שולחן המלך על הרמב"ם קנב

פשיטא דס"ל לר"ת דמאי דאכפייה רבא לר"ן היינו בדברים קשים ובנזיפה וא"כ נוכל לומר דה"ז דומה קצת כמי שכפאוהו בשוטים דהרי המרדכי ז"ל שם גבי יוציא ויתן כתובה כ' דהוי בדברים בלבד ופי' להדייא ולא בשמתא דשמתא חמירא מנגידא וא"כ הכא דכ' מוהרש"ף ז"ל דבדברים דכתב ר"ת היינו שמתא ונזיפה אפשר דמיקרי כפייה כזאת כפייה בשוטים:

כי עפ"י דברי ה' מוהר"מ שיף ז"ל הנז' אשכחנא פיתרי למאי דהק' הר"ן ז"ל שם בה' דכתב ע"ד ר"ת הנז' וז"ל ולא ידעתי מהו דהא גבי בנים אפי' בדלא אמיד כופין בדברים וכיון דאמר אבל אמיד כופין אותו בע"כ משמע כפייה ממש ע"כ והשתא לפי"ד מוהר"מ הנז' יתורץ שפיר דהכפייה בדברים שכ' ר"ת היינו בנזיפה ובזיון דליטינן ליה ובדלא אמיד דקא' בגמ' היינו בדברים בעלמא ולא בגערה ונזיפה ובדאמיד דקא' היינו דכפינן בגערה ודברי' קשים ומיפה וע"ז מביא השס' מדרבא דאכפייה לר"ן והיינו בדברי בזיון משום דכיון דהוא אמור מנזיפין אותו. . וא"כ נמצא דאיכא שינוי והדרגה בדאמיד לדלא אמיד דבדלא אמיד הכפייה היינו בדברים בעלמא ובדאמיד הכפייה היינו בדברי בזיון וכיוצא. ועיין למוהרש"א שם בחי'. ועיין למוהראנ"ח ז"ל בחי' לכתובות. ועיין למוהרשד"ם ז"ל ביו"ד סי' קס"ו ובאה"ע סי' י"ב):

ה' מלכים פ"א ה"ן הבן הגדול וכו' כתב מרן כ"מ ז"ל דהכי אמרי' בכתובות דק"ג ע"ב אעפ"י ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא וכו' והנה לכאורה יש להק' ממ"ש בבתרא דק"ב א"ר אמי בישיבה הלך אחר החכמה במסיבה הלך אחר הזקנה ופסקו הרא"ש ז"ל והטור ז"ל בי"ד סימן רמ"ד ואם כן קשה דהיכי אמרו הכא דאעפ"י ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא דנראה משם דאפי' בישיבה אין אנו הולכין אלא אחר השנים דהא נשיא היה ראש הסנהדרין וכמ"ש רבינו ז"ל בפ"א מה' סנהדרין ה"ג ואפ' לומר דהבא מכח ירושה שאני דהא דאמרי' בישיבה הלך אחר החכמה היינו כשאין שם שום א' מהן בא מכח ירושה אבל אם אחד מהן בא מכח ירושה אפי' שיש אחר חכם מופלג או אפי' אחיו הקטן יותר חכם הולכין אחר השנים וזה נ"ל פשוט דהא הרמב"ם ז"ל בפ"א מה' סנהדרין ה"ג פסק הגדול בחכמה שבכולן מושיבין אותו ראש עליהן והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום וכו' ע"כ הרי בהדיא שכתב דבתר החכמה אזלי' ואילו הכא בפרקין כ' רבינו ז"ל דהבן הגדול קודם לקטן ממנו ולא המלכות בלבד אלא כל השררות וכו' היה ממלא ביראה אעפ"י שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו ע"כ נר' מכאן דבתר השנים אזלי' אלא ודאי העיקר הוא כמ"ש (אה"ן ס"ט עיין להרב אבק דרכים ז"ל בסי' ב' דכ"ח) עוד אפשר לומר דהא דצוה רבי אעפ"י ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא היינו משום דודאי גמליאל נמי היה מופלג בחכמה וכדאשכחן באבות רבן גמליאל בנו של ר' יאודה הנשיא אומר וכו' אלא דשמעון היה יותר מופלג בחכמה ממנו וגמליאל היה יותר גדול בשנים לזה הוצרך רבי לצות שלא תלכו בתר החכמה אלא בתר השנים דע"כ לא אמרינן בישיבה הלך אחר החכמה אלא כשאין האחר מופלג נמי בחכמה אבל אם האחר מופלג נמי בחכמה וגם יותר גדול בשנים אלא שאין כ"כ מופלג בחכמה כמו האחר ודאי דאזלי' בתר הזקנה וכמו שאכתוב לקמן בס"ד לדעת רשב"ם ז"ל ולפי זה צ"ל דאף הבאים מכח ירושה אם האחר מופלג בחכמה והאחר אינו מופלג בחכמה אף שהוא בזקנה בישיבה הלך אחר החכמה וכמו שפס' ר' אמי ומה שכתב הרמב"ם פ"א מה' מלכים היה ממלא ביראה אעפ"י שאינו ממלא בחכמה מעמידין אותו במקום אביו ומלמדין אותו וכ' הכ"מ שם שרבי' למד זו מהא דשמעון בני חכם וכו' צ"ל דהרמב"ם ז"ל מיירי במקום שצריכין אנו שיהיה גדול בחכמה שבכולן כגון נשיא וכיוצא בו וכמו שכתב בפ"א דסנהדרין וזה הבן הגדול בשנים ודאי שהוא מופלג בחכמה אלא שאינו ממלא בחכמה כמו אביו שהיה גדול שבכולן אפי"ה כיון שהוא גדול בשנים וממלא ביראה מעמידין אותו ומלמדין אותו עד שיגיע למדרג' אביו שהוא גדול שבכלן והשתא א"ש שנלמד זה מהא דשמעון בני חכם וכמ"ש ואח"כ גם הבן הגדול בשנים לא היה מופלג בחכמה ואחיו הקטון מופלג בחכמה וביראה ודאי דמקדמי' לזה דבישיבה הלך אחר החכמה כמו ר' אמי:

והנה הרמב"ם ז"ל השמיט האי דינה דר' אמי ולא פסקו וראיתי לה' הגדול מרן מלכא מוהר"י חזן נר"ו בס' חקרי לב בשייורי או"ח הנמ' סי' ז' ד"ג ע"ג שרצה להכריח בדעת הרמב"ם ז"ל דפוסק הפך דברי ר' אמי ממ"ש בפ"ו מה' ת"ת ה"ט מי שהיה מופלג בזקנה אעפ"י שאינו חכם עומדין לפניו ואפילו חכם ילד עומד בפני זקן המופלג בזקנה יע"ש ונראה ודאי דהאי חכם ילד דהיינו יניק וחכים במופלג בחכמה איירי וכו' דאי לא איירי במופלג בחכמה מאי רבותיה דהרמב"ם וכו' ואף למ"ש הטור וכו' מ"מ מבואר מדברי הר"מ דילד חייב בהידור זקן ולא הזקן בהידור חכם ואי ס"ל כר' אמי הרי שקולים הם ובישיבה חכם קודם וכו' כי ע"כ היה נר' לדון קצת מזה בדעתו דבכ"מ זקן קודם וכו' עכ"ל יע"ש. ולעד"ן אחרי המח"ר דלא מכרעא כלל דהיכן הוא מבואר כדברי הרמב"ם דהזקן אינו חייב בהידור ילד חכם מופלג דאי משום דלא נקט הרמב"ם אלא דהילד חייב בהידור זקן ולא נקט דהזקן חייב בהידור ילד חכם אדרבא ריבותא אשמעינן דלא מבעייא שהזקן חייב בהידור חכם משום דהאי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף אלא אפי' ילד חכם מופלג דהו"א משום דעשה דכבוד תורה עדיף אינו חייב קמ"ל דאפי' הכי מיחייב לעשות לו הידור ולעולם זקן חייב בהידור חכם. ועוד נ"ל דכיון דבראש הפ' כבר פסק הרמב"ם כל ת"ח מצוה להדרו וכו' ולא הפליג אלא סתם ואמ' דהכל חייבים אפילו הזקן לכך לא נקט בכאן דהזקן חייב בהידור חכם ומעתה צדקו דברי הטור וש"ע דסתמו דברי הרמב"ם ז"ל ודברי רבי אמי עוד ראיתי שם שהקשה לפי' שפי' רשב"ם דהיכא דאין שם לא מופלג בחכמה ולא מופלג בזקנה בכל מקום הולכין אחר הזקנה מהא דאמרינן בירושלמי דהוריו' על הא