שולחן המלך על הרמב"ם מ

תפארתינו וראך ושמח שמוחי'ם מן התורה בן חכם ישמח אב באמת אמרו:

ואבא היום להשיב'ך על קנ'ן הא ברישא ראשית האומ'ר אנכי הרואה בד'ק כתוב למ'ר כי ביקש שורש הדין וימצאהו וחיליה לאורייתא הלא היא ברבת מדברי ה"ה מוהרח"א ז"ל בס' ברכי יוסף סי' רכ"ד שכתב משם הרדב"ז שראה לא' מן הגדולים שאם נתחדש בו קבר ח"ו וניתוסף צריך לברך אף בתוך ל' יום כי על אותו הנוסף לא בירך וכו' וע"ז כתב החה"ש אברהם אוהבי נר"ו וז"ל הראת לדעת מפורש יוצא שאפי' שבירך בתוך ל' יום כיון שנתחדש מת צריך לברך אפי' תוך ל' ונמצא דהוא ג"כ מחוייב בדבר ע"כ ואנכי לא ידעתי מה לידידי זה אשר בתחי' דבר סתם כ"כ דבריו ולא ביאר דבריו כל הצורך דאם אמת הדבר דהוא ברירא ליה שכבר נתחדש בתוך ל' יום קבר הא ודאי אין בזה מקום להסתפק ועיקר כל מבקשינו הוא בשלא נתחדש. אמנם ודאי כונתו נראה לומר דכיון שהולכים עם המת לקוברו היינו נתחדש דהרי הם הביאו מן החדש וכן מורים דבריו אחרי כן וס"ל דכשכתב הרדב"ז שאם נתחדש בו קבר ל"ד קבר אלא אפי' אינו קבור ומה שהביאו לומר זה הוא מה שהביא הרב הנז' שם משם מוהריק"ש דכ' משם הרדב"ז דאם ח"ו נתחדש מת בתוך קברי יש' וכו' ומדנקט מת ש"מ אפי' אינו קבור חייב לברך ואם לזה כיון לישרי לן דלדידי לא נתחוורו דבריו כלל ולא כן אנכי עמדי חדא דהרדב"ז ז"ל דייק בלישניה ואם נתחדש בו קבר דמשמע דוקא קבור ומדברי מוהריק"ש אין לדקדק דהא איהו משמיה דהרדב"ז אמרה למילתיה ומאי דנקט מת צ"ל דאשגרת לישן הוא. וכן יש לדקדק ג"כ מלשונם שכתבו ואם נתחדש בו קבר ח"ו דמשמע לשון עבר דקודם הליכתו לבה"ק כבר נתחדש דאם כוונתם הוא על דבר המת ההולכים עמו לקבור אותו הול"ל ואם מתחדש בו. וכן יש להוכיח ג"כ דעיקר הברכה אינה אלא על המתים שכבר מתו אשר בארץ המה ולא על המתים אשר בכתף ישאו דהרי דייקי בלישנייהו רז"ל הרואה קברי יש' מברך וכו' ולא אמרו הרואה מתי יש' משמע דדוקא על הנקברים שייך ברכה זו. וזכר לדבר ג"כ מנוסח הברכה דאיכא נסחי דגרסי והוא יגלה עפר מעיניכם לזמן התחייה וכתב הרב ב"ד ז"ל סי' צ"ג דמי שאינו גורס כן היינו משום דהוא בכלל מה שאנו אומרים והוא עתיד להחיותכם ע"ש ולפי"ז על מת דעדיין לא נקבר איך יאמר עליו והוא יגלה עפר כיון שעדיין לא כיסהו בעפר והגם דזה אינו כ"כ הכרע ויד הדוחה נטויה מ"מ לדידי חזי לי מכל מה שכתבתי דהדבר ברור דעל מת שאינו קבור אין ראוי לקבוע עליו ברכה ומ"ש הרדב"ז ז"ל אינו אלא דוקא בקבור ואפי' תימא דיד הדוחה נטויה לדחות כל מאי דכתיבנא מ"מ מי יערב אל לבו למלא פיו במילי דברכות עפ"י דמיונינו בדברי מוהריק"ש בדקדוק דק כזה אשר תדפנו רוח ואם איתא להא הו"ל להפוסקים ז"ל ובפרט להרדב"ז לפרש את דבריו ולהשמיענו חידוש כזה:

איברא דאנכי הרואה דנעלם מעיני דמר דברי הרב מאמר מרדכי ז"ל בסי' רכ"ד דאם הוה שלטא ביה עינא הוה מסתמיך ואזיל אכתפיה דאילן גדול אשר במאמר'ו כתב שם כדברי מעלתך והוא שם תמ'ה יקרא על מנהג מקומו שבתוך ל' היה הש"ץ חוזר ומברך מאחר דכבר נפטר מברכה זו ובתחילת דבריו כתב דה"ט דחוזר ומברך כפעם בפעם מפני איזה אנשים אשר לא היו כשבירך בפעם הראשונה והש"ץ מברך להוציא את כלם ושוב תבריה לגזיזיה דמנהג אנשי מקומו דכשמת אדם חשוב כמעט כל הקהל הולכים לבה"ק ולא נפקד מהם איש ואם מת אחרי כן מת בתוך ל' חוזר ומברך ואין נזהרין בזה. ודחיק אנפשיה למצוא סמך על מנהג זה מדברי הא"ח שכתב ממש כמ"ש הרדב"ז ומסיק דאפשר דקבר לאו דוקא אלא אפי' אינו קבור ע"ש ומה שיש לגמגם ע"ד עיין בלוח הטעיות אשר שם תיקן הרב את דבריו. והאמת דגם הרב הנז' מדוחק אמרה למילתיה ולא החליטו הדבר כאשר כתב מעכ"ת אלא בדרך אפשר וגם ע"ד יש לגמגם כמ"ש דאין בזה כדאי לברך כדבר האמור. ומידי עוברי ע"ד שמח לבי כי פתח דבריו פתח לה פתחא מהא דאמרי' כל הברכות אעפ"י שיצא מוציא דמשם הוא שורש דין זה ולא כאשר כתב עלי החה"ש הוא אברהם נר"ו כי אנכי הולך בדרך מרחוק להביא עצות. ומדברי הרב הנז' עיניך תחזנה מישרים דלולא מפני שמנהג מקומו שבמות אדם חשוב עולי' עמו לקוברו כל העם אשר בשער ואעפ"י כן חוזר ומברך אותה הש"ץ על מת אחר לא היה צריך הרב לדחוק עצמו דבהאי כללא דכל הברכות אעפ"י שיצא מוציא תיסגי לן לברוכי כמו שעלה על דעתי וברכתי. וכבר כתיבנא בעניותין דנעלם מעיני דמר כל הדברים הניתנין למעלה דבמחלוקת הוא שנוי ואין צורך לכפול הדברים:

גם ראיתי מ"ש עוד כת"ר לברורי מילתא בדברי מוהרח"א ז"ל במ"ש דמברך ברוך היודע מספר כולכם דאיך פשיטא ליה הכי דהרי הטור והרמב"ם והסמ"ג והאגודה דילגו לשון זה וניחא ליה דסמך על מסקנת הרב ב"ד ז"ל ומ"מ לא איפרק ליה דהו"ל להרב ז"ל להודיע כמנהגו הטוב בכ"מ את"ד. כל מ"ש בזה הטריח הקולמוס ללא צורך דמה מקום ללו'ן על מוהרח"א דאיהו אתא ואייתי דברי הרדב"ז ז"ל ככתבו וכלשונו והלא היא ברבת בתשו' סי' תקס"ט ומי זה ערב על הרדב"ו על הדבר הזה. ולו יהי שהם דברי הרב ברכ"י אין כאן מקום לינ'ה דאדרבא מרן ב"י שם בסי' דכ"ד תמ'ה יקרא על הטור והרמב"ם שהשמיטוהו דהא הרי"ף והרא"ש הביאו נסח זה. גם הרב ב"ד שם אסף איש טהור רוב הפוסקים אשר הביאו נוסח זה כאשר עיניך תחזינה מישרים:

גם מה שכתב על דברי הלקט שכ' בח"א סי' רי"ב שעלה ונסתפק | ברואה קבר אביו אחר ל"י אם יברך דיין האמת ויהי כמשיב דחוזר ומברך דומייא דבתי ישראל בחורבנן יע"ש:

(אה"ן ס"ט ע"כ נמצא וחבל על דאבדין: