שולחן המלך על הרמב"ם טז

שהאיש הזה חייב נדוי הן במה שנגע בכבוד החכם הן במה שנגע בכבוד משפחתו אחרי מותם וכולם היו ת"ח וחייבים בית דין להתרות בו שיקבל עונשו שיותר תועלת לו ולנשמתו דתכסיף בהאי עלמא ולא בעלמא דאתי ויקבל עונשו שהוא בר נדוי אם ישמע ואם יחדל ולא ציית דינא יותר לשמעון לאותו האיש בקללתו ואל ימסרנו ליפרע ממנו עונשו וכו' עכ"ל. דמאחר שהרב ז"ל הביא לשון הרמב"ם ז"ל דקונסין אותו ליטרא זהב למה לא חייבו ליתן גם כן ליטרא זהב כמו שחייבו נדוי ואם דעתו כמוהר"י וייל ז"ל וסיעת מרחמוהי ז"ל הו"ל לעלות על דל שפתיו אלא דצ"ל דכל הבזיון שבזהו היה שלא בפניו לכן לא חייבו הרב ז"ל בזה וכמ"ש הרב בארות המים ז"ל ומ"מ יש לתמוה על הרב בארות המים דלמה לא הביא תשובת הרשב"א ז"ל דכתב כן בפירוש דהך דינא דליטרא זהב אינו אלא כשבזהו בפניו והיא בתשובה סימן קע"ט מח"א שכתב על מה ששאלו לו דהמחרף את הרב או את השופט בין בפניו בין שלא בפניו מה דינו אי מחייבין אותו ליטרא זהב וכו' והשיב וז"ל תשובה המחרף את הרב בפניו וביישו שורת הדין אם יש עדים מחייבין אותו ליטרא זהב וכו' עכ"ל הרי דלא חייב הרב ז"ל ליטרא זהב אלא בפניו כמ"ש הוא עצמו ז"ל וגם על מרן ב"י ז"ל יש לתמוה דלמה לא הביא דברי הרשב"א הללו דדוקא בפניו הוא דחייב ליטרא זהב אבל שלא בפניו אינו חייב וכמו שהביא דברי הריב"ש דלעניין ודוי חייב אפי' בזהו שלא בפניו כן הו"ל לאתויי לעניין ליטרא זהב:

האמנם רואה אנכי דנר' דהריב"ש ז"ל סובר דאפי' בזהו שלא בפניו חייב ליתן ליטרא של זהב שהרי בסי' ז"ך כתב ע"מ ששאלו לו אם המבזה את החכם לאחר מותו אם מחייבים אותו בליטרא זהב ושיזכו בה יורשי החכם והשיב הוא ז"ל דאעפ"י שהמבזה את החכם לאחר מותו בר נדוי הוא וכו' אבל הליטרא של זהב הוא דמי בושתו של חכם כמ"ש בירוש' וכו' ולא מצינו בושת למת דהא בביישו ישן ומת אבעייא לן בפ' החובל משום דהמבייש את הישן חייב מכלל דמת אין לו בשת וכו' עכ"ל וכן כתב בסי' פ' יע"ש. ואם איתא דהרב ז"ל סובר דבשלא בפניו פטור הו"ל לאשמועינן רבותא ולומר דאפי' שלא בפניו דיודע הוא מבשתו ומתבייש אפי"ה פטור כ"ש וק"ו אחר מותו דודאי דהוא פטור אלא ודאי דסובר דדוקא אחר מותו הוא דפטור אבל אם בזהו שלא בפניו כיון דיודע הוא מהבושת ומתבייש חייב:

ודע שראיתי להרב פמ"א בח"ב סי' צ"ז שכתב דלעניין ליטרא זהב אין כל החכמים שוין שאין קצבה זו אלא ברב מובהק בדורו ומורה הוראות דומייא דר"י בר חנינא ואם אינו רב מובהק אלא שתורתו אומנותו וחכם קצת ב"ד שמין לו דמי בושתו כפי המבייש והמתבייש לפחות מליטרא זהב וגובין לו כמ"ש הריב"ש בסי' רי"ו וכן נר' מדברי הרשב"א בסי' קע"ט עכ"ל. והנה הן אמת דמדברי הרשב"א סי' קע"ט נוכל לומר דסובר כדעת הריב"ש ז"ל יען בתחי' התשו' כתב דהמחרף את הרב וביישו ויש עדים שבזהו מחייבין אותו ליטרא זהב. כדגרסינן בירוש' וכו' ואחר זה כתב וכן המבייש ת"ח וכו' ונותן לו בושתו שלם דגרסינן התם חד אמר בשם ר"ל המבייש את הזקן נותן לו בושתו שלם וכו' ע"כ ואפשר לפרש דברי הרשב"א ז"ל דהכי קאמר דבתחי' דבר על מי שהוא רב מובהק שחייב לשלם לו ליטרא זהב ואח"ך כתב וכן המבייש ת"ח כוונתו על מי שאינו רב מובהק כי אם סתם ת"ח שאינו חייב בליטרא אבל עכ"פ משלם דמי בושתו. ולפי"ז לדעת הרשב"א ז"ל צ"ל דפי' הירוש' כך היא דבתחילה אמר ח"א בשם ר"ל המבייש את הזקן נותן לו דמי בושתו משלם הכוונה שמשערין לפי חכמתו דמי בושתו ואח"ך אמר דחד בר נש אפקר לר"י ב"ח ושיער ר"ל דמי בושתו ליטרא דדהבא וכדעת הריב"ש ז"ל וא"כ פירוש הירוש' דחד בר נש דאיפקר לר"י בר חנינא וקנסיה ליטרא דדהבא אינו ר"ל דבא לומר פי' דבושתו משלם דבא לפ' דבושתו הוא ליטרא דדהבא וכמ"ש הרב פני משה ז"ל שם בפי' על הירוש' אלא האי לחודיה והאי לחודיה האמנם מתשו' הרשב"א ח"ב סי' רצ"א מבואר בה דלא כהריב"ש ז"ל דסובר דכדי לחייבו ליטרא זהב בעינן שיהא רב מובהק בדורו ומורה הוראות דומייא דר"י ב"ח וכו' אלא אפילו שאינו רב מובהק ומורה וכו' כיון שמכבדין אותו מחמת תורתו ומהדרין אותו ועומדין מפניו בכלל זה וגירסת הירוש' שהיה גורס היה כך ח"א בשם ר"ל המבייש את הזקן נותן דמי בושתו משלם כהדא בר נש דאיקפד לר"י וכו' וכיון דגירסתו היה כן נראה דפי' הירוש' הוא כן דאף המבייש את החכם משלם קנס כמו שקנסיה ר"ל ליטרא זהב לההוא בר נש כך הוא ג"כ משלם להמבייש את החכם ליטרא זהב אפי' שאינו רב מובהק אלא שיעורו הוא כמ"ש בח"ב סי' רצ"א ובזה אתי שפיר תיבת משלם דנקט הירוש' במבייש את הזקן דקאמר נותן לו דמי בושתו משלם דלכאו' תיבת משלם היא מיות' האמנם בהך גירסא דגריס הרשב"א ז"ל כהדא בר נש וכו' הוא מדוקדק יפה וכמובן וכמש"ל משם הרב פני משה ז"ל ועיין להרב שדה יאושע שם בפ' החובל שדקדק ג"כ תיבת משלם ולא ניחא ליה לומר שתי' משלם הוא על ליטרא זהב המוזכרת אח"ך דזה דוחק גדול דעל העתיד לומר קא סמיך עכ"ל. דכל זה דלא ניחא ליה כמ"ש היינו דלא היה גורס כגירסת הרשב"א ז"ל כהדא בר נש וכו' אבל כפי גירסת הרשב"א ז"ל אתי שפיר ודוק:

ולע"ד נראה דיש סיוע לדברי הרשב"א ז"ל מהא דגרסי' בירוש' פ"ד דכתובות עלה דמתני' האב אינו חייב במזונות בתו וכו' איתא הכי ר"ש בן לקיש בשם ר' יודה בר חנינא נמנו באושה במקפיד את הזקן והכהו ינתן לו בושתו שלם מעשה באחד שהקפיד את הזקן והכהו ונתן לו בושתו משלם אמרין ר' יודה ב"ח הוה ע"כ ועיין להרב פני משה ז"ל שם דלא גריס והכהו הרי מבואר יוצא מדברי הירוש' הנ"ז דבושת שלם במקפיד את הזקן הוא ליטרא זהב כס' הרשב"א ז"ל דהרי כאן קאמר הירוש' בתחי' רשב"ל וכו' נמנו באושה ינתן לו בושתו שלם ולא פי' מה הוא ואח"ך אמר מעשה באחד וכו'