שולחן המלך על הרמב"ם מא

ה' שבת פ"ט פ"ט ה"א שעור המחמם את המים כדי לרחוץ בהם אבר קטן וכו' כת' מרן בכ"מ וז"ל שיעור המחמם כתב הרמ"ך לא ידעתי מאין הוציא וצ"ע עכ"ל. עיין להרב פרי חדש ז"ל בס' מים חיים בפרקין ולהרב מעשה רוקח ז"ל ולהרב מרכבת המשנה אשכנזי ז"ל בח"א. ולענ"ד נראה לומר דרבינו למד דין המחמם מדין הרחיצ' בחמין שהוחמו בו ביום דתנן בפ"ג דשבת משנה ד' מעש' שעשו אנשי טבריא והביאו סילון של צונן בתוך אמה של חמין אמרו להם חכמי' אם בשבת כחמין שהוחמו בשב' ואסורין ברחיצה ובשת' והיינו אפי' רחיצת אבר קטן. וכן ראיתי להרב ר"ע ז"ל שם שכתב וז"ל אמרו חכמים שהמי' שנמשכו דינם כדין חמין שהוחמו בשבת שאסורין לרחוץ בהם אפי' אבר קטן ע"כ. נראה דגם הוא ז"ל ס"ל כשיטת רבינו דשיעור מים חמין בין לאסור הרחיצה בהן בין לחייב המחמם אותם היינו כדי לרחוץ אבר קטן ודו"ק:

אה"ן ס"ט הנה כדברי ר' עובדיה ז"ל הנז' כן כתב להדיא רבינו הרמב"ם ז"ל בפיה"מ שלו שם בפ"ג דשבת דחמין שהוחמו בשב' אסורין ברחיצ' אפי' לרחוץ קטן וא"כ לפי מאי דמדמי עט"ר מז"ה המחבר ז"ל חיוב המחמם לאיסור הרחיצה כנז' א"ש מה שכתב הרמב"ם כאן דשיעור המחמם כדי לסוך אבר קטן. ונראה דשפיר יש ללמוד מהת' שהרי עיקר איסור הרחיצה הוא משום גזירה שמא יבא להחם בשבת וכמ"ש הרב מג"א ז"ל ריש. סי' שכ"ו ומדחזינן דאסרו לרחוץ אפי' אבר קטן שמע מינה דהמחמם כשיעור זה חייב. וזה תמהני במה שראיתי להר' מרכבת המשנה אשכנזי ז"ל שם בח"א שכ' דלמד רבינו זה מהא דא"ר אלעזר בפ' מקום שנהגו אסור לאדם שיושיט אצבעו במים בט"ב כדרך שאסור ביה"כ אלמא דרחיצת אבר אחד חשו' רחיצה ואפי' אצבע קטנה כמו שהעתיק רבי' בפ"ג מה' שביתת עשור ע"כ. ואחהמ"ר קשה דמאחר דמדמי שיעור מחמם לשיעור איסור רחיצה למה לו להביא עצות מרחוק מדין רחיצת ט"ב ויוה"ך מאחר דממקומו הוא מוכרע מאיסור רחיצה מחמין שהוחמו בשבת כנז'):

פ"ל הי"ג אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת . נחלקו הגאוני' בטעם איסור זהו כמ"ש הרב המגיד ז"ל. והוא דהרי"ף ז"ל הביא בהלכותיו דיש מי שכתב דאיירי בספינה גוששת דאין במים יו"ד טפחים ומשום איסור תחומין נגעו בה ודחה הרב ז"ל טעם זה מתלתא טעמי חדא דאי הכי הו"ל למיתני אין מפליגין בספינה קטנה. ועוד מאי אירייא ג' ימים ועוד לדבר מצוה אמאי שרי. ולכן כתבו דהטעם הוא משום מצות ביטול מצות עונג שבת יע"ש. והרשב"א בשי' למס' שבת הביא הך פירושא דהביא הרי"ף משם ר"ח ושהתוס' ז"ל דחו אותו ג"כ מטעמא אחרינא והביא הך דהרי"ף שדחה אותו ג"כ מהני תרי טעמי האמורים בסוף והוא ז"ל הקשה עליו ג"כ מהירוש' שכתבו אין מפלגין לים הגדול וכו' וים הגדול למעלה מעשרה הן והביא משם ר"י בעל התוס' שפירש משום שאסור לעבור במים במעבורת משום דמיחזי כשט ע"פ המים וכו'. וכן כתבו התוס' שם בשבת די"ט ע"א ד"ה אין ע"כ ולא ידעתי למה לא הקשה הרשב"א ז"ל ג"כ להך פירושא דא"ה מאי אירייא ג' ימים וגם דאמאי לדבר מצוה שרי:

והנה לקושיא ראשונה שהקשה הרי"ף ז"ל דהו"ל למיתני ספינה קטנה עיין להרב"ח ז"ל מה שתירץ לזה והרב יד אהרן ז"ל תירץ וז"ל וזה תימא הוא דהרי אמרי' בפ' הזורק עלה ק' דגמירי דאין ספינה מהלכת אלא למעלה מעשרה וכ' רש"י ז"ל דכל היכא דתני ספינה ולא תני ערבה גדולה היא הרי דסתם ספינה גדולה היא ואף שהתוס' ז"ל כתבו דההיא דעירובין מיירי בספינה קטנה צ"ל דעל הרוב סתם ספינה גדולה היא וזהו דעת ר"ח ור"ת עכ"ל. ואחהמ"ר ויקירא לא הבנתי כונתו דאיך יתורץ קו' הרי"פ עם סוגיית דפרק הזורק ואדרבא מזאת הסוגיא הוא סיעתא לקו' הרי"ף ז"ל ואם דכונת הרב ז"ל לתרץ במ"ש התוס' ז"ל הלשון אינו סובל זה הפירוש ועיין להרב ב"ח ז"ל שתירץ ג"כ כל קושייות הרי"ף שהקשה לר"ח ומסיק דכדאי הוא ר"ח לאותן שנוהגין היתר בספינה גדולה שלא להורות להן איסור אי נמי אפי' בספינה קטנה מותר לר"ח תוך התחום עכ"ל ובס' תמים דעים סי' ע' פסק כר"ח. . ועיין למוהר"ש יונה ז"ל בסי' נ"א שהביא הך טעמא דר"ח ור"ת דהיינו בספינה גוששת ומשום איסור תחומין נגעו בה וכו' וע"כ סומכים העולם ליכנס בספינה מע"ש לפרש לים הגדול לפי שאותה ספינה הולכת למעלה מעשרה עכ"ל והביא אח"ך דהרי"ף דחה טעם זה דאין לחלק בין ספינה גדולה לספינה קטנה דסתמא אמרו אין מפליגין בספינה אפילו גדולה וע"כ פי' טעם משום עונג שבת והקשה הרב ז"ל וז"ל וא"ת ולטעם זה ג"כ תיקשי דסתמא אמרו אין מפליגין בספינה דמשמע בין בים בין בנהרות מדלא קאמר בים י"ל דסתם ספינות בים הם ולא בנהרות ולא הוצרך לפרש. אי נמי בשלמא לטעמו של ר"ת קשה שלא הוזכר באותו דין הטעם שהוא משום תחומין ולא רמז ממנו אדרבא איכא לאקשויי אי משום תחומין שנא ג' ימים אבל לטעם הרי"ף משמע ליה בהדיא הטעם ממנהג העולם דעד ג' ימים יארע להם הבלבול והקיא ולפיכך לא אסרו אלא בימים ומינה דבנהרות שרי עכ"ל. ועם מה שכתבנו בכונת הרב יד אהרן ז"ל הגם דלשונו מגומגם מתורץ זה והוא דכבר כתבנו דכונת הרב ז"ל הוא דכיון דהתוס' ז"ל כתבו דאפי' בלשון ספינה כבר מצינו שבש"ס אמרו שהוא מהלכת ברקק וא"כ הכא נמי נאמר שהוא קטנה. ולענין הלכה נמצא דר"ח ור"ת וכל הגאונים והרב תמים דעים והרב ב"ח ז"ל כלם סברי דהיכא דאין הספינה גוששת והיא למעלה מעשרה מפליגין אפי' בע"ש ועיין להר' פרי האדמה ז"ל ח"א שם בה' שבת בפרקין רל"ד ע"ד שתירץ מה שקשה לפי' הרי"ף באופן אחר יע"ש:

ובהא דבעי ר' חנניה בעירו' פ' מי שהוציאוהו דמ"ג ע"א אם יש תחומין למעלה מי' או אין תחומין למעלה מעשרה וקאמר עמוד גבוה עשרה ורוחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא. כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו