שולחן המלך על הרמב"ם סז

פש גבן לבאר אי בדיעבד עשו להפך כל אחד ואחד ממנהגו מה דינו ולכאורה לא ראיתי בסיפרי הפוסקים מדברים על זה זולת להרב לח"ש ז"ל שכ' שם סמוך ונראה וז"ל וכבר נודע דאם שינה לא עיכב ואין זה אלא ע"צ היותר טוב וכן בכל ענין שהוצרכו לתת שני גיטין לכתחילה יתנו בתחילה הגט שנראה בעיני הב"ד שהוא יותר כשר ואח"כ השני ובדיעבד לא הפסיד עכ"ל. הא קמן דכ' הרב ז"ל דכ"ז דאנו מקדימין הגט הנראה יותר כשר בעיני הב"ד ואח"כ האחר כל מקום ומקום לפי מנהגו הוא ע"צ היותר טוב וכיון שהוא מצד זה לא חיישינן אם שינה וכ"כ בנ"ד דהגט הראשון חלף הלך והגט הב' בתקפו ובכשרותו הוא עומד א"כ הטוב והישר הוא לכתוב גט אחר בנקודה ולצוות לסופר ולומר וכו' ולאשה כבר גרשתיך בגט בלי נקודה כמשפט גט הב' כידוע ואם יאמר האומר דשאני התם דכבר ניתנו הב' גיטין אלא דניתנו בהפך התם. הוא דאמרי' דבדיעבד לא הפסיד אמנם הכא דעדיין הגט הב' חסר כתיבה ונתינת כיון שהראשון חלף הלך ומחדש אנו באים לכתוב הגט האחר שהוא בנקודה אפ' שזה נקרא לכתחילה וצריכין אנחנו לכתוב הב' גטין כאשר בתחילה. נראה דאין סברא לומר כן כיון דכפי מ"ש הרב ז"ל שכ"ז הוא על צד היותר טוב א"כ נראה דבנ"ד נמי נקרא בדיעבד אי משום דכבר ניתן הגט האחד ואם באנו לכתוב שני גטין אחרים הוא טורח גדול כידוע וכבר כ' הרב תה"ד ז"ל והביאו הרב ג"פ ז"ל דכל דבר שיש טורח לתקן נקרא בדיעבד והביאו הרב ראש משביר ז"ל בח"א בא"ה סי' ל"ה בדפ"ה סע"א יע"ש. וא"כ בנ"ד ודאי נקרא זה בדיעבד ובגט אחר בנקודה סגי ולצוות לסופר וכו' וכדכתיבנא וגם ראיתי למ"מ מוה"ר בס' פאת ים ז"ל בס' הגיטין דס"ג סו' ע"ג שכ' על גט אחד שמתחילה נטו דעתם מהב"ד לעשות ההוראה של כמוהרע"י ז"ל כ' הרב ז"ל וז"ל ואחר שהסכמנו לכתוב גט אחד בלי רפ"א ונגמר לכתוב כדמו"י נמצא איזה אותיות של הגט שהיה בהם נקב קטן סמוך לאותיות והיה מקום קצת לפקפק שלא היו מוקפות גויל ולכן ציוה הרב שיחתמו העדים ושיכתוב גט אחר במאמר הבעל לסופר ובנקודה על ג'יליבי ולמסור אותו הגט תחילה והגט בלי נקודה באחרונה כמנהגינו לכתוב ולמסור תחילה הגט דנקודה וזה נכתב באחרונה ונמסר תחילה ואמר הרב דכיון דגט זה דבלי נקודה שנכתב תחילה יש בו צד פקפוק קצת נכון הוא למסור תחילה הגט שנכתב באחרונה ואין לחוש וכו' לפי מנהגינו וכו' עכ"ל הרי דאפי' לכתחילה עבדו עובדא ליתן תחילה את מי שנכתב לבסוף והיינו טעמא משום דאין לחוש כ"ש וק"ו בנ"ד דאין לחוש מהך טעמא:

אלא דאי חייש מר דכבר עברו ימים מזמן הראשון ועד עתה בודאי כי לא נעלם מעיני דמני"ר כי אין בזה שום חששא וכמו שאסף וקבץ הרב לח"ש ז"ל שם במשפט ב' גיטין דקס"ב ע"ג עד דקס"ג ע"ב והעלה להלכה ולמעשה דאין בזה שום נדנוד ושום פיסול יע"ש באורך ואדרבא משם נראה בהשקפה ראשונה דאינן יכולים לכתוב ב' גיטין ביום אחר והוא דכ' שם בדקס"ב סו' ע"ד וז"ל וא"כ לפי דבריו אין תקנה לדבר אם אירע שלא יוכלו לכתוב ב' גיטין ביום אחד וכן נמשך לפי דבריו דמי שנתגרשה ואירע חשש פיסול או ביטול לאותו גט ועבר אותו יום תשאר האשה מגורשת כל ימיה דהרי אי אפ' לגרשה פעם שנית ביום אחר דהרואה יראה בפוסקים כמה מעשיות שנתנו גיטין אחר זמן מפני הס' שאירע בגט שניתן ואם תאמר שיבטלו הגט הראשון שניתן לה כבר ויחזרו לכתוב הב' גיטין ביום אחד הרי נודע דאין בידו של בעל לבטל הגט אחר שבא לידה ומשנה מפורשת היא בהשולח עכ"ל. הרי מבואר דב' גיטין ליום אחר אי אפשר ליתן לה כנדון שלפנינו זהו מה שנלעד להלכה ולא למעשה עד בא יבא דברו דבר המלך ודתו. גם עמ"ש וציין למ"מ מוה"ר בס' חק"ל בדקכ"ב ע"ג כנראה דחיליה דמני"ר הוא משם לפסול הגט הב'. ואני בעניי אחרי נשיקת עפרות רגליו לא זכיתי להבין דבריו ואדרבא משם נ"ל סיוע למה שכתבתי ואכתוב בקיצור דכונתו של מוה"ר ז"ל הוא דכפי החילוק שיצא לחלק בין נשתקע ודאי לנשתקע ספק יצא לנו שינוי אחר בסדר כתיבת ונתינת גיטין אלו וכו' ואילו בנ"ד למה שנתבאר דיותר נראה לפי הדין בשם שני שלא נשתקע וא"כ טפי עדיף לכתוב בב' גיטין ראשונים בשם שני לעיקר והראשון בדמתקרי וב' גיטין אחרונים בשם ראשון לבד וכו' עכ"ל הרי דכתב הרב ז"ל דכיון דלא נקרא זה בגדר דנשתקע ודאי וכיון שכן צריך לכתוב שם העיקר עם שם הטפל א"כ טפי עדיף לכתוב זה הגט תחילה הרי דדקדק הרב בדבריו ונקט דטפי עדיף הא אם לא כתב נראה דלא מפסיל וא"כ לא ניתן ליאמר דמדברי הרב ז"ל נראה דפסול הגט הב' וחלילה לומר כן י"ג (אה"ן ס"ט וזה אשר השיב מוה"ר המופלא גדול הנאמר באברהם הנז' זצוק"ל על האגרת הזאת השנית והנה עלה ג"ז על מזבח הדפוס בספרו הבהיר ע"מ הנז' ד"ע ע"א וז"ל קבלתי כתבו הבהיר ארוכה מאר"ש טובה ורחבה ושם ראיתי מה שנטה דעתו להכשיר הגט שנכתב בלתי נקודה יען לא נמצא בו ריעותא וכמו שהיה דעתי לעשות כן מעיקרו וכמבואר באגרת השנית דנסתפקתי בזה ומר ניהו נראה בעיניו לכתוב גט אחר בנקודה ולצוות לסופר ולומר כבר צויתיך וכו' ולאשה כבר גרשתיך וכו' כמשפט גט ב' כנודע וליכא למיחש דנמצא דניתן הגט בלתי נקודה כראשונה והוא הפך מנהגינו וכיון דהוי בדיעבד אין לחוש וכו' וגם אין לחוש מפני שאין זמנם שוים וכמ"ש הרב לח"ש ז"ל וכו' את"ד בקיצור. . ולפקע"ד נראה דאכתי איכא למיחש בחששות אחרות והוא דלפי"ז נמצא דניתן הגט הפך מנהגינו דכבר ידוע חילוק הדעות שיש בפוסקים בס' נתינת גט הב' דלדעת הרב מוהרנ"ח ז"ל צריך שיצוה המגרש לסופר שיכתוב האחד ויגרש בו ואח"כ יצוה על השני ויגרש בו ולדעת מוהר"י מינץ וסיעתיה יראה דקודם נתינת