד ביום אחר ולדעת הרב דבר משה ז"ל הא לא מהני וזו היא סברת הרב בארות המים הביא דבריו הרב לח"ש וכ' שם דמי שלא חש לזה לא חש לקמחיה יע"ש. (אה"ן יבי"א ס"ט עיין לעט"ר מוה"ר ז"ל עצמו בס' הבהיר עבודת משא מ"ש בסי' ל' אות ע') ועכ"פ אם רואה כת"ר נר"ו דיש לחוש שיפול איזה טעות בגט מחמת הסופר דאינו כ"כ בקי במלאכה זו וכן דעתי נוטה ולדידי חזי דהרי הוא שעת הדחק ממש וצריך למעבד כמ"ש כתר נר"ו לכתוב גט אחד בנקודה והאל יצילנו משגיאות אכי"ר:

ומהודענא לכת"ר נרו' דראיתי בד"ק דכ' וז"ל ולפי דעתי נראה דהטוב והישר הוא לצוות לסופר ולומר כבר צוויתיך וכו' ולאשה כבר גרשתיך וכו' ע"כ. והא ליתא דנוסח זה הוא דוקא למנהגינו דפשטה ההוראה דלא כמוהרנ"ח ז"ל ברם לסדרו של מוהרנ"ח ז"ל הא לא שייכא כלל וכמ"ש הרב לח"ש ז"ל סי' ב' אות ז' יע"ש. ולפי סברא זו דאנו באים להכשיר הגט הראשון אחר שניתן ביד האשה ועתה נבא לכתוב אחר כנ"ל א"כ נמצא דהיינו כס' מוהרנ"ח ובסדר זה לא שייך לצוות לסופר וכנז' כי אם שיאמר המסדר לבעל וכמבואר בדברי הלח"ש ז"ל סי' ב' אות יו'ד יע"ש והיה זה שלום :

(י"ד) (גם את זה שלוח שלח עט"ר ראש יוסף הרב מרן זקני מרן המחבר ז"ל מעיר מגנציאה יע"א לעט"ר מוה"ר הרב המופלא גדול הנאמר באברהם כמוהרא"י ז"ל. וזה לשונו:

) בתר דמחוינא קידה ת"ק כדמ"ל לפני מי שגדול הנה ברך לקחתי מלכא לעלמין חיי כיר"א על שבעתה באתי להודיע למני"ר שיל"א כי זה ימים ושנים שנשתמד אחיהם די לוס ב'ינטוראס הי"ו וכמדומה לי כי הם בנן של הר' יוסף בי'נטורא הי"ו אשר הלך לשכון כבוד בארץ זה כמה שנים וזה המשומד הוא נשוי עם בת ה"ר ש"ט קאלומיטי נ"ע החייט. וזאת האשה באה לבית דינינו כמה פעמים קובלת ומתרעמת ודמעתה על לחייה אי משום צורך מזונותיה שנדבר לאחיהם של המשומד שיפרנסו אותה יען באותם הימים היתה מעוברת וכריסה בין שיניה וגם שנבקש לה תרופה למחלותיה להצילה מכבלי העיגון. ובאותן הימים חקרנו ודרשנו וכה אמרו לנו שזה המשומד הוא יושב בכפר יאחיא קיי'ואי שזה הכפר הוא סמוך לפה העירה מגנציאה יע"א וכתבנו נחנא ב"ד לפה העירה יע"א שיעשו השתדלו' נמרץ כפי ידיעתם כדי ליתן גט לזאת האשה דכגון דא מצוה רבה. והיתה תשובתם שהדבר היה קשה ומה גם שצריך הוצאה מרובה ומי יכול ליתן כל כך הוצאה . ומאי דביני ביני הן בעון מחמת השריפה לא תפ"ן נתבלבלנו דין גרמ'א דעצירא'ה והן בעון נשארה האשה הזאת בכבלי העיגון עניה ומרורה ובן ה'ן לה והיא חוזרת על הפתחים ר"ל. והן עתה העי'ר ה' את רוחו של המשומד הנז' וכה דבר אל האנשים הרוכלים אשר באו לפה העירה לחוג את חג הסוכות שחפצו ורצונו הוא ליתן גט לאשתו וההוצאה הצריכה לכך כבר הוא פורע וגם ההוא אמר שכבר לקח רשות מרבו לבא פה מגנציאה יע"א כדי ליתן גט לאשתו וגם אני עם רב אח'אי כמוהר"א מצליח נר"ו כתבנו להנז' שיבא פה מגנציאה שכבר אנו מוכנים כאן ליתן את הגט. כי ע"כ אלין דהוו אם יכשר בעיני אדוני המלך כדי להציל את האשה הזאת מכבלי העיגון וגם אם יראה לאדוני'רם שיניתן על ידינו את הגט הזה יסדר לנו את סדר הגט שם המגרש ושם אביו ושם המתגרשת ושם אביה ואם יש להם שמות אחרים או נשתנו שמם או מחמת חולי או מחמת דבר אחר בין להם ובין לאביהם הכל כאשר לכל יסדר לנו כדמו"י כי לו משפט הגאולה ועליה דמר החיוב מוטל להציל את האשה הזאת. ועל עניין הגיטין ודאי שצריך ב' גטין בשביל הרפ'א של הנהר צ'ידיש כאשר כתבנו זה כמה שנים (עין לעיל בסי' ז') וכבר הגטין ההם הם מופקרים כאן ביד רב אחאי כמוהרא'ם נר"ו ואם נראה לו שיש איזה ספק בדבר יסדר לנו מה לעשות. וגם על עניין הסופר כאן נמצא וכאן היה החר"ח ן' שושן הי"ו דכבר כתב בערי אורומילי בעיר אורוסג'וק גט אחד למשומד אחד ושלחו לרבני אינדריני יע"א ואמרו לו ישר חילך וטופס הגט הנז' הוא בידו והראה לנו. ואעפ"י כן בכל יום ויום אני מצוה ומרגיל אותו לכתוב גט אחד בכל יום כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה ועם כל זה כדי שלא לסמוך על דעתי וגם שלא לעשות בלתי ידיעת אדוני המלך יקבל תו"ד טופס מכתיבת ידו מהנז'. ואם יכשר בעיני אדוני המלך הרי טוב ואם לאו יקראהו לחר"ח קורייל הי"ו וידחוק אותו שיבא פה העירה ובשביל ההוצאה אנו פורעין שכר הליכה וביאה וחמשים אריות בעד מלאכת הספרות שיעשה כאן ואם מרויח אם מעט ואם הרבה לוקח החמשים