שולחן המלך על הרמב"ם סה

דכיון דלא יש שום משמעות ענין אחר ועדיין ניכר שכונתו הוא לומר שתלך ותנשא א"כ ליכא שום חששא והוא כשר ליתנו לכתחילה וכמ"ש מור"ם שם בסי' קכ"ו סמ"ט דאם חסר וא"ו שניה של. וכדו וכתב וכד דלא נפסל בכך דמאחר שאין הענין משתנה אין פסול בחסרון זה וה"ה אם היו אותיות יתירות כל שאין הענין משתנה יע"ש (עכ"ן):

(י"א) (אה"ן ס"ט האי פסקא דדינא שלח אותו עט"ר מע' מז"ה המחבר רב יוסף זצוק"ל ממתא מגנציאה יע"א לעט"ר מוה"ר המופלא מ"ק כמוהר"ר יאושע אברהם יאודה זצוק"ל מארי דאתרין. ומני"ר השיב לו תשובה ניצחת את כל ונוחכת וכבר עלו ובאו על מזבח הדפוס בס' הבהיר עבודת משא למוה"ר הנז' ז"ל בד' ס"ט ע"ב דברי מע' עט"ר הרמ"ז ז"ל בקיצור ושינוי קצת ומה שהשיב מוה"ר ז"ל ע"ד שם בע"ג והילך לשננו לשון הזהב):

ראיתי מ"ש כת"ר נר"ו שיחל"א בגט שנפל בו טעות ודילג הסופר אות הה"א בתי' ולאבהתיכי וכ' ולאבתיכי וכת"ר נר"ו הכשירו מטעם דבחסרון אותיות אלו אינו משתנה הענין ומשמעותו וחזותו מוכיח שהוא טעות סופר וכמ"ש מור"ם סי' קכ"ו סמ"ט וכנראה דאין חולק בזה ומזה רצה להכשירו במה שדילג הה"א והענין דכשהוא בלשון תרגום מוסיפין ה"א ואינו מעכב וכת"ר רצה לעמוד על דעתי דעת הדיוט. ובכן אנא דאמרי דתכף בראותי את דבריו אשתוממתי כשעה חדא דאיך פשיט ליה הכי דאם דילג הה"א אינו משתנה ממשמעותו דלפקע"ד נ"ל דאם כ' ולאבתיכי בלי אות ה"א אפ' לפרשו מלשון רצון כמו ולא אבה ה' אלדי'ך לשמוע אל בלעם וכן בפ' האמור ביאושע סי' כ"ד ולא אביתי לשמוע אל בלעם דבשניהם תירגם יב"ע ולא אביתי לקבלא וא"כ במלה זו שכתבו בלי ה"א אפ' להתפרש ולרצונך אני מגרשך ולא שלא מרצונך והו"ל כתנאי שהתנה בגט דאם לא תהיה רצונך איני מגרשך ולא תהיה מגורשת:

ובהיותי משתומ' בדבר הזה זיכני ה' ברחמיו ובא בזכרוני מה שהיה כתוב אצלי בנדון זה ובראש אמיר הנה הבאתי דברי מוה"ר הגדול כמוהר"ח מודעי ז"ל בגט א' שניתן על ידו שהשמיט הסופר אות הה"א שבין בי'ת לתי'ו ויען שנדונו היה שלא כ' הסופר עדין כי אם ולאבתי ותכף הרגיש הסופר בטעותו והביא הגט לפניו ובתחי' חישב דרכיו לכתוב אות ך' פשוטה ותהיה המיל' ולאבחיך שהוא לשון הקדש ושוב חזר דכיון דהטעות היה בדידה דקא משתעי הבעל עמה יש לגמגם בו כמובן ועוד בה דמן הידוע שהה"א הזאת היא מהשורש בלשון תרגום וכמ"ש בדניאל לך אלהא אבהתי ובעזרא ד' בפ' דכרניא דאבהתך ותירגם המתרגם בגם את אבותינו אבהתנא אשר לה' אבותינו אבהתנו ואבות אבהתנא וכן בהגדת פסח די אכלו אבהתנא. וע"כ שפר קדמיה לכתוב גט אחר וכן עשה מעשה וכמבואר שם וכ' עוד ואף דתיבה זו דולהאבתי אינו אלא מנהג בעלמא וכמ"ש מרן באה"ע סי' קכ"ו סל"א דאם לא נכתב כשר מ"מ טפי עדיף שלא נכת' מהיכא שנכת' בטעות כמובן ועוד בה שלא לשנות את המורגל עכ"ל יע"ש וכן ראיתי דעפ"י דבריו הקדושים עבדו עובדא תרין אריוותא דאורייתא רבינו הגדול כמוהר"י חץ ומוה"ר כמוהר"ר אשכנזי דאירע כזאת לפניהם וכ' וז"ל ובגט הב' טעה הסופר וכ' תיבת ולאבהתי חסר ה"א וכ' ולאבתיכי בלא ה"א ופסלנו את הגט כיון דעיקר המילה הוא לשון תרגום ולכן הה'א הויא מן השורש וכאשר בא בדניאל סי' ב' לך אלהא אבהתי וכו' וכמו שכן הורה מוה"ר כמוהרח"מ במעשה ממש שאירע לפניו ע"כ היה כתוב לפני מקודם. הלא עתה שבא מעשה זה דנ"ד חפשתי חיפוש מחיפוש בספרן ש"ץ אם יש מי שהורה הכשר בזה ואדרבא מצאתי עוד אילן גדול דס"ל כאשר הורו המורי"ם רבותינו הקדושים מוהרח"מ ומוהרי"ח ומורי הרב אשכנזי ז"ל דאית להו דהגט הוא פסול והוא תנא דמסייע להו זה הי"ם גדול מוה"ר בס' שפת הים דס"א ע"א כ' וז"ל ואירע שהסופר טעה בתי' ולאבהתיכי דלא כ' ה"א בין בי'ת לתי'ו ואחר שכ' ולאבתי נזכר והביא הגט בפני הרב ז"ל ולא רצה למחוק התי"ו ולעשותה ה"א מחשש חק תוכו וגם לא רצה לכתוב ולאבתייכי חסר ה"א שלא מצינו בל' תרגום בתי' אבהתי חסר ה'א ועין בפ' חזקת הבתים דל"א ע"א גבי זה אומר של אבותי וכו' ובדניאל ב' לך אלהא אבהתי אף גם זאת איכא שינוי הבנת ולשון דמילת ולאבהתייכי בלתי אות ה"א אפ' להתפרש מלשון רצון כמו ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם דפי'רצה וכן בקרא דיאושע ולא אביתי לשמוע אל בלעם ותירגם יב"ע ולא אביתי לקבלא ואף כן במילת ולאבתיכי אפ' לפרש ולרצונך אני מגרשך ולא שלא ברצונך והו"ל כתנאי שהתנה בגט שאם לא יהיה רצונך איני מגרשך ולא תה'א מגורשת וכו' עכ"ל יע"ש הרי מבואר דגם מוה"ר כמהרי"ם הסכימה דעתו דעת עליון כדעת שלשת הרועים הנז' ופסל הגט וכ' גט אחר ומעתה מאן ספין ומאן חשיב ומאן רקיע לעשות מעשה הפך דבריהם וברור. ועין להר' כמוהר"ש חיים בס' הנ"מ שמן המשחה בסי' ק"מ דק"ד אם טעה בתי' ולאהבתי וכ' ולאהבתי וכן אם טעה בתי' ולאבתייכי יע"ש. ועין להרב מנחת שמואל סי' ח' דל"ד ע"ג:

ועל מה שהביא ראיה כת"ר נר"ו לסיועי למלית' ממ"ש מור"ם בסי' קכ"ו סט"ו דאם דילג ה'א דלהתנסבא וכ' דלתנסבא כשר וכ' הרב פר"ח דאם נכתב כבר ינתן לכתחי' ע"כ ולפי מ"ש ע"ש הרבנים קשה דמ"ש תי' להתנסבא דאם נכתבה בלי ה"א שהוא כשר מתי' ולאבתיכי דהסכימו דאם דילג הה'א דהגט פסול ובמעט ההתבוננות נראה דלא דמיין אהדדי כלל דבנדון הרבנים הנז' דפסלו את הגט היינו משום דתיבת ולאבתיכי הה'א היא מן השורש דלא מצינו בשום תרגום דתירגם ולאבהתי חסר ה"א וכדמייתי ראיה מפ' ח"ה ומקרא דדניאל וממקומות אחרים משו"ה עלתה הסכמתייהו לפוסלו וכ"ש אם אמרי' דאם נכתב בלא ה"א דמצינן לפרש מלשון רצון וכמו שהביא ראייה דתרגום אנקלוס מהפ' ומתרגום יב"ע בקרא דיאושע דמשו"ה סברי מרנן דהגט פסול ברם בתי' דלהתנסבא הה'א לאו משורש התיבה הוא דהיא שמושית דשורש התיבה