שולחן המלך על הרמב"ם סא

שעב'ן נעשה להם כמו כנוי משפחה וכבר ידוע דכנוי משפחה אין כותבין בגט וכן הסכימו הלכה למעשה דבני מאתן בקרוב אחד מהמגרש הלזה שלא לכתוב שעב'ן מהך טעמא הלא המה מ"מ מוה"ר כמוהר"ר אשכנזי זלה"ה ומ"מ מוהר"ר כמוהר"ר אמאדו זלה"ה ככתוב במזכרת הגיטין שלהם בנ"י כיע"ש (אה"ן ס"ט עיין לעט"ר מוה"ר בס' עבודת משא ז"ל הנ"מ בדיני גיטין ס' א') וגם כתבנו מירקאר"א באלף לבסוף כמנהגינו שכשהוא לעז כותבין באלף לבסוף. ועיין בס' עזרת נשים בשמות הנשים דכ"ד ע"א ועיין בס' פאת ים דס"א באורך גם כת' אליה ולא אליהו מפני שכל העולם היו קורין אותו כך ובכתובה היה כתוב כך וגם חקרנו בעלית ס"ת ואמרו לנו שכך היו קורין אותו ועיין בס' ג"פ סי' קכ"ט ס"ק קי"ז. והעדים היו יצחק ן' מאיר (ן' שושן) ואברהם בן יוסף (קלאב'ריס:

) (ה') בשני בשבת כ"ד יום לירח. מרחשון מש' התקצ"ט גירש חיים בן שמואל (ליריאה) לאשתו אורו (בת יצחק דניאל) ולא כתבנו שם אביה יען הוא ממשפחת הקאלאב'ריזיז ובכתובה היה כתוב בת יצחק דניאל וא"כ היה צריך לכתוב בת יצחק ותו לא כאשר בא הדבר מבואר למוה"ר בס' פאת ים ד"ס ע"א בגט של יוסף דוד יע"ש. ומתוך החקירה לידע אם היה להם שמות אחרים אמר איש אחד ששאלנו לו אם היה מכיר את אבי המתגרשת ואמר שהיה מכירו והיו קורין אותו דניאל יצחק וחקרנו בו יותר ואמר שכן הייתי מכירו בשם דניאל יצחק ושאלנו את אחרים ואמרו שהיו קורין אותו כמו שכתוב בכתובה יצחק דניאל ונכנסנו לבית הספק . וראינו דכדי לצאת מידי כל הספקות היה צריך לכתוב לפחות ג' גיטין אחד בשם בת דניאל מלא ואחד בשם דנאל חסר כמנהגינו וא' בשם בת יצחק ויען כי השעה היתה דחוקה כי היא יוצאה משום שזינתה עם עצת הבעל והוא היה תפוס בבית האסורים והוציאוהו מבית הסוהר כדי שיתן את הגט וחוששנו אם נאריך לכתוב שלש גיטין שמא ח"ו יצא איזה תקלה לכן גמרנו שלא לכתוב שם אביה כאשר מצאנו למ"מ מוה"ר בס' פאת ים ז"ל בס"ה רס"א ע"ג וע"ד ודס"ב ע"א וע"ב וע"ג ודס"ג ע"ב וכהנה רבים כאשר יראה הרואה שם בכמה מקומות כיעש"ב והעדים היו יצחק ן' מאיר (ן' שושן) ואברהם בן יוסף (קאלאב"ריא) (ועיין לעיל באות א') (ו') בחמישי בשבת כ"ז יום לירח מרחשון משנת התקצ"ט גירש חיים בנימן בן משה (מידיני) לאשתו מרים בת דוד הלוי בגט כריתות בלתי שום תנאי והנה המגרש כל העולם קורין אותו בשם חיים ובכתובה היה כתוב חיים בנימן וחקרנו על הדבר וידענו שבעלייתו לס"ת היו קורין אותו ג"כ בקהלתו בשם חיים בנימן ויען המגרש הנז' יש לו אחותו הזקנה שלחנו אחריה כדי לידע טיבן של ב' שמות הנז' וכה אמרה ששני שמות הללו הם היו בשעת המילה שם חיים הוא משום סיבה שהיה לו אח אחר להמגרש הנז' ונפטר ושם בנימן היה ע"ש דודו שנפטר בקרוב ללידתו ע"כ קראו לו הב' שמות הללו בשעת המילה ולכן אנחנו כתבנו השמות בזה אחר זה בלתי דמתקרי וכמ"ש הרב ג"פ ז"ל בסי' קכ"ט ס"ק ס"ג דאם נקרא משעת לידה ראובן שמעון אם יכתוב ראובן דמתקרי שמעון יראה לי דפסול וכו' וה"ה למי שנקרא בשעת לידה ראובן שמעון וכתב שמעון ראובן הגט פסול וכו' יע"ש וכתבנו בנימן חסר כמנהגינו שכותבין חסר כידוע. והעדים היו יצחק בן מאיר (ן' שושן) ואברהם בן יוסף והנה זאת האשה נתגרשה משום זנות שמסרה הבעל לזנות רח"ל מהאי דעתה:

(ז') מעשה שהיה כך היה שבעיר מגנציאה יע"א נעשה מומר המגרש הנז' בגט זה שיבא כתוב בע"ה לפנינו. וממוני העירה הי"ו השתדלו בכל מאמצי כחם בגופם ובממונם להציל את האשה הזאת מכבלי העיגון ולכופו ע"י גוים שיתן גט לאשתו ולקחו רשות משר העיר ליפטר לאשתו בגט כריתות. וע"כ כתבו ממוני העיר הזאת לעט"ר מוה"ר הכו' כמוהר"א יאודה נר"ו כדת מה לעשות בגט זה כי השעה דחוקה ושישלח להם לאחד מחכמי העירה יע"א ולהסופר הי"ו יפה שא"ק. וע"כ חילה את פני עט"ר מוה"ר הנז' שאלך אני בעצמי לשם לעשות מצוה גדולה כזאת כדי לסדר את הגט הנז' ולהציל את האשה זאת מכבלי העיגון ואני כדי לעשות רצון צדיק ולמען כבוד ה' ולכבוד העיר הנז' דחקתי את עצמי לילך לשם ולהציל את האשה הזאת מכבלי העיגון וקודם לכתי סדרנו את הגט הזה עם עט"ר מוה"ר הנז':

באחד בשבת עשרים יום לירח טבת. מ"ש התקצ"ט גירש המומר יוסף הלוי דמתקרי בכור בן אברהם הלוי לאשתו שמחה בת פינחס דמתקרי רבינו בגט כריתות בלי שום תנאי בשני גטין יען גט זה נכתב וניתן בעיר מגנציאה לכן נכתב למניין שאנו מנין כאן במתא מגנציאה דיתבא על נהר גדיש גט אחד ברפ'א ע"ג הגימ'ל מתיבת ג'דיש כמו שם ג'וייא. וגם אחד בלתי רפ'א ע"ג גימ'ל מתיבה הנז'. והנה העיר הזאת היא נקראת בפי היאודים מגנציאה האמנם הגוים קורין אותה מגניסה ויש שקורין אותה מגנסאה. ובהשקפה ראשונה עלה על דעתינו לכתוב דמתקריא מגנציאה כדי לכלול בתי' דמתקרייא השם שקורין אותם הגויים ג"כ וכהוראת מוהרימ"ט ז"ל בשם אבגלי כידוע דמ"ל שמות האיש והאשה ומה לי בשמות העיירות. האמנם אח"ך נתיישבנו וראינו שאין צורך לזה. דהן אמת דכ' מור'ם ז"ל בסי' קכ"ח ס"ג דאם יש לעיר ב' שמות אחד נקרא בלשון ישראל ואחד בלשון גויים השם שקורין לה ישראל עיקר ודמתקרניא שם העכו"ם מ"מ כ' שם ואם הב' לשונות קרובים זה לזה ושם שקורין לו ישראל אינו אלא קצור לשון כגון עיר שהגויים קורין הרע'דיש וישראל קורין רעדיש אין כותבין רק שם ישראל וכו' וכ' הרב באה"ט שם סק"ג דכל שאינו שם אחר אלא באותו שם מחולקים קצת כותבין שם ישראל לבד וכו' יע"ש וא"כ דון מינה ואוקי באתרין. וכן כ' הרב כנה"ג. ז"ל בסי' קנ"ד בסד"ה בשמות