שולחן המלך על הרמב"ם סב

העיירות אות י"ט וז"ל אם הב' השמות הם קרובים אלא שהיאודים מקצרין הלשון אין צריך לכתוב אלא רק השם שקורין לה הישראל לבד עכ"ל. וגדולה מזאת כ' הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ח סוף ס"ק ל"א דאם אינו נקרא בין היאודים רק בשם אחר דלא יכתוב לכתחילה רק את שם המפורסם בין העברים וכל שום וכו' עכ"ל והרב יד אהרן ז"ל בסי' הנז' הגב"י אות ע"ה הביא רמוהרח"ש ז"ל ס"ל הכי דאין לכתוב שם שקורין הגויים כלל יעש"ב. גם מוה"ר מ"ד מוהרי"ך ז"ל בס' בתי כהונם בסד"ה בד' פ' ע"א כ' דסוגיין דעלמא הכי אזלא שאין לכתוב אלא שם שקורין הישראל אם לא במקום שנהגו יע"ש:

גם כתבנו מגנציאה בצר'י ובלתי אל'ף בין מ'ם לגימ'ל ולא בין נו'ן לצד'י כי אם באל'ף וה'א לבסוף והגם שהרב יד אהרן ז"ל בקונ' שמות העירות הביא בשם מגנשיאה בשי'ן וגם בתשו' הרב כנה"ג שהיה משיב לעיר הזאת כתוב בסמ'ך מ"מ מצאנו ראינו להרב שבט בנימן ז"ל שכ' בדצ"ו ע"ב שנשאל מאת הרב כמוהר"ח מורעי ז"ל דמפני מה הוא כותב מגנציאה בצד'י מאחר דהרב יד אהרן ז"ל הביא בשי'ן והשיבו דבענין שם העיר הזאת לא דייק בשמה ולא בא שמה אלא לעניין הנהר וכו' וכ' שם דכ' ע"ד פתגם אל החכם שהיה עומד שם והשיב לו וכו' ובסו"ד כ' וז"ל ובתחילת ביאתי אל המקום הזה חקרתי על הדבר הזה והיה כאן זקן אחד שמו ח"ר בנימן הכהן ז"ל ואמר לי לכתוב בצד'י ושורשו מגן וצנה וכן אני נוהג לכתוב בצד'י עכ"ל ועיין בס' בני אהרן סי' ק"ט דק"י רע"ב שכ' מגנציאה יע"ש עכ"ל. וגם ראינו להרב שלמה הלוי ז"ל בספר לב שלמה הנדפס מחדש בסימן מ"ב בהתוכחו שם עם הרב מוהרי"ץ יפה ז"ל על שם הנהר אי כותבין ב' גיטין ואייתי סהדותא בידיה מחר"א הלוי ז"ל שהחכם הש' כמוהר"מ עוזיאל חמיו ז"ל אמר לו שבמגנציאה כותבין ב' גיטין. גם שם בסי' מ"ו בדח"ן ע"ד כ' שנמצא אתו טופס כתב שכתב למגנציאה על מגרש א' וכו' ובכולן כתוב בצד'י ובלתי אל'ף בין מ'ם לגימ'ל ובין נו'ן לצד'י וכמו שהביא הרב שבט בנימן ולכן כת' בצד'י ובלתי אלפי'ן וכאמור. אה"ן ס"ט עיין לעט"ר מוה"ר ז"ל בס' עבודת משא בדיני גיטין סי' כ"א אות ואו':

) גם כתבנו ב' גיטין בשביל. שם הנהר ג'די'ש וכמ"ש היא"ה שם בקונ' שמות העיירות דצריך ב' גיטין בשביל הרפ'א ואין צריך יו"ד בין גימ'ל לדל'ת כי אם בין דל''ת לשי'ן ושם בסי' קכ"ט בהגהב"י אות ע"ח דח"ן ע"ד. הביא תשו' למוהר"ם הלוי ז"ל דשקיל וטרי אי שפיר ליתן ב' גיטין אי לאו וכ' וז"ל נקטינן דבכה"ג יש חששא שלא ליתן ב' גיטין וכן היה הדבר קשה בעיני ומה נעשה שהרבנים הראשונים קדושים אשר בארץ המה הפריזו הרבה על המדה דבכל ספק כל דהו כותבין על שלשים ועל רבעים ונשתרבב המנהג מגדולי עולם שהיו בעיר מגנציאה דלעולם היו כותבין ב' גיטין בשביל שם הנהר ג'דיש ולזה תמיד ידיהם חרוצות לכתוב ב' גיטין וצריכין אנו לצאת בעקבותיהם ורובא דרובא נותנין ב' גיטין ובתחילה היה הדבר קשה בעיני הרבה אבל כיון דדש דש עכ"ל. ובס' לב שלמה ז"ל הנ"מ להנז"ל בסי' מ"ב ג"כ שרטט וכ' לעיר מגנציאה להרב כמוהרי"ץ יפה ז"ל על אשר נתן גט אחד ושם שם לו לשם הנהר ידיש ביו'ד ורוצה בקיומו וכו' וכתב וחתם הרב הנז' וגם הרב כמוהרי"ש בנבשת ז"ל מר בריה דרבינא מרן הכנה"ג ז"ל נצטרף עמו וחתם גם הוא עמו והמה כתבו ואמרו וז"ל כי מלבד שמפי השמועה למדנו שכך הוא המנהג הפשוט לכתוב ב' גיטין בגימ'ל אחד ברפ'א ואחד בלתי רפ'א וכו' הנה עינינו הרואות ועמא דבר כי שמה ישבו כסאות למשפט רבני גאוני עולם וכריש גלי הלכה למעשה כתבו ב"ד היפה ב' גיטין בגימ'ל א'חד ברפ'א ואחד בלתי רפ'א בנחת ושובה עכ"ל. הן הראנו לדעת דבעיר הלזו כבר הוקבע המנהג לכתוב ב' גיטין מעבר הנהר אחד בג'דיש ברפ'א על הגי'מל ואחד בגדיש בלתי רפ'א. גם מוהרי"ך ז"ל בסי' כ"ב בדפ"ג ע"ג כתב דבמגנציאה נתברר בעדות מספיק שכותבין על הנהר ג'דיש ברפ'א. ולכן עשינו מעשה ג"כ לכתוב ב' גיטין וניתן את שיש רפ'א תחילה ואח"ך את בלתי רפ'א כמנהגינו. אה"ן לעט"ר מוה"ר המופלא ז"ל שם בס' עבודת משא בסי' ט"ו דע"ג ע"ב. ועיין לקמן בסי' י"ד וט"ו) וגם עשינו לו התרות וביטול מודעות כנהוג הגם שכ' מור"ם ז"ל בסי' קנ"ד סכ"ב דאין צריכין לשאול אם נשבע או נדר מאחר דצריך לגרש מדינא. מ"מ כבר כ' מ"מ מ"ד הרב ב"כ בס"ה בדע"ח ריש ע"ב וז"ל ומ"מ ראיתי פה לכת הקודמין שאף בגט מומר עשו כל הכתוב ולענ"ד לעניין השבועות יש להקל והכל לפי ראות עיני המסדר עכ"ל ועי"ש טעמו . וגם אנחנו עשינו לו התרות וביטול מודעות אלא שבאנו בדרך קצרה יען היה עם המומר המגרש הנז' שליח מהשופט שלהם הנקרא מוחוו'ר לכן לא רצינו לבא בדרך ארוכה. ועיין להרב פה"א ז"ל בח"ר בגט מומר שכ' בד"מ ע"ב שיעשו לו התרות ובטול מודעות כנהוג בכל גט:

ולענין הקנאת כלי הכתיבה לסופר כנהוג הן אמת דראינו להרב פה"א שם בד' הנז' שכ' וז"ל יתן הסופר הנייר וכו' לבעל במתנה ויגביהם .וכו' כנהוג וגם ברבנים הקודמים לקדושים אשר בארץ רבני מאתן ז"ל ממוני אגיטא לא מצינו אשר דברו בזה כלום וכנראה שלא עשו שום שינוי במומר כי אם נהגו כמנהג כל הגיטין וכמ"ש משם הרב פה"א ז"ל. האמנם ראינו להרב מארי דאתרין מוהר"ש הלוי ז"ל כגיטין אשר נתן באזמיר יע"א בסי' כ"ה דס"ה ע"ב שכ' בגט מומר אחד וז"ל וצריך שיזכו אחר שיגרש הנייר וכו' לסופר עיין למרן בח"מ סי' קכ"ג וקכ"ד וקפ"ח ובי"ד סי' ש"ך ונזכרתי שנעשה מעשה בפני גדולי עולם הדור בקושט'א שלקחו כלי כתיבה מיוחד לזה והניחוהו ביד המגרש וכן עשינו כאן עכ"ל. . ויען כי בנ"ד היה לנו השעה דחוקה עד מאד ולא היה לנו פנאי לעשות כלים מיוחדים לזה לכן עשינו שימכור הסופר להמומר כל כלי הכתיבה במעות שנתן המומר להסופר וקנאם גם כן בהגבהה כדי לצאת ידי כולם ואח"ך חזר וקנה הסופר מאת המומר כל