שולחן המלך על הרמב"ם סג

כלי הכתיבת במעות והגבהה כדרך שמכרן. והנה מצאנו ראינו בכתיבת יד להרב כמוהר"ח מודעי ז"ל וז"ל מידי עוברי באזמיר יע"א ש' התקכ"ב ראיתי בכת"י להרב מוהר"י ן' נעים ז"ל שכ' משם הרב מוהר"ש הלוי ז"ל וז"ל גט מומר נסתפקנו כיצד נזכה לו כלי הכתיבה והוא אינו יכול אח"ך לזכות לאחר ועיין בח"מ סי' קכ"ג וקפ"ח וקצ"ד וביו"ד סי' ש"ך ונזכרתי שבהיותי בגאליפול העיד לי סופר מובהק מקושט'א ששימש לפני רבנים גדולים מסדרי גיטין שאירע מעשה בקושט' ולקחו כלי כתיבה מיוחדים והניחו ביד המגרש וכן עשינו כאן עכ"ל וצריך לעין בזה בפ"מ ח"ב סי' ל"ח ובח"מ סי' קכ"ו ובש"ך שם ואחר ימים מצאתי בדרשות מוהרי"ל ז"ל בהל' גיטין שכ' להדייא שעשה כן מוהרי"ל ז"ל בגט מומר שצוה לסופר לשאול מן המומר להחזיר אליו במתנה שיור הקלף והדיו והקולמוס אולי יכתוב עליו גט לאחר וכו' עי"ש ועיין להרב י"א סי' קכ"ה בעניין השרטות מ"ש בעניין זה ועתה כבאי פה אזמיר יע"א ראיתי עוד בכת"י להרב מוהר"י ן' נעים ז"ל שכ' במקום אחר וז"ל גט מומר עשינו כנז"ל בכלי הכתיבה והשרטוט סדרנו שישרטט בידו עיין חסן ישועות עכ"ל. . ולכאורה לא הבנתי עניין השרטוט מה הוא וחפשתי בס' חסן ישועות ולא מצאתי כי אם בד' מ"ה ע"א שכ' שבשאלוניקי נוהגים בכפילת הניר וכו' ועל צד היותר טוב ראוי לשרטטו כס"ת יע"ש. ואחר ההתבוננות יראה שלזה כיון הרב הנז' שכ' שיעשה אותו בידו לאפוקי בכלי שקורין אותו וילאד'ירה והיינו שהמומר יעשה כן כדי שלא יצטרך להקנאת הכלי הנז' ואינו יכול להקנותו והוא מ"ש לעיל משם הרב יד אהרן ז"ל. ועיין עוד בזה ביו"ד סי' קב"ל לעניין מכירת יין נסך ועיין להרב לחם רב סי' קנ"א. ולעניין אם לא החזיר המגרש את כלי הכתיבה עיין בס' מח"א. ז"ל ה' זכיה ד"מ סי' כ"ו דאינו מעכב יע"ש עכ"ל. ובשנה זאת באה אשה אחת לבית דינינו שהיתה רוצה לילך למצרים יען אמרו לה שבעלה המומר היה שם ושניתן לה כתב בידה להרב המ"ץ נר"ו אשר יושב על כסא ההוראה שישגיח וישתדל ויקח גט מיד המומר בעלה וכן עשינו וכתבנו להמ"ץ כמוה"ר יוסף אלגאזי המכונה מירקאד'ו נר"ו ושלי"ת בהשתדלותו עשה והצליח ולקח גט מיד המומר ליד האשה ומרוב ענותנותו כתב אלינו במכתב כל מה שעשה לסדר הגט ובכלל כתב שמכר הסופר תחילה להמומר כל כלי הכתיבה ואחר שניתן חזר ומכרן המומר להסופר האמנם כ' ג"כ שאעפ"י כן. צוה להסופר שכשיכתוב גט אחר יקח כלים אחרים. ואנכי לא ידעתי מאיזה טעם צריך כלים אחרים מאחר שכבר קנאם במעות ובמשיכה והגבהה. גם כתבנו כינוי הלוי כמנהגינו דכשהכינוו הוא כהן או לוי כותבין וכמ"ש בס' ב"כ ח"ב בס"ה ד"פ ע"א . וגם כתבנו כינוי הלוי קודם כינוי בכור כמ"ש שם בס' ב"כ דכתב דאם יש לו כינוי שצ"ל בגט יכתוב פ' הכהן המכונה פ' וכו' עי"ש (ועיין לעט"ר מוה"ר ז"ל שם בס' ע"מ הנ"מ בדיני גיטין סי' י"ט. ( וגם כתבנו פינחם מלא כמ"ש הרב י"א בשם פינחס וכמ"ש למעלה (בסי' ג'.) גם כתבנו דמתקרי רבינו כי יען שם רבינו הוא לה"ק וכל שהוא לה"ק כותבין דמתקרי כמ"ש בס' ב"כ ד"פ ע"ב בכינוי חכם ובכור. (אה"ן ס"ט עיין בס' הנ"מ עבודת משא לעט"ר מוה"ר ז"ל בדיני גיטין סי' ח' ובסי' ל' אות ס"ד.) והעדים והיו שלמה בן אהרן (נפוסי) ויעקב בן אברהם (שלום) ולא שלשנו שם העד הב' כדי לצאת מחשש שלא יאמרו שהוא אחי המגרש יען המגרש היה לוי ומכינוי לוי כבר יצאנו מחששה זאת. והמסדר הייתי אני הצעיר והב' המ"ץ אשר שם כמוהר"א מצליח נר"ו והג' כמוה"ר דוד מיוחס נר"ו שליח עה"ק ירושלים תוב"ב. ושוב אחרי סמוך לקצת ירחין אירע מעשה ששלחנו גט מומר ע"י שליח מכאן לעיר קושט'א יע"א וכתב עט"ר מוה"ר נר"ו להרב הגדול מ"ק כמוהר"ש חיים נר"ו את כל סדר הגט שנסדר כאן ובתוך דבריו כתב לעניין כלי הכתיבה איך נוהגין במח"ק קושט'א קאי וזאת תשובתו אשר השיב אליו אנא דאמרי דמנהג עירנו יע"א דגם במומר נותנין לו כלי הכתיבה במתנה ובהגבהה כשאר אינשי דעלמא עכ"ל (ח') בשני בשבת עשרים יום לירח שבט ש' התקצ"ט גירש האיש משה דמתקרי יוסף פילוסוף בן גבריאל לאשתו קאלומירה דמתקרייא מזל טוב בת שלמה (ברוך (דידיע ש'אבאן) בשני גיטי כריתות בלתי שום תנאי וכתבנו שני גיטין יען שם המגרש עיקר שמו מעת העריסה נקרא בשם משה וכשנכנס לשרת בבית בעל הבית משום היותו. בנו של הבעה"ב נקרא בשם משה החליפו את שמו להמשרת המגרש הנז' וקראו אותו בשם יוסף וכל זמן ששירת שם בבית הנז' הוו קרו ליה יוסף ובני העיר יש מי שקורא אותו בשם משה ויש מי שקורא אותו בשם יוסף וגם בכתובה הוא כתוב משה יוסף. וגם בשם המתגרשת הכי הוה דשם העריסה קראו לה בשם קאלומירה וכשהלכה לשרת בבית אחרים החליפו את שמה וקראו לה בשם מזל טוב יען כלתו של הבעה"ב היא נקראת קאלומירה ולכן החליפו את שמה ולקרותה בשם מזל טוב באופן שכל מה שאירע לאיש המגרש אירע לאשה הנז'. וחקרנו לראות אי רובא קרו ליה משה א יוסף. וכן לאשה אי רובה קרו לה קאלומירה או מזל טוב וראינו שאינו יכול להתברר וכיון דליכא למיקם עלה דמלתא אי רובה קרו ליה או לה הכי דינא יתיב לכתוב ב' גיטין האחד בשם ראשון דמתקרי שם שני. והב' שם שני דמתקרי שם ראשון וכמ"ש הרב ג"פ בסי' קכ"ט בס"ק צ"ב וצ"ג משם מוהריב"ל ז"ל הבאתיו לעיל (בסי' ב' בגט שמסר אברהם בן יעקב נחום לאשתו רוש'א אסתרולה שנתגרשה בד' גיטין כיע"ש. וכ"כ הרב ב"כ ז"ל בח"ב בסד"ה דפ"ד סו' ע"ד דשמע מכת הקודמין דפה אזמיר יע"א חששו לזה והיו מזקיקין ב' גיטין וכו' וכמ"ש יע"ש:

וגם כתבנו שם קאלומירה באל'ף בין קו'ף ללמ'ד הגם דמ"מ כמוהרי"ץ מאייו ז"ל דעתו הוא שלא לכתוב אל'ף וכמ"ש בס' פאת ים הנ"מ בד"ס ריש ע"ג מ"מ לעניין מעשה עשו לכתוב