שולחן המלך על הרמב"ם נד

סי' צ' וסי' ק"ס נראה דכל מה שחולקים הפוסקים דמי יורש בנכסי הבן היינו דוקא העודפת על כתובתה ותוספת ומתנה אבל בכתובה ותוספת ומתנה נראה דהכל מודים שהוא מן האחים ואין לאב חלק בזה וכן כ' מוהר"א ששון ז"ל בפירוש והרב כנה"ג ז"ל אחר שהביא דברי מוהר"י בי רב והרדב"ז ז"ל דסברי דהאב יורש כת' וכן כתב מוהר"א ששון ז"ל. כנראה דסובר הרב ז"ל דאפי' הרדב"ז ז"ל ומוהר"י בי רב ז"ל בהכי נמי מיירי וכן כ' הרב פאת נגב סי' כ"ג. יע"ש באורך:

ולענין שומרת יבם שמתה מי יורשה כ' הרשב"א ז"ל בח"א סי' תשה בתוך התשו' וז"ל אעפ"י ששומרת יבם שמתה היבם יורשה כתובתה או כולה או מקצתה ר"ל נצ"ב וכו' עכ"ל ועיין מה שכתב בח"ד סי' ל"ז:

כתב הרב דבר משה ח"א סי' פ"ד דאם היבמה מוחזקת קי"ל כמ"ד מצות חליצה קודמת ואם מתה אינו יורשה אפי' מקצת נכסי צ"ב כלל וכלל. ועיין שם בע"ד שכתב אמנם אם היבמה מוחזקת יותר מחצי נכסי צ"ב מוציאין מידה עכ"ל דנראה דדבריו סתראי נינהו ואם יגזור ה' בחיים נעמוד בהם:

ומוהרח"ש ז"ל בח"ג חי' צ"ב כתב דבין אם מוחזקים יורשי הבעל בין אם מוחזקים יורשי האשה בין אם הנכסים ביד שליש או בב"ד יחלוקו כתנאי ההשבון. וכן כתב הרב בית יאודה ז"ל במנהגי ארגי'ל אות ס"א וז"ל ולענין הלכה העיקר כדעת הרמב"ם וכו' ונכסי צ"ב שהיא הנדונייא שהכניסה לו ושמו אותם בכתובה יחלוקו יורשי הבעל עם יורשי האב ויד שניהם שוה בנכסים הללו ואין לאחד זכות יותר מחבירו עכ"ל. אבל לא פירש הרב ז"ל מי הוא המוחזק מפני שמקו' של ה' ז"ל הוא אתריה דהרמב"ם ז"ל ועיין להרב ז"ל בס' בני יאודה ח"ב סי' ב"ן וסי' ה' דע"ה ע"ג. ועיין להרדב"ז ז"ל הנ"מ ח"ג דפוס פיורדא בסי' ת"ק ועיין למוהר"ב אנג'יל ז"ל בתשו' סי' ך'. ועיין למוהרשד"ם ז"ל באה"ע סי' קכ"ח וסי' קל"ג ועיין להרב מוהרימ"ט ז"ל בח"ב באה"ע סי' מ"ה:

ומדברי מוהרשד"ם אה"ע סי' רי"ג נלמד דאם יש אח בחור ואומדן דעת הוא דודאי מייבם אותה אפי' שאב האשה מוחזק בנכסים אפי"ה יורשין. אותה יורשי הבעל דכתב וז"ל וכיון שהיא עומדת לחליצה ולא ליבם אין ליבם זכות כלל ועיקר בנכסים וכו' ועוד. שהרי בשטר הכתובה היה לו שבועה להחלץ ממנה. . ואין לומר דשאני הכא שאם היא תרצה היתה יכולה להתייבם אבל בההיא דהרשב"א לא היה אכשר בשום עניין ליבם מ"מ היינו יכולים לומר דמסתמא כיון שליבם היה לו אשה ובנים ודאי שהיתה עומדת ליחלץ ולא ליבם ואפי' אם ירצה המערער וכו' מ"מ מן הטעם הראשון וכו' עכ"ל הרי בהדייא דנדון מוהרשד"ם ז"ל היה דאבי האשה היה מוחזק בנכסים ואעפ"י שהיה היבם מושבע ועומד שלא ליבם כי אם לחלוץ אפי"ה אי לאו דהיה לו אשה ובנים דמסתמא עומד לחלוץ נראה דדעת הרב ז"ל לומר דהיה לו להיבם זכות בנכסים משום דאם היא תרצה היתה יכולה להתייבם ואפי"ה כתב הרב ז"ל. שם בסוף דבריו וז"ל ואפי' אם ירצה המערער וכו' מ"מ מן הטעם הראשון שכתבתי וכו' עכ"ל כנראה דאעפ"י דכתב דמסתמא כיון שיש לו אשה ובנים היתה עומדת ליחלץ וכו' וא"כ אין ליבם זכות בנכסים כלל ואף אם יש לערער בזה מ"מ מהטעם הראשון אין לו זכות בנכסים הא לאו הכי הטעם הראשון נראה שעדיין היה ספק בנכסים הללו ליזכות ליבם מאחר שהיה כמה הוכחות דליחלץ עומדת. אמור מעתה כ"ש וק"ו כשיש אח בחור ובודאי עומדת לינשא ודאי שיש לו. זכות בנכסים. ומעין זה נראה דכתב הרב דבר משה ז"ל בח"א סי' פ"ד וז"ל וכל זה היכא דזה אומר ליבם וזה אומר לחלוץ דכל אחד יחזיק במה שבידו דלכשתמות ירשנה היבם במה שהוא מוחזק ויורשיה במה שהיא מוחזקת אבל אם נתרצו שניהם ליבם נוטל הכל היבם ואם לחלוץ צריך הוא לתת הכל בידה עכ"ל. והגם שיש הפרש בין דברי מוהרשד"ם ז"ל לדברי הרב דבר משה ז"ל דמדברי הגאון מוהרשד"ם ז"ל נראה דאפי' לא נתרצו שניהם אלא דגם מן הסתם יכולים לומר שמיבם יש לו זכות בנכסים. וכפי דברי הרב ד"מ ז"ל נראה דדוקא אם נתרצו אבל מן הסתם לא. מ"מ נראה לי דאפשר דבנדון דידן דהיינו דיש אח קטן בחור וראוי להנשא וכמו שהוא מנהג המדינה דכשיש בחור באחים הוא נושא אותה ולא חולץ ודאי כל כי האי מודה הרב דב"מ ז"ל דכנתרצו דמו דכל העומד וכו'. וכן נראה מפורש מדברי מוהריק"ו ז"ל בשורש צ"א דכתב שם דאפי' מוחזקים יורשי הבעל אפי"ה כתב דדעתו הוא דמפקינן מינייהו כיון שבזמן הזה נוהגים לחלוץ כשיש לו אשה אחרת וכו' יע"ש באורך. א"כ דון מינה ואוקי באתרין לנ"ד דמנהגינו הוא דכשיש באחים אח בחור שמייבם אותה וספק אם נמצא אחד מאלף שחולץ וכ"ש בנדון דידן שכבר היה גלוי דעת בין שניהם לייבמה ודאי דאפי' אם מוחזקים יורשי האשה מינייהו מינייהו:

(אה"ן ס"ט ע"כ מצאתי ציונין מכתיבת יה"ק מעט"ר הרב מרן זקני רב יוסף זצוק"ל מדבר בענין זה וחע"ד. ומ"מ לעניין דינא מבואר דעתו דעת עליון מתוך דבריו אלה דחזקת אבי היבמה לא מהנייא ליה מידי ודעתו נוטה לזכות להיבם כאשר יראה הרואה. ועיין לעט"ר מוה"ר המופ' עט"רת החיים נר"ו בספרו הבהיר סמיכה לחיים בסי' ט' פסק ארוך מלא וגדוש בעומקא של הלכה בעניין זה. ועיין שם בסי' יו"ד תורתו של רבי מאי"ר הגאון מאור הגולה מורינו ורבינו התייר הגדול חק"ל ז"ל. ומצוה להביא מן החדש חמדה גנוזה אצלנו אשר בא לידינו אחר השריפה מש' התר"א לתפ"ץ מכתיבת יד הקודש לעט"ר ראש הממשלה מרן זקני מורינו ורבינו הרב הגדול המלך דוד זצוק"ל שכ' במזכרת שלו הנוגע לענין דין זה והילך לשונו לשון הזהב שומרת יבם יורשים אותה יורשי בעלה תשו הגאונים סי' פ"ד ועיין בתשו' מוהר"י מברונה ז"ל סי' ע"ד שהסכימה דעתו דיורשי הבעל יורשים אותה יע"ש ועיין למוהר"ש הלוי ז"ל מארי דאתרין בלב שלמה סי' ל"ז ול"ח