שולחן המלך על הרמב"ם נ

(אה"ן יבי"א ס"ט עיין למרן מלכא מורינו הרב הגדול רב יוסף זצוק"ל בס' חק"ל חיו"ד ח"א בסי' ד' בד"ז ע"ג באורך:

) פ"י ה"ז ואם רצה להוסיף לה אפי' ככר זהב מוסיף. לא נתבאר בלשון רבינו אם כותב לה ויהיבנא ליכי מהר בתולייכי כסף זוזי מאתן והוסיף לה כו"ך או כולל הכל בסכום אחד העיקר עם התוספת. . ודבר זה במחלוקת הוא שנוי בין הר"ן והמרדכי ז"ל והובא בש"ע אה"ע סי' ס"ו דהר"ן ז"ל ר"פ אעפ"י כתב דמצי למיכתב סתמא ויהיבנא ליכי מהר בתולייכי כו"כ וכן כתב הרא"ה ז"ל בחי' לכתובות והוא דעת הרמב"ן והגאונים ז"ל שהביא הרב המגיד ז"ל בה' זו. אבל המרדכי ז"ל בפ"ק דכתובות כ' להדיא דסתם בני אדם אם רצה להוסיף אינו יכול לכלול הכל ביחד אלא בני כהנים ומשפחות המיוחסות כוללים הכל ביחד ע"ש ודברי הר"ן ז"ל הללו הביאם מרן ז"ל בב"י ע"ד הטור שכתב ואם רצה להוסיף מוסיף ולא הזכיר דברי המרדכי שחולק ע"ז וכמו שלא הזכירם ג"כ ה"ה ז"ל כאן ונראה דדעתם לומר דהרמ' והטור ז"ל ס"ל כהר"ן ז"ל דיכול לכלול הכל ביחד אפי' כל אדם:

מיהו לע"ד נראה דיש להוכיח קצת דהטור ז"ל ס"ל כדעת המרדכי ומתרי קרא'י שמיע לי הכי תיתי חדא ממ"ש בקיצור פסקי הרא"ש פ"ק דכתובות סי' כ"ו וז"ל כהנים או שאר משפחות שנהגו להוסי' בכתובתן על תקנת חכמים גובין הכל אע"ג דלא כתב בלשון תוספת ע"כ. ומהך לישנא משמע כדברי המרדכי דהיינו דאיכא בין כהנים לשאר כל אדם דשאר כל אדם כותב בל' תוספת וכהנים אין צריך לכתוב בלשון תוספת דאי ל"ת הכי אלא דס"ל כדברי הר"ן ז"ל דכל אדם נמי אם רצה לכלול הכל ביחד יכול לכלול אם כן לדידיה צריך לומר דהיינו דאיכא בין כהנים לשאר כל אדם דכהנים יכולים לכתוב ארבע מאות זוז דחזו ליכי וכמ"ש התוס' ז"ל בפ"ק דבכתובות די"ב ע"ב ד"ה ב"ד של כהנים משא"כ כל אדם דכולל הכל בבת אחת אבל אינו כותב דחזו ליכי וכמבואר יוצא מדברי הרב תוי"ט ז"ל פ' אעפ"י ד"ה יוסיף שהבין כן בדעת הר"ן ז"ל דמעלה עשו בכהנים ובמשפחות המיוחסות דכותב דחזו ליכי ובשאר כל אדם כולל הכל ביחד ואינו כותב דחזו ליכי וכמו שביאר גם כן הרב קול הרמ"ז שם והשתא אם איתא דהטור ז"ל ס"ל כהר"ן ז"ל דכל אדם יכול לכלול הכל ביחד. א"כ היל"ל גבי כהנים דהיינו עדיפותא דידהו דכותב דחזו ליכי כנז' ומדלא כתב כן אלא כתב דעדיפותא דידהו אע"ג דלא כ' בלשון תוספת שמע מינה דס"ל דבכל אדם צריך לכתוב בל' תוספת כדברי המדרכי ז"ל. וזאת שנית י"ל בדרך זה עצמו מדברי הטור ז"ל שם בסימן ס"ו דכ' דאם יש משפחות שנוהגים לכתו' בכתוב' יותר משיעור חכמים אין למחות בידם ולא עוד אלא אפי' אחד מבני המשפחה ההיא שלא כתב כתובה לאשתו מגבינן לה בתנאי ב"ד עכ"ל. הרי שלא הזכיר כאן הך ריבותא דמצי כ' דחזו ליכי ש"מ דלא תלי בהכי עדיפותא דכהנים משאר כל אדם אלא במה שכותב הכל ביחד מה שא"כ בכל אדם שצריך לכתוב בלשון תוספת. איברא דזה שהוכחנו מדברי הרב תוס' יו"ט ז"ל בדעת הר"ן ז"ל דהחילוק שבין כהנים לשאר כל אדם היינו דכל אדם אינו כותב דחזו ליכי וכהנים כותבים דחזו ליכי הרואה יראה דאין זה מוכרח כל כך בדעת הר"ן ז"ל דהגם דמפרש דכל אדם יכול לכלול העיקר עם התוספת ביחד מ"מ אפשר לומר דעדיפותא דכהנים תלי במלתא אחריתי כמו שסיימו התוס' ז"ל שם ואפי' לא כתב לה כתובה גובה בתנאי ב"ד כמו בנות ישראל דתקנה גמורה היא עי"ש. וא"כ אפשר לו' דהר"ן ז"ל ס"ל דהיינו רבותא דכהנים דבשאר כל אדם דוקא אם הוסיף בפי' גבי הא לא"ה לא גבי ויש סעד לפי' זה ממ"ש הרב ב"י ז"ל שם בסימן ס"ו בשם הר"ן גבי ההיא דב"ד של כהנים וז"ל כלו' ואם בא אדם ונשא בתולה סתם מאותה משפחה חייב ליתן לה תוספת ע"כ. . ונראה דכונת הר"ן ז"ל היא לפרש לנו החילוק שבין כהנים לכל אדם דתלי בהכי. וכן ראיתי להדיא להריטב"א ז"ל ותביד הר"ב בשי' מקו' דכתובות שכ' וז"ל ולא מיחו בידם חכמים פי' היו גובין מן הסתם אעפ"י שלא כת' לה דאי כתב לה אפי' הדיוט שבישראל אם רצה להוסיף מנה מוסיף כדאיתא במשנה ראשונה דפ' אעפ"י אלא ודאי כדאמרן והטע' דכיון שנהגו שררה זו בעצמן כל הכונס מבנותיהן סתם ע"מ כן כונת וכו' עכ"ל. הרי בפירוש דמפ' דהיינו דאיכא בין כהנים לשאר אינשי בין כתב ללא כתב וא"כ אין ספק דגם הר"ן ז"ל דעתו כן הוא. ומעתה שוב אין הכרח לומר דהר"ן ז"ל ס"ל דכל אדם אינו כות' דחזו ליכי וכהנים כתבי דחזו ליכי דאפ' דכל אדם נמי כותב דחזו ליכי וההפרש שבין כהנים לשאר כל אדם היינו כדברי הריטב"א ז"ל כנז'. וא"כ גם ההכרח שכתבנו מלשון הטור באה"ע דס"ל כדברי המרדכי לא מכרע כל כך כמו שיראה הרואה אלא דאכתי מדבריו בקיצור פסקי הרא"ש דתלי ריבותא דכהני' בדלא כת' בל' תוס' משמע כדברי המרדכי וכדכתיבנא:

(אה"ן יבי"א ס"ט עיין להרב באר אברהם ז"ל פי' המשניות בר"פ אעפ"י שהביא דברי הר"ן ז"ל ושוב כתב וז"ל ולפי מ"ש בפ"ד דב"ד של כהנים היו כותבים לבתולה ד' מאות זהובים והיו נמי כותבים דחזו ליכי א"כ תרתי ל"ל וי"ל דהו"א דדוקא בבת כהנת רשאי לעשות כן וכו' ע"כ . הנה מדבריו מבואר דסבר מר בדעת הר"ן דגם בשאר כל אדם יכול לכתוב דחזו ליכי והיינו כמו שצידד עט"ר הרמ"ז המחב' ז"ל בדעתו ומיהו י"ל על הרב באר אברהם ז"ל דהול"ל בפשי' כתי' הריטב"א דמוכח מד' הר"ן דפ"ק דהכי ס"ל כנז':

) אלא דיש להרגיש למה השמיטו הרי"ף והרמ' ההיא דפ"ק דכתו' דכהני' ומשפחו' המיוחסות שבישראל אם רצו לכתוב לבתולה ת' כותבים והוי כתנאי כתובה וכמ"ש הטור ז"ל וכעת לא ראיתי מי שהרגיש בזה:

(אה"ן ס"ט לפי דברי הרב באר אברהם ז"ל הנז' בתירוצו דהכא קמ"ל דאפי' בבת ישר' רשאי לעשות כנז' א"כ י"ל דכיון דפסקו דינא דפ' אעפ"י דכל אדם נמי אם רצו להוסיף מוסיף אתי בק"ו למיוחסים. אלא דבעיקר דברי הרב באר אברהם