שולחן המלך על הרמב"ם נג

בסי' פ"ט כ' דאפי' בקניין ושטר עדיין המחלוקת במקומה עומדת וכן כ' בתרומת הדשן סי' שכ"א עכ"ל. ומשמע דשטר לאו דוקא דכל דאיכא קניין ולא הספיק להם בדברים הנקנין באמירה סברי מוהרשד"ם ומוהר"מ אלשיך ומוהר"ש הלוי ז"ל דאפי' ר"ת מודה דזכה הבעל. ולפי הנראה דבנ"ד אין כאן שטר ולא קניין מאבי האשה. לא מבעיא לדעת מור"ם ז"ל והתה"ד ז"ל דגם בשטר וקנין סודר פליג ר"ת כנז' דא"כ עדיין המחלוקת במקומה עומדת דאם אבי האשה מוחזק מצי פטר נפשיה בטענה קי"ל כנז'. אלא אפי' לדעת מוהרשד"ם ודעי' כיון דלא היה קניין בנדון שלנו עדיין יפה כחו של המוחזק וזה תימא במה שראיתי להרב פרי האדמה ז"ל בח"א דס"ה ע"ד שהביא תשו' הרדב"ז. הישנות סי' קמ"ד בר' שפסק לתת לבתו כו"כ תכשיטין ונדונייא וכו' ופסק שאין הבעל יורש בזה דראוי הוא וכו' כ' ע"ז הרב ז"ל נראה דאפי' היה לו שטר עליו וכו' יע"ש. ואחהמ"ר לא ידעתי מה ראה לפרש כן בדברי הרדב"ז ז"ל דהרי הרדב"ז שם הביא דברי הרמב"ם ז"ל שכתב אעפ"י שהכתובה עדיין בבית אביה בעלה יורשה והבעל היה רוצה להסתייע מדברי הרמב"ם ז"ל הללו אעפ"י שיש חולקים עליו כיון דאתריה דמר הוא וע"ז השיב הרדב"ז דטעה הבעל בזה שהרב איירי בזמן שכל כתובתה בעין וזכתה בה היא אלא שעדיין היא בבית האב אבל בתכשיטין שעדיין לא קנה אותם ולא זכתה האשה בהם אין הבעל יורש אותם עי"ש והשתא כפי דברי הרב פרי האדמה ז"ל דאפי' בנתחייב האב בשטר וקניין איירי א"כ לא זו בלבד דלר"ת זכה האב בכגון נדון זה שלא זכתה האשה בהם אלא אפי' הרמב"ם ז"ל מודה בזה ואילו מתשו' מוהרשד"ם ז"ל שהביא הרב כנה"ג ז"ל כנז' מבואר להדייא דאפי' בנכסים שלא קנה אותם עדיין האב כל שנתחייב בשטר וקניין לתתם לו לא מבעייא לדעת הרמב"ם ז"ל אלא אפי' לדעת ר"ת ז"ל אמרינן דזכה הבעל. ואפי' לדעת החולקים עם מוהרשד"ם ז"ל היינו לומר דעדיין המחלוקת במקומ' עומדת אבל שנאמר לאידך גיסא דאפי' הרמב"ם מודה לר"ת דהשטר והקניין לא מעלה ולא מוריד כל שלא זכתה בהם עדיין האשה זו לא שמענו. וע"כ כדי לקרב הסברות צריכין אנו לומר דהרדב"ז איירי כשלא היה שם קניין מאבי האשה כלל ולכך כ' דכל שלא זכתה בהם האשה אפי' הרמב"ם מודה דלא כמ"ש הרב פרי האדמה ז"ל ואם היה שם קנין ושטר חיוב מאבי האשה לא ידענו בזה דעתו של וכו' של הרדב"ז ז"ל ובאנו לאותו מחלוקת שהזכיר הרב כנה"ג ז"ל כנז' דגם בזה גדול כח המוחזק. ועיין להרב ראש משביר ז"ל ח"ב באה"ע סי' א' באורך. ועיין שם ג"כ בסי' כ'. ועיין למוהר"י ן' יעי"ש ז"ל אשר כתו' ספר בן אברהם אישטרושה ז"ל באה"ע סי' ג':

) ח"י שומרת יבם וכו' מתה כשהיא שומרת יבם וכו':

מעשה שהיה כך היה לוי נפטר לב"ע וחלי"ש והניח לאשתו זקוקה לאחיו ראובן ושמעון ויאודה . וראו' ושמעון היו נשואים ומושבעים ועומדים שלא לישא אשה אחרת עליה ויאודה היה בחור מעם והיה עומד לישא אשת אחיו לוי הנפטר וליבמה כדת משה וישראל. ויקר מקרה רע ומר כי בתוך ג' חדשים נפטרת השומרת יבם וכל הנכסים שלה בין נצ"ב ובין נכסי בעלה נמצאו תחת אבי היבמה. כי בהיותו. לוי. נ"ע בחיים חייתו הניחם שם במרתף של חמיו יען כי הוא מאבני גזית והוא שמור מן הדליקה. וגם כי היה דבר בעיר רח"ל וברחו לכפרים. ומפני זה נמצאו כל הנכסים תחת יד אבי היבמה. ועתה באים יורשי הבעל ותובעים מיורשי האשה שיתנו להם הנכסים לפחות חצי הנכסי צאן ברזל ושאר נכסי היבם אחיהם אשר נמצאו שם. . ויורשי האשה טוענין דכיון דהם תפוסין אינם. רוצים ליתן להם. כלום. ואם יתנו זה יתנו רביע מהנכסי צ"ב ולא יותר דהרי הם בטענת קי"ל. ואפי' זה החלק אינם רוצים ליתן להם מפני שיעקב אביהם היה חייב לו סך מה ויש מידו כתב ידו שמודה שחייב לו ותנאי הפרעון מפורש בכתב ידו שהוא על דרך זה דהיינו שליש בכל שנה. והנה זמן הפרעון השליש הראשון כבר עבר זמנו בשעה שמתה השומרת יבם ושליש הב' הוי זמנו אחר עבור למיתה היבמה הנז' כמו ד' חדשים והנכסים עדיין הם תחת ידו. וזמן הפרעון השליש הג' עדיין לא הגיע הזמן עד ז' או ח' חדשים ועתה רוצה לעכב בידו זה החלק אשר נדר לתת להם בטענת שאביהם יורש את בנו בקבר ונמצא שהוא מעות אביהם ועתה שנמצאו הנכסים תחת ידו רוצה ליפרע מהם. ויורשי הבעל טוענים דהמעות הללו הם משלהם והם יורשים את אחיהם הנפטר ולא אביהם. ואת"ל דאביהם יורש את בנו הבעל חוב אינו גובה מן הראוי ואביהם לא הניח מעות כדי שיגבה מהם ע"כ לשון השאלה:

תשובה דין זה מתחלק לששה סעיפים. (א') אי הך תפיסה מהני לחשבם מוחזקים או לא וכמ"ש הראם ח"ב. (ב') אפי' אי אמרי' דהתפיסה מהנייא או מצד דהתפיסה עצמה אין לה מערערין. או מצד דיש להם טענת קי"ל מה הוא הדבר שיכולים לירש מהשו"י או הכל או מקצתה שהוא המחצה. (ג') צריך לברר הך תקנה דיש להחזיר מחצית הנדונייא אי שייך נמי ביבם או לאו. (ד' צריך לברר אלו הנכסים מי יורשים או אבי היבם או היבם. (ה' צריך לברר אי ב"ח גובה מן הראוי או לא וק"ו בראוי כי האי גוונא- (ו') צריך לברר אפי' אי אמרי' דב"ח גובה מן הראוי היינו דוקא בשכבר בא זמן הפרעון אבל אם לא הגיע זמן הפרעון אפשר דאליבא דכ"ע אינו גובה:

(אה"ן יבי"א ס"ט תשו' זאת לא נמצאת מסודרת כתיקונא מכתיבת יד הקודש של עט"ר הרב מרן זקני המחבר זצוק"ל ואני אביא מה שנמצא באמתחותיו רשום בכ"י בבירור הספיקות הנז' והילך לשונו לשון של זהורי'ת:

) לדעת מי יורש:

את השומרת יבם או אביו של היבם או היבם. הנה מוהר"י קולין שורש צ"א פסק דהאב יורש את בנו והביאו מור"ם ז"ל בסי' ק"ס. ומדברי הר' כנה"ג ז"ל