שולחן המלך על הרמב"ם קלו

סופרים אשר כח בהם לאפקועי ממונא ואף בספק שיהיה בתקנתם ראוי שלא להוציא מיד המוחזק אבל תקנת בני העיר דרך התגרים שמתקנים איזה עניינים בטיב משא ומתן וכו' כנ"ד שנהגו שלא לטרוף מטלטלין ומשום מפני תיקון העולם שלא יפסידו וכו' ודאי דאין כח ביד שום אדם לבטל דין תורה מפני ספק תקנתם ובהא כ"ע מודו וכו' יע"ש וצ"ע. עיין בס' תומת ישרים סי' קע"ג שהביא הך תשו' דהרא"ש ז"ל דיד התקנה עה"ת מגן גיבורים סס"ד ע"ה וסי' ע"ו ב"י ח"מ בשם הרשב"א סוף סי' י"ג הרב א"ד ח"מ סוף סי' י"ב ועיין מ"ש בריש סי' קמ"ה שם ועיין להרב מקור ברוך ז"ל סי' מ"ה שכתב דב"ח מאוחר שגבה מה שגבה לא גבה כיון דשעבד מטלטלי אג"מ והגם דאיכא ח"ה אפי"ה לא גבה משום דיד התקנה על התחתונה וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא הוי ספק בתקנ' ומשו"ה לא גבה:

ולענין הלכה כ' הרב כנה"ג בח"מ סי' ס' הגהב"י אות ה' וז"ל נראה דנקטינן כרבינו המחבר ז"ל אפי' להוציא שהמבי"ט ז"ל יחיד הוא בדבר הזה שמוהרשד"ם ז"ל שעומד בסברתו באה"ט סי' קמ"ד ובח"מ סי' ע"א וצ"ו וק"ח וקי"ח הנה בסי' שפ"א חזר בו והודה לרבינו המחבר ז"ל והרשב"א ג"כ שנראה מדבריו בתשובה סי' תתקי"ד שעומד בסברת המבי"ט ז"ל מצינו למו"ה ז"ל בתשו' ח"א סי' קכ"ח כתב דלהרשב"א ז"ל דס"ל דבמתנה לית ביה ת"ה כ"ש בע"ח מאוחר דלית ביה ת"ה לכ"ע וכו' ועדיין הדבר צ"ע דאפשר למוחזק לומר קי"ל כהמבי"ט ז"ל וכהרשב"א ז"ל לפי מה שנראה מתשובותיו סי' תתקי"ד ולא קי"ל כמ"ש מו"ה דלהרשב"א וכו' ובר מן דין כבר הסכים מו"ה בחלק יו'ד דאף הרשב"א ז"ל מודה דבבע"ח אף במתנה אית ביה משום ת"ה עכ"ד:

והנה הגם דבכאן, צידד לו' קי"ל הנה בתשובותיו ח"ב סי' ב' מפשט פשיטא ליה דאין לומר קי"ל משום דהמביט ז"ל יחיד בדבר הזה אצל כל גדולי האחרונים דאף שמוהרשד"ם בחלק אה"ע סי' קמ"ג וח"מ סי' ע"א וצ"ו וק"ח ור"י ורי"ג סובר כהמבי"ט ז"ל בסי' שפ"א חזר בו והודה להרב ב"י ז"ל כמ"ש ומסתמא דא היא אחרונה כמו שהיא אחרונה בסימנים ועוד דטוב לנו לומר שחזר בו מסברה יחידית והסכים לדעת הרבים ולא לומר באופן דלית דין ולית דיין שיאמר שזכה בתפיסתו אלא לכ"ע אעפ"י שתפס מוצאין מידו וכו' ושוב כתב ג"כ ואל תקניטני ממ"ש מוהרשד"ם סי' ר"י וכו' דאם תפס המאוחר דאין מוציאין מידו דכבר כתבתי למעלה דשתי תשובות בדבר חדא דהוא יחיד אצל הגדולים ואין לומר קי"ל כותיה ועוד שמוהרשד"ם גופיה חזר בו בסי' שפ"א וכו' יע"ש. ושם בסי' ד' ג"כ פסק הרב מוהר"ש אלגאזי ז"ל וז"ל ועל הטענה אחרת כבר כתב הרשד"ם ז"ל בסי' שפ"א והיא תשובת בתרא ועליה סמכינן עכ"ל:

ולע"ד אחרי הניו"ק דבריו לא זכיתי להבינם דמלבד מש"ל דהרואה תשו' מוהר"ם אלשיך ז"ל במקומם יראה ויבין שדעתו כדעת המבי"ט ז"ל וא"כ לאו יחיד הוא בדבר הזה זאת ועוד דהך דכתב דסי' שפ"א היא אחרונה כמו שהיא אחרונה בסימנים הא לא מכרעא דמלבד מה שראיתי להרב מגן גבורים בסי' ע"ו שכ' דאין סדר לומר זאת התשובה כתב בתחילה או בסוף דודאי המסדר לא חש לסדרם כסדר הזמן שכתבן כ"א סדר הענין על ד' טורים וא"כ לא ידענו מה הם דבריו האחרונים ולע"ד נראה שאף שכפי סדר הסימנים תשובה סי' שפ"א היא מאוחרת בדפוס אמנם קדמה בזמן לשאר התשובות שהרי כתב בכל שאר התשובות כשמזכיר להרב ב"י ז"ל אמר עליו ז"ל כנראה שבימים ההם כבר נתבקש הרב ז"ל בישיבה של מעלה ובתשו' סי' שפ"א כ' עליו נר"ו שנראה שהיה עדיין בחיים באופן שנראה מתוכם שאף שבתחילת ימיו לא מלאו לבו לחלוק על הרב ז"ל אבל בסוף ימיו נראה שסמך על דעתו וכיון שהם דבריו אחרונים ודאי שהם עיקר עכ"ד דלפי ע"ד זהו הכרעה גמורה עוד יש לי להכריע דאין סדר לתשו' הרשד"ם ז"ל מהא דכתב בח"מ סי' ע"א שפתח בדברי תשו' זאת היא בזה"ל בקשת ממני לבאר לך מה שנסתפק לך בדברי על מ"ש על דברי מוהר"י קארו ז"ל בדין בעל חוב מאוחר כתבת וז"ל וכו' הא ודאי אין זה אלא בלי השקפה בדברי וכו' כתבת עוד על מ"ש השתא ומה הגע עצמך וכו' ע"כ והרואה יראה דכל מ"ש הרב ז"ל על מה שכתבתי נדפסה בסי' קי"ח ואם ההדפסה הייתה כסדר הך תשו' דק"ח הייתה צריכה להדפיסו קודם סי' ע"א וזה נראה הוכחה גמורה ג"כ ומן התימא למרן החבי"ב ז"ל איך לא השגיח בזה ועד אחרן קל"ט דדבריו סתראי נינהו דשם בח"ב בסי' ל"ח וסי' קי"ז כתב דאע"ג דאיכא פלוגתא אי שייך בבע"ח מאוחר ח"ה יכול המחוזק לומר קי"ל כהמבי"ט ז"ל והרשד"ם ז"ל והרשב"א ז"ל וכמו שהעלתי בס' כנה"ג ח"מ סי' ס' בהגהב"י אות ה' וסי' קי"ז כתב כיון דבע"ח מאוחר תפס מאן מרמי ליה מידיה יע"ש והוא הפך ממה שפסק בח"ב סי' ב' והנכון אצלי שהרב ז"ל חזר בו בסוף ימיו והוא על הסדר דבסי' ב' קאי שנשאל לו באדר התכ"ט ובסי' ל"ח נשאל בשנת התל"א ובסי' קי"ז נשאל בשנת התג"ל אלא דזה עומד לנגדי דבח"א סי' קצ"ו בסוף הסי' נראה שם מדבריו דסובר דיכול לומר קי"ל כהמבי"ט ומוהרשד"ם ז"ל וזאת התשובה נשאל בשנת השפ"ח וא"כ ע"כ לומר דבתחילת ימיו דעתו לומר קי"ל כמ"ש בס' כנה"ג ובסוף ימיו חזר בו שלא לומר קי"ל ושוב סמוך לפטירתו כמו שנתים ימים חזר להסכים עם סברתו הראשונה דיכול לומר קי"ל. איך שיהיה כבר כתב הרב חשק שלמה ז"ל בהגהב"י אות א' והרב מטה שמעון הגהב"י אות ה' דהמחוזק יכול לומר קי"ל כהמבי"ט והרב ש"ך שהסכים בהדייא כוותיה יע"ש:

ולענין הקדש אם יש תקנת השוק אם לאו ראיתי להרב מחנה אפרים ז"ל בה' גבית חוב סי' ב' שנשאל בר' שהקדיש נכסיו ואלמנתו תובעת כתובתה ואומרת שיגבו לה ממעות שהקדיש בעלה הנז' יען לא נמצאו לו נכסים החרים אם הדין עמה מאחר דמפורש בכתובתה דשעבד לה מקרקעי ואג"מ או"ד אין כח בידה להוציא מן ההקדש והשיב הרב ז"ל ברוחב בינתו דלכאורה האי מילתא תליא בהך פלוגתא דמרן ב"י ז"ל עם המבי"ט ז"ל בב"ח מאוחר