שולחן המלך על הרמב"ם לו

בדין חטא הנשים. כס' הרב ש"י ז"ל דנשים עם נשים דוקא איתנהו בערבות. או כמש"ל דהוא בדין בעלה דוקא שהיא ערבנית והיא פלגא דגופא ולכן ילקה על חטאתו אשר חטא בעלה וכאמור. ואת זה ראיתי להרב זרע אברהם בח"א חא"ח סי"א שהק' לדברי מוהרימ"ט ז"ל דקאמר אטו טף ונשים לאו בכלל ערבות נינהו. דעמו הסליחה דודאי אישתמיטתיה מיניה לשון הרא"ש ז"ל דכתב בהדיא דנשים לאו בכלל ערבות. ופשיטא דטף נמי אינן בכלל ערבות עכ"ל ע"ש. והרב ש"י ז"ל ומוה"ר המופלא בעל חק"ל נר"ו שם דפ"א ע"ד שתי' לקו' זו דאישתמיטתיה דברי הרא"ש ז"ל. גם אני עני הדעת חר'ד ותימ'א במ"ש בסו"ד ופשיטא דטף נמי אינן בכלל ערבות דזהו הפך מד' חזית על פסוק משכני אחריך נרוצה וז"ל אמר ר"מ בשעה שעמדו ישראל לפני ה"ס לקבל את התורה א"ל הקב"ה (אלעיקי) פי' בלי בטחון איני נותן לכם את התורה אלא הביאו לי ערבים טובים שתשמרו את התורה ואני נותנה לכם אמרו לפניו רבש"ע אבותינו ערבים לנו וכו' אמר להם אבותיכם צריכים ערבים וכו' אמרו הרי בנינו ערבים לנו . אמר הקב"ה הא ודאי ערבים טובים הם הה"ד מפי עוללים ויונקים ע"כ מ"ש ובמד' שוחר טוב מ"ז ח' איתא שהביאו. ליה התנוקות מדדי אמותיהן ומעוברות והיו רואין להקב"ה מתוך כריסן ומדברין עמו א"ל הקב"ה ערבים אתם על אבותיכם אמרו לו הן ע"כ הראת לדעת מן האמור דהטף הן הן ערבים ואיך סיים וכתב ופשיטא דהטף נמי אינן בכלל ערבות דהא ונהפוך הוא:

איברא דלא על הרב זרע אברהם לבד ז"ל תלונותינו דגם ראיתי למוהרימ"ט ז"ל דיצוא יצא לחלק חילוק אחר שכתב וז"ל ועוד י"ל דגרים אינן ערבים עלינו אלא הוו דומיא דטף ונשי' שאנו חייבים עליהם והם אינן חייבות עלינו דאין בידם ספק למחות ע"כ ע"ש. דזה א"א דזהו הפך מד' חזית ושוחר טוב דמשם באר'ה דהטף הן הן ערבים וערבות מדין מחאה כידוע . ועיין בש"ע יו"ד סי' ר"מ סי"א ראה אביו וכו' ע"ע. ולזה גם כן אפשר לומר כמו שחלקתי לעיל בדין נשים והוא דמ"ש מוהרימ"ט והרב זרע אברהם ז"ל דהטף דאינן בכלל ערבות כונתם לומר על שאר אינשי דעלמא דהתם ודאי חס'ר שאינה מעורב'ת אבל מ"ש במד' דהטף הוי ערבים טובים ה"ד הבן על אביו דוקא ולא על שאר אינשי וה"מ דהבן אצל אביו הוי עצם אל עצמו ובשר מבשרו ולכן ילקו על חטאת אביו דוקא ולא על חטא של שאר אינשי דעלמא עד שיעשו גדולים ואזי יהיו ערבים זה בזה איש בעון אחיו. אבל כ"ז שהם קטנים ילקו בעון אביהם שהם ערבים . וכ"ן מלשון הזוהר הקדוש בפ' וירא דקי"ח סוף ע"ב אמר ר"א אי הכי מאן דאסתלק מעלמא עד לא מטון יומוי לעשרין שנין מאן אתר אתענש בהו בגין דהא מתליסר שנין ולתתא לאו בר עונשא איהו אלא בחטאי מאבוי וכו' ע"ש ובודאי דמה שבניו מתים בחטאי מאבוי היינו ודאי מדין ערבות דיש להם בקבלת התורה מה"ס כמ"ש במד' וכ"כ הרב יקרא דשכבי ז"ל בדרוש ז' דף י"ד ע"א דהקטנים מתים בעון אביהם שהם ערבים ע"ש . ומ"ש מוהרימ"ט ז"ל דגרים דומיא דטף ונשים כונתו לשאר אינשי דעלמא שהנשים והטף אינן בדין עירוב' כן ג"כ הגרים דאינן בכלל ערבות. ועיין להרב עושה שלום באות העין בד"ה ערבות שהק' דמאי הקשה להם רשב"י א"כ של שושן יהרגו מאחר דקי"ל ישראל ערבים זה לזה מש"ה נתחייבו כל ישראל ותי' הן אמת דכל ישראל ערבים זה לזה אמנם כשאין בידם למחות ליכא ערבות כלל ע"ש וקשה דאשתמיט מניה דברי המד' חזית ששם נאמר ע"פ זאת קומתך דמתה לתמר וכו' בסי' ב' דקע"ב ע"ב שהקשו האי קו' למ"ד של שושן יהרגו וכו' אמרו והלא כל ישראל ערבין אלין באלין דכתו' וכשלו איש באחיו וכו'. והרב מוהרש"י ז"ל כתב שם וז"ל ועוד דאפי' ההיא כשיש בידן למחות והכא של שאר מקומות לא היה בידן למחות בשל שושן. אבל רשב"י פליג אההיא וס"ל דכל ישראל ערבין בכל מקום ע"כ דזהו הפך דברי הרב עושה שלום ז"ל וק"ל. ומ"מ מינה נשמע לנ"ד דבקטנים ג"כ תקנו נוסח ברכה זו והמית אתכם בדין דהיינו בדין חטא אבוי מכח זה דויחנו בערבו'ת ונ"ל נכון ודו"ק. ועיין בזבחים דכ"ט ובסנהדרין דב"ב ובמ"ק דכ"ה ובשבת דל"ב שגם לזה יש ליישב כל מאי דאיכא למירגש כנר' למעיין. והרב המו' בעל חק"ל בסי' מ"ט לאומ'ר הקשה דדברי הרמ' ז"ל סיתראי נינהו דבברכת קברי ישראל פסק לו' והמית אתכם בדין הפך מ"ש בברכת האבל שלא לומר לוקח נפשות במשפט והניחה בצ"ע וכמו כן הרב מטה יאודה ז"ל במקומו מונח. . ולפק"ד י"ל קצת בדוחק:

אך אין לי כח להאריך משום חולשא כי נהיתי ונחליתי בצנים פחים חת'ה וצעור'ה. ומפני אדון חולי ער'ש דין גרמא דעצירא'ה ואחר עד עתה לשלח לו את האר'ש אר'ש לא מטוהר'ה. ואף גם זאת כדי שלא להטריח למני"ר עתה באתי אל האר"ש בדרך קצרה. כי מי אני לדבר דבר הני מילי קטנ'י פחות שבערכין ערוכ'ה בכל ושמור' אך את זה לית דין צריך בושש כי תורה היא וללמו' אני צריך מפי סוברים באהבה וחבה יתירה. ומה גם לפני אדוני הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה. החה"ש והכולל כמוהר"ר יוסף ן' עזרא. נר"ו וחי לעולם לך זרוע עם גבורה. ואחלה פניו בעשר חלות שיעטרני בשתי שורות האומ'ר בקרב ימים הכל במכתב לאמר לא חפצתי באלה הדברים וחסורי מחסרא. והכי קתני אב"א קרא אב"א גמרא. . אב"א סברא. . למען דעת דעתו הרחבה רחב רחב מיד ניקר'י חוקת התורה. הלא כה דברי שועל ן' ארי מקוה רחמי אלהי מעוזי. הצעיר נסים אברהם אשכנזי ס"ט