שולחן המלך על הרמב"ם סד

אל'ף והרב המסדר היה הרב כמוה"ר חיים מודעי ז"ל וסבר לה מר לכתוב אל'ף בין קו'ף. ללמ'ד. גם מוהר"א מוטל ז"ל במזכרת הגיטין העתיק כן לכן עשינו מעשה לכתוב כן. גם הסכמנו לכותבו בה"א לבסוף כמ"ש מוה"ר מוהרח"ם ז"ל בסי' הנז' ולזה הסכים מוה"ר כמוה"ר אשכנזי ז"ל בסדר הגט לכותבו בה'א ועיין להרב י"א ז"ל שם ולהרב מוהר"א מוטל ז"ל. גם השם של מזלטוב כתבנו בשיטה אחת ובלתי הפסק בניהם כמלא אות ויותר נראה תיבה אחת משתיים וכמ"ש הרב מזבח אדמה ז"ל בדל"ג ע"ג ועט"ר מ"מ בס' פאת ים ז"ל בדס"ג ע"ב עי"ש ונסדרו הגיטין בזה הסדר גט ראשון נכתב משה דמתקרי יוסף וקאלומירה דמתקרייא מזלטוב דהוא דהוא שם א' ודמתקרי שם ב'. והגט ב' יוסף דמתקרי משה ומזלטוב דמתקרייא קאלומירה שם ב' ודמתקרי שם ראשון וכמ"ש הרב מוהרי"ך ז"ל וכנז"ל והעדים היו יצחק בן מאיר (ן' שושן) ואברהם בן יוסף ולא שילשנו שם העד הזה משום חשש שמא בן המגרש הוא המעיד משום דכיון שלהמגרש יש לו ב' שמות ליכא למיחש לזה ופשוט והאשה הזאת נתגרשה משום זנות רח"ל. והרב המסדר היה מוה"ר הכולל כמוה"ר אברהם יאודה נר"ו וב' בקדש אב בית דינינו כמוהר"מ הכהן נר"ו ואני הצעיר עמהם. (ט') ברביעי בשבת ארבעה ימים לירח אדר שנת התקצ"ט גירש האיש יעקב בן שמריה מזרחי לאשתו קלארא בת יוסף (גאון) בגט כריתות בלי שום תנאי. וכתבנו שם אבי המגרש שמריה ולא שמריהו וכמ"ש מרן ז"ל בש"ע סי' קכ"ט סכ"ג דאין לכתוב שמריהו בוא'ו וע"ש בבאה"ט ס"ק ל'ה יע"ש. וגם חקרנו ודרשנו דהעולם קורין אותו בשם שמריה ולא שמריהו. וגם המגרש אמר לנו שאביו היה נותן לו סימן בשמו דהוא שמריה ע"ש שמור יה. ובשם האשה קלארא כתבנו באל'ף לבסוף שכן ראינו למוהר"א מוטל ז"ל בס' תורת נזיר בקונ' שמות הגיטין שכ' וז"ל קלארא ברה בלה"ק וכן יכתבו באל'ף לבסוף וגם יכתבו אל'ף אחר הלמ'ד וכ"כ בס' שמות הגיטין דכ"ח ע"ב גם הרב י"א ז"ל בקונ' השמות הגם דמצא במזכרת הגיטין להרב כמוהר"י ן' נעים ז"ל שכ' בה'א לבסוף תמ'ה עליו דאיך כ' כן ומסיק דצריך לכתוב באלף לבסוף יען הוא שם לעז וכן ראיתי להלק'ט ז"ל בסו' הס' בקונ' הגיטין שכ' כן ולזה כתבנו כן קלארא באל'ף לבסוף:

(י') נטיתי לבי לבאר בגט שטעה הסופר במלת ולאבהתיכי שדילג אות הה'א וכתב ולאבתיכי וכמו כן בתיבת ושבקית שניה דהיינו וכדו פטרית ושבקית דילג אות הת'יו וכתב ושבקי וכו' היכי נעביד:

הנה מור"ם ז"ל בסי' קכ"ו כ' משם הרשב"א ז"ל סי' אל'ף קס"ג דאם דילג ה'א מתיבת להתנסבא וכתב לתנסבא כשר והביאו הרב מוהרי"ך בס"ה וכ' וז"ל דילג ה"א שאחר הלמ'ד כשר בדיעבד. והרב פר"ח בס"ק ל"ה כ' ואם נכתב כבר ינתן לכתחילה והביאו הרב גט מקושר בולה בסי' ע"ה אות ד' והרב גט פשוט בס"ק ד"ן הביאו ג"כ אלא דאם דילג התיבה כולה במחלוקת שנויה בין הרשב"א והר"ן והרב לחם שלמה בסד"ה דקמ"ו ע"ב הביא דברי הפר"ח שכ' דינתן לכתחילה ושוב כ' אבל מוהרי"ך בסד"ה כ' דהיינו דוקא בדיעבד. נראה מלשונו שהבין בדברי מוהרי"ך ז"ל דחולק על רבו הר' פר"ח וזהו תימא דלפחות היה לו להזכירו כמ"ש שם סמוך ונראה לעיל מזה בתיבת ושלטאה. גם בד"ה ואינש לא ימחא כ' הרב ז"ל ואם כתבו בה'א כשר במקום עיגון או אם כבר ניתן הגט ומורי ז"ל בפר"ח החמיר בזה עכ"ל הרי דכשהוא חולק על רבו מביא ס' רבו וא"כ אף אנן נמי נימא הכא דאם איתא דחולק על רבו הול"ל וא"כ מוכרחים אנו לומר דמ"ש הרב ז"ל דאם דלג הה'א דלהתנסבא דכשר בדיעבד היינו דאם נכתב נקרא בדיעבד וכשר ליתנו לכתחילה. והגם דלשונו נראה דחוק אפי"ה מוכרחים אנו לומר כן דהלא אם נאמר דכונת הרב במ"ש דכשר בדיעבד היינו דוקא אם כבר ניתן הגט א"כ צריך לומר שמ"ש בסוף דבריו ואם דילג התיבה פסול כונתו הוא לומר דאף שניתן הגט אפי"ה הוא פסול ולא תינשא וזה אי אפשר לומר שכונתו הוא כך דהרי הוא הפך סברת כל הפוסקים ז"ל וכמו שבא הדבר מבואר להרב ג"פ ז"ל שם בסי' קכ"ו ס"ק ד"ן וס"ק צ"ג וצ"ו. דאין. מי שיחמיר בזה כי אם הר"ן והיא סברא יחידאה. והרב פר"ח ז"ל ג"כ בסי' קכ"ה ס"ק ט"ל בדט"ו ע"ד כ' דאין לחוש לס' הר"ן אלא דלכתחי' לא תתגרש ואם נתגרש תנשא לכתחי' ודעת הרב כנה"ג נראה דדעתו הוא דאף לכתחילה תתגרש וכמ"ש בסי' קכ"ו בהגהב"י אות ק"ח וגם הרב גט מקושר הביא כ"ז בסי' ע"ה ס"ה יע"ש. וגם הרב ג"פ ז"ל כ' בסו' ס"ק צ"ו לענין הלכה דאם לא כתב למהך להתנסבא ונתגרשה כבר דיש להתיר במקום עיגון וכ' דאפ' דהר"ן יודה בזה יע"ש. א"כ. ליכא מי שסובר דפסול לגמרי ולא תנשא . ואם כונתו של הרב מוהרי"ך ז"ל הוא זה הי"ל לפרש לפחות ולסיים ולומר אם לא במקום עיגון אלא ודאי דכונת הרב ז"ל הוא לומר דאם נכתב בדיעבד כשר וינתן לכתחילה וכמ"ש רבו הפר"ח ז"ל ואם דילג כל התיבה פסול כונתו היינו דפסול ליתן זה הגט וצריך לכתוב אחר. ברם אם נתגרשה בזה תנשא לכתחילה ודלא כהרב לח"ש ז"ל. וסמך מצאתי למאי שפירשתי ממה שראיתי להי"א ז"ל בס"ה שלו שכ' וז"ל להתנסבא בה'א אצל הלמ'ד ובלא יו'ד ובדיעבד כשר ע"כ ובודאי שאם כתב ביו'ד הוא כשר ותנתן לכתחילה ואעפ"י כן כ' ובדיעבד כשר וא"כ אף לשון מוהרי"ך ז"ל נימא הכי והן אמת כי לשונו הוא דחוק יען כי בשיטה שלפני זה ב' ואם כתב יו'ד כשר ולא כ' תיבת בדיעבד וכאן שינה וכ' תיבת בדיעבד ובודאי דנראה דהאי שפת יתר בא לומר דדוקא אם ניתן הגט אבל אם לא ניתן לא ינתן הפך הרב פר"ח. האמנם לא ראינו לשום אחד מהפוסקים שכ' כן ובפרט שהרב פר"ח כבר פי' ואמר שאפי' אם לא נתן ינתן לכתחילה א"כ מי יבא אחריו ובודאי שט"ס נפל בדברי מוהרי"ך ז"ל. המורם מכל האמור הוא דהך תיבת דלהתנסבא לשונו הישר בלשון תרגום היא באות ה'א ואפי"ה אם כתבו בלתי ה"א הכשירוהו ובודאי דהטעם