שולחן המלך על הרמב"ם נב

דרבנן וגם רש"י ז"ל עצמו קרי לה בדוכתי אחריני לשבועת אלמנה שבועה דרבנן עיין לרש"י ז"ל בפ' הכותב רפ"ח ע"א ד"ה ואי פקח וכו' ודוק:

הכ"ה היא אומרת וכו' אם יש עדים שראו וכו' ואם היה הבעל קיים יש לה להשביעו שבועת התו' וכו' עיין להרב המגיד ז"ל מ"ש. . והרב בצלאל בשי' מקו' שם בכתובות על די"ו מהשס' הביא משם הריטב"א שהביא בשם י"א דנשבע שבועת התורה וכתוב שם דלדעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל אמרי' דלירושלמי משמע להו מתני' במקום שאין כותבין אבל במקום שכותבין מודה במקצת גמור הוא וחייב שבועה וכדינו של הרמ' ז"ל ע"כ וכן ראיתי בס' פני משה ז"ל על הירוש' שם בכתובות שכתב דהרמב"ם ז"ל מיירי במקום שכותבין כתובה והירוש' איירי במקום שאין כותבין ודחה דברי הרב המגיד ז"ל יע"ש:

ואחרי המחילה רבה דבריהם נפלאו ממני דאיך כתבו דהרמב"ם איירי במקום שכותבין כתובה והא בסוף ההלכה זאת כ' רבינו וז"ל וכל הדברים האלו במקום שאין כותבים כתובה כמו שאמרנו ע"כ שמהדברים האלו הוא מה שכתב הרב המגיד ז"ל שם דהרמב"ם איירי במקום שאין כותבים ולא כמו שהבין הרב פני משה ז"ל שהוא ממה שכתב הרמב"ם ז"ל שם בה' כ"ב וא"כ איך נוכל לומר דהרמב"ם איירי במקום שכותבין וצ"ע (אה"ן עיין להרב המגיד שם בד"ה וכל הדברי' וכו':

) האמנם להרמב"ם ז"ל צריך לומר כמו שהביא בשי' מקו' שם בשם הריטבא ז"ל וז"ל ועוד י"ל הירוש' דמשנתינו כשהודה כבר על המנה כב"ד ואין טוענין אלא על המנה הב' והוא כופר בכל ופטור ע"כ. או אפ' לתרץ כחו שתירץ הר"ן יע"ש ועיין להתוס' ז"ל שם בדט"ו ע"ב בד"ה ומודה ר"י וכו' שכ' וז"ל מתוך. פי' הקונטריס מש' דוקא כשאין הלה תובעו וכו' ואינו נר' דהא קתני סיפא ואם יש עדים וכו' עכ"ל. ולעד"ן דרש"י ז"ל סובר דנעשה דיוקא דרישא כסיפא עצמה וכשהלה תובעו נעשה כמו שיש עדים ואינו נאמן וכמו שמתרץ הגמ' לפעמים ודוק:

פכ"ב ה"ז ואם מתה בחיי בעלה יורש הבעל הכל:

שאלה ראובן השיא בתו עם שמעון ופסק עמו מדודים ונדונייא כנהוג וגם פסק בכלל לפרנס אותו ואת בתו ה' שנים וכן כתוב ברו"ל שנוהגין להעריך הכל מדודים כו"כ ובעד מיז'ה פ'ראנקה ה' שנים אם לא ירצה להיות עמו סך מאתיים וחמשים אריות לשנה עולה כו"כ. וישב החתן ש' בבית חמיו עם אשתו ט"ו חדשים ואח"ך מתה האשה וחל"ש בלי זש"ק ונמצאו כל הנכסים בבית אביה ובאו לחלוק הנכסים כתקנת טוליטולה להשיב ליורשי האשה מחצית ממה שהכניס' ושמעון החתן טוען שיחלקו ג"כ מה שנשאר חייב מהמיז"ה פראנק"ה שהם ג' שנים וט' חדשים שעולה מו"מ ט' מאות אריות. ור' אבי האשה טוען שזה לא ניתן לחלוק שכיון שלא בא לידי גבוי לא זכה בהן אלו דבריהם וטענותיהם ויורינו מורינו הדין עם מי ושכמ"ה:

(אה"ן ס"ט שאלה זאת כך נמצאת וכך היתה בתוך כתבי הקודש למרן זקני ה"ה המחבר ז"ל ולא נמצאת תשובתה בצידה היכי סבר מר בהאי פסקא דדינא. ואנא ענייא אין ידיעתי מכרעת לעשות לי שם כשם הגדולים לברר וללבן שמועה זו נאה אפי' להלכה וכ"ש למעשה. אך בהיות שנדון זה עצמו הנה זה בא בספרן של צדיקים ראשונים ואחרונים ז"ל אמרתי להקל מעל המעיין החפץ לעמוד בזה ולציין בכי טוב בקנ"ר אמיץ סברות הפוסקים אשר דברו בעניין כזה. דהנה עיקר מטרין דין זה תלוי במחלוקת מאור הגולה רש"י ז"ל ודעימיה עם ר"ת ודעי' בפי' אותה ברייתא דכתובות דמ"ו ע"א כתב לה פירות כסות וכלים דלרש"י ז"ל באירוסין דוקא אמרי' דלא זכה הבעל אבל בנשואין זכה הבעל. ולר"ת ודעי' הך ברייתא מיירי בנשואין ואפי"ה אם מתה קודם שיבואו ליד הבעל אינה יורש אותם לפי סברת ת"ק דקי"ל כותיה והרא"ש ז"ל הביא ב' הסברות ולא הכריע. אכן הטור ז"ל באה"ע סי' נ"ה כתב דמסקנת הרא"ש ז"ל כר"ת ועיין למרן הב"י ז"ל שם. ושם כ' בשם הר"ן דס' רש"י עיקר וגם הרמב"ם ז"ל כרש"י ז"ל ס"ל עי"ש. והרב כנה"ג ז"ל שם בהגב"י אות א' כ' שכן דעת הר"י הלבן ז"ל דכרש"י ס"ל ושנראה מדברי מרן ב"י ז"ל שראוי לתפוס כהרמב"ם ורש"י ז"ל אבל מוהריק"ו בשו' צ"א כ' דרוב פוסקי ההלכות ס"ל כר"ת והר' המבי"ט ח"א סי' כ"ז כ' דאפי' במקומות שנוהגים לדון כהרמב"ם אפ' שבדין זה לא ידונו כמותו כיון שכל האחרונים חולקים עליו אלא שהמרדכי כ' בשם הר"ש בר ברוך ז"ל שאם יתפוס החתן ויאמר קי"ל כרש"י והרמב"ם אין מוצאין מידו וכן כ' מוהרש"ך ח"ג סי' כ"ז מוהרשד"ם אה"ע סי' רי"ז עי"ש. באופן דכיון דמידי פלוגתא לא נפקא המוחזק יכול לומר קי"ל. גם הרב יד אהרן ז"ל שם בהגהב"י אות ה' הרבה להביא סברות פוסקי' דקימי כרש"י ז"ל ודעי' ושיכול המוחזק לומר קי"ל כוותייהו עי"ש ובנדון השאלה שלפנינו נראה תלוי אם הבעל מוחזק או מוחזק. גם לעניין אם האב החזיק לבעל מרצונו כ' מרן החבי"ב ז"ל בכנה"ג שם דאפי' ר"ת יודה דזכה הבעל וכן כ' הרב יד אהרן ז"ל שם אות ז' בשם כמה מרבוותא עי"ש. ועיין להרב נחפה בכסף ז"ל ח"ב אה"ע סי' ח' שגם הוא עמד על נדון כזה והביא כמה מרבוותא אחריני דמחזיקים דגל הקי"ל בדין זה. ועיין ג"כ להרב כבוד יו"ט ז"ל בהלכה זאת תשו' שלמה בעניין זה כיע"ש:

גם לא נתבאר בעניין השאלה אם נתחייב אבי האשה בשטר או לפחות בקניין על חיוב המזונות החמשה שנים הנז' כי לא נכתב בשאלה אלא שהוזכר החיוב ברו"ל שהעריכו המזונות בעד ר"ן אריות לשנה ואכתי לא ידענו אם היה קנין ע"ז מאבי האשה שהרי כתב הרב כנה"ג שם בסי' נ"ה הגהב"י אות י"ו משם מוהר"ם אלשיך סי' ח"י ומוהרשד"ם ז"ל באה"ע סימן רי"ז דאם בקנין סודר אפי' ר"ת מודה דזכה הבעל . גם שם באות וא"ו כתב וז"ל אם נעשה בקנין ושטר הוי כחוב דעלמא וזכה הבעל אפי' לדעת ר"ת מוהרשד"ם וכו' מוהר"ש הלוי בחלק אה"ע סי' ז'. אבל מוהר"ם איסרלאס.