שולחן המלך על הרמב"ם מז

מאדם גדול וכן בס"ה כתב שראוי להחמיר עכ"ל הרי שכ' שהרא"ם ז"ל לא כתב שראוי להחמיר אלא שפסק כרב פפא והסמ"ג הוא שכתב וראוי להחמיר והלשון מורה שכך ראה בדברי הרא"ם שפסק כר' פפא ואלו היה רואה דברי הגהות מיימו' לא היה כותב שטועה מי שאומר כן ויותר תמהני על הרב החבי"ב ז"ל שהוא הביא דברי הגהמ"י בס' דינא דחיי ד"ך ע"ב ולא זכר ש'ר בכאן בכה"ג מדבריו וצ"ע עכ"ל:

ולענ"ד אחרי המ"ר לא ידעתי מאי ק"ל למרן החבי"ב ז"ל דהנה בס' דינא דחיי כ' בתחילת דבריו דמדברי הסמ"ג נראה דהכל הוא דברי הר"א ממיץ ז"ל וגם מ"ש וראוי להחמיר הם דברי הרא"ם ז"ל אלא שאח"ך כתב אבל מדברי הגהות מיימו' נראה שהוא מדברי הסמ"ג וכונתו ז"ל. לומר דדברי הגמ"י אדרבא הם הפך פשט דברי הסמ"ג ועיין למוהריק"ו ז"ל בשו' כ"ח ושו' ק"א ותשו' הרב המחבר ז"ל סי' ב' ותשו' הרא"ם ז"ל ח"ב סי' ל' ומוהר"מ מלובלין ז"ל סי' י"ט שנראה מדבריהם שהבינו כדברי הסמ"ג שהכל הוא דברי הר"א ממיץ ז"ל כנראה מפשט דבריו וא"כ נר' שדברי ההגמ"י הם הפך פשט דברי הסמ"ג אלא כיון דלענין דינא לא נפקא מידי. דבין נאמר דראוי להחמיר ובין נאמר דהו"ל כר"פ הכל חדא גזירה היא להצריכה גט לכן לא האריך הרב בזה בספר דינא דחיי ולכן הקשה למוהר"י הלוי ז"ל לפי פשט דברי הסמ"ג ועדיפא מינה קא קשיא ליה דאפי' אם תאמר דכל מ"ש הסמ"ג הוא מוהר"א ממיץ ז"ל וכנראה מפשט דבריו אפי"ה מדהביאם באחרונ' ודאי דהכי ס"ל זה נראה לע"ד פשוט:

ואולם זה ק"ל להכנה"ג דכל רז לא אניס ליה ולהרב יד אהרן ז"ל דהוא בתראה טפי איך אישתמיט מינייהו דהך סברא דמוהר"י הלוי ז"ל בכ"י ומ"ש הכנה"ג בדעת הטור הכל היא סברת הרא"ם ז"ל בח"ב סי' ל' שכ' וז"ל ואם אין הבחורה הנ"ל מודה לדברי העד פשיטא שאין כאן בית מיחוש כלל אי משום ההוא ע"א דקא מסהיד עלה שנתקדש' היאך נניח כל הגאונים הראשונים והאחרונים בה"ג והרי"ף והרמ' ובעל הטורים ורבינו ישעיה ורבינו חזקיהו והרא"ש ובנו בעהטו"ר ז"ל שפסקו כבי דינ' רבה וכו' דהמקדש בע"א אין חוששין לקדושיו אפי' שניהם מודים ונפסוק ברא"ם לבדו שפסק כמ"ד חוששין לקדושיו כי הסמ"ג וקצת משאר אחרונים שהביאו דברי רא"ם לא הביאוהו לפסוק כמותו אלא להודיע הסבה שממנה נטה הרא"ם מדברי בה"ג והרי"ף שפסקו כבי דינא רבה ולא רצה לפסוק כמותם שכן נראה מדבריו ז"ל דקאמר ומתוך כך פוסק בה"ג והרי"ף להקל אמנם בסוף הסוגיא אמרו מאי הוי עלה ופוסק שראוי להחמיר אעפ"י שהטור מפרש דברי הסמ"ג שדעתו להחמיר כדברי רא"ם ז"ל משום חומרא דא"א והניח כל הגאונים הראשונים והאחרונים שפסקו להקל עכ"ל. הרי בהדיא דסברת מוהר"י הלוי ז"ל שהביא הכנה"ג ומה שהבין בדעת הטור הכל הוא מפורש בדברי הרא"ם הנז' אשר בס' מים עמוקים ואיך אשתמיט מינייהו כל זה. ועיין להמרדכי ז"ל בפ' האומר סס"י תקל"א שכ' משם הרא"ם בתשו' דהיכא דא' מן העדים לא ראה נתינת הטבעת אין לבטל בכך . הקידושין חדא דחוששין לדברי ר"פ דאמר חוששין לקידושין ואע"ג דבסמ"ג פוסק כמ"ד אין חוששין מ"מ ראיתי מעשה ולא היה כח ביד המתירים להוציאה בלא גט וכו' עכ"ל. וכפי"ז נראה שהרא"ם סובר כס' מוהר"י הלוי ז"ל שמביא הכנה"ג ז"ל אם לא שנאמ' שט"ס יש בדב' וצ"ל סמ"ק במקו' סמ"ג וראיתי להרב החינוך ז"ל בפ' כי תצא בסי' תקל"ט שכתב מדיני מ"ש ז"ל שהמקדש בכסף וכו' ונותנו לה בפני עדים ואם אין שם עדים אפי' אמרו שניהם האיש והאשה שקדשה אינן קידושין וכו' עכ"ל וקשה דלמה לא פירש במקדש בעד אחד מה דינו:

(אה"ן יבי"א ס"ט הנה מלשון רבינו בעל הטורים ז"ל משמע דס"ל דבעה"ה גדולות והרי"ף והרא"ש אביו והרמב"ם ז"ל דאין חוששין לקידושיו ולכך הביא ס' זו בתחילה בסתם משום דאיהו ז"ל הכי ס"ל ושוב הביא סברת הסמ"ג ז"ל שחול' ע"ז גם מדברי הרא"ם ז"ל בח"ב שהזכיר עט"ר מז"ה המחבר ז"ל מבואר כן שכן כת' להדיא דהרא"ש ובנו בעהט"ו ז"ל פסקו כבי דינא רבה כנז' ברם חזה הוית להרב ערוך השלחן ז"ל אה"ע הנ"מ שם באות ב' שכתב בשם תשו' הר"י ן' הרא"ש ז"ל סי' פ"ב שכתוב בה וז"ל גם רבי יעקב בנו של רבינו הגדול הרא"ש הסכים לבעל הסמ"ג לזה שהמקדש בע"א חוששין לקידושיו עי"ש והרב ז"ל לא דבר מאומה בפרט זה וזה תימא דמלשון הטור שלפנינו משמע דס"ל כהרא"ש דאין חוששין וכדפשי' ליה בדעתו להגאון הרא"ם ז"ל כנז' ומה שהקשה עט"ר הרמ"ז המחב"ר ז"ל להרב החינוך ז"ל דלמה לא פי' במקדש בע"א מה דינו כונתו מבוארת דכיון דמידי פלוגתא לא נפיק וחזינן לרבינו הרמ' ז"ל והטור ז"ל שהוזקקו לפרש בלשונם דינא דמקדש בלא עדים ודינא דמקדש בע"א א"כ יש מקום לו' דמדלא כתב הרב החינוך ז"ל כי אם דינא דמקדש בלא עדים משמע קצת דס"ל לפסוק כר"פ דחוששין ועיין לעט"ר מוה"ר המופלא עטרת החיים נר"ו בס' חיים ושלום שהאיר וזרח עתה ממש בסימן כ"ב דמ"א ע"ג שהקשה גם הוא כקושית עש"ר הרמ"ז המחבר ז"ל על הרב כנה"ג ז"ל מדברי הרא"ם ז"ל מתשו' ח"ב הנז'. . ואולם חזינא ליה שם בע"ב שהביא דברי הרב החינוך ז"ל הנז' וכתב מני"ר נר"ו ע"ד החינוך הנז' וז"ל כנראה שאם קידשה בע"א אינם קידושין אפי' שניהם מודים כרב כהנא בגמ' והוא ברור ע"כ. נראה דדעתו לפרש כן בדברי הרב החינוך ז"ל כי היכי דלא נשוייה נגד רוב הפוסקים מיהו לענ"ד אחהמ"ר הגם שאין ידיעתי מכרעת מ"מ נראה דשפיר דייק עט"ר מז"ה המחבר ז"ל בדברי הרב החינוך ז"ל לאידך גיסא דמדלא פירש דינא דעד אחד כדפירשו הרמב"ם והטור ז"ל הא איכא צדדים לומר דס"ל כהר"א ממיץ והסמ"ג ז"ל ואין זה דוחק לאוקומי להרב החינוך ז"ל בסברא זו כיון דהא איכא רבים ונכבדי' דס"ל הכי כדמוכח בתשו' ר"י ן' הרא"ש ז"ל דהסכים כהסמ"ג דהמקדש בע"א צריכה גט. גם ה' ערוך