שולחן המלך על הרמב"ם יג

אפי' בדברי' חייב נדוי ומנדין אותו ב"ד ברבי' וקונסין אותו ליטרא זהב בכל מקום ונותנים אותה לחכם ע"כ ובפ"ג מה' חובל ה"ה כ' ואם בייש ת"ח חייב לשלם לו בושת שלימה אעפ"י שלא ביישו אלא בדברים כבר נפסק הדין שכל המבייש ת"ח אפי' בדברים קונסין אותו וגובין ממנו משקל ל"ה דינר מן הזהב שהוא משקל תשעה סלעים פחות רביע וקבלה היא בידינו שגובין קנס זה בכל מקום בין בארץ בין בח"ל מעשים היו אצלינו המיר בכך בספרד ויש ת"ח שהיו מוחלין ע"ז וכך נאה להם ויש שתובע ועושין פשרה ביניהם אבל הדיינים היו אומרים למביש חייב אתה לתת לו ליטר' זהב עכ"ל. וכ"כ הרב צידה לדרך במאמר א' כלל ה' סוף פי"ז וז"ל כל המבזה חכמי' אין לו חלק לעו"ה וכו' וב"ד מנדין אותם המבזים וקונסין אותם ליטרא זהב ונותנים אותה לחכם וכו' עכ"ל. וגם הטור ז"ל ביו"ד סי' רמ"ג ובח"מ סי' ת"ך והביא מ"ש הרמב"ם ז"ל וכ' דקונסין אותו ליטרא זהב יע"ש. גם הרי"ף ז"ל בפ' החובל הביא הירוש' דפ' החובל דחד בר נש איקפד לר' יאודה בר חנינא אתא עובדא קמי ר"ל וקנסיה ליטרא דדהבא ע"כ. גם המרדכי ז"ל שם בפ' החובל הביא מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ג מה' חובל יע"ש שכ' שכן פ' בס' המצות. וכן בשה"ג אשר סביב המרדכי הביא משם ריא"ז שהביא לשון הרמב"ם הנ"ז דפ"ג מה' חובל. וגם בהגהו' מרדכי דקידושין סי' תקס"ד כ' דגובין ליטרא זהב גם הרישב"א ז"ל בח"א סי' קע"ט הביא הך ירוש' עש"ב. וכמו כן הביאו שם בסי' הע"ה יע"ש. וגם בח"ב סי' רצ"א הביא הך ירוש' וכ' דכיון שמכבדין אותו בשביל תורתו ובא וביזהו ה"ז כמבזה תורתו וכו' יע"ש. וגם מוהר"י קולון ז"ל בשורש קע"ט כתב על ראובן שקרא לשמעון ת"ח מלשין מסור שהרבה עיות ר' וראוי לעונשו והביא תשו' הרשב"א ז"ל על שחירף לממונים הממשכנין וכו' דגרסי' בירוש' וכו' וקנסיה ליט' זהב וכו' וכ' הרב ז"ל ועוד למדנו מדבריו דאפי' למי שלא החציף כי אם בפני זקנים ונכבדים קנסינן ליה דמשמע שלא היה בגדר ת"ח ק"ו לקורא ת"ח מלשין מסור דקנסינן ליה וגם גובין הקנס אפי' בבבל וכו' והביא לשון הרמב"ם ז"ל מפ"ג מה' חובל שקנס זה גובין אותו בכל מקום ובכל זמן וכו' יע"ש. גם בשו' קפ"ט כתב על דבר אליקים וכו' שאמר להם שאל יחשבו שבא ע"י גזרתם כי אינו חושש כלל לגזרתם וא"כ עונשו מרובה וראוי לקונסו ביותר כיון שנשתרש באיסור זה וכו' יע"ש אבל לא כתב בהדייא דקנסינן ליטרא זהב. דבר הלמד מכל מ"ש דהרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור והסמ"ג והרשב"א והרב צידה לדרך והשה"ג וריא"ז והמרדכי כל הני עשרה שליטים סברי דקנסינן ליטרא זהב ולא חילקו מזמן הזה לזמן התלמוד וגדולה מזאת כ' מוהר"מ מינץ ז"ל בסי' ע"ה דאפי' באשת חבר קנסינן ליטרא זהב:

ברם מוהר"י קולון ז"ל בשו' קס"ג (והשורש הזה אינו ממוהריק"ו כי אם מתלמיד א' מוה"ר מולין ז"ל) וכתב וז"ל מקובלני ממוהר"י מולין ז"ל שבזמן הזה לא דיינינן לקנוס ליטרא זהב מי שמזלזל צורבא מרבנן והביא מס' אגודה שכתב בפ"ק דחולין וז"ל האי טבחא דלא סר סכינא וכו' כתבו הגאוני' דעתה אין ת"ח מקפידין אלא מוחלין. ועוד נר' דבעונות אין עתה ת"ח שיודע אפי' מס' כלה ואותו שתיקן ס' אגודה היה קודם הגזירה והיה למדן מופלג ואפי"ה כתב דבזמנו לא דייני דין ת"ח ומכ"ש בזמן הזה שבעונות הרבים נתמעטו הלבבות וכו' ופשיטא דאין להם דין ת"ח לא למעבד דינא לנפשיה ולא לקנס ליטרא דהבא המזלזל בו. ומטעם זה לא נהגינן בשום למרן בזמן הזה דין ת"ח וכן היה דן מוהר"ז כ"ץ ז"ל וכן היינו דנין אני והוא הלכה למעשה וכו' עוד הביא שם משם מוהר"ר מנחם ממיזבורק ז"ל שכ' בנימוקיו דהא דכ' הרמ' ז"ל בפ"ג מה' חובל דהמביי' ת"ח חייב ליתן ליטרא זהב הנ"מ בת"ח ידוע בשערים בלי יוהרא ובלי נטילת שם כההוא עובדא דירוש' דר"ל וכו' מכ"ש בזמן הזה שאנו רואים בעונותינו הרבה שאין נזהרין מכל זה שאין להם דין ת"ח וכו' יעש"ב שהאריך הרחיב הרבה. גם הרב תה"ד בסי' שמ"א לענין פיטור ת"ח ממסים כתב בסו' הסי' וז"ל אע"ג דאפ' לומר שאין עתה בדורותינו שיש לו תורת ת"ח גמור וכן ראיתי הועתק בסגנון זה מס' אגודה אמנם נוכל לומר דהיינו לענין זה שהיה רוצה למיעבד דינא לנפשיה או לקנוס להמבייש אותו בליטרא זהב שהוא רוצה להוציא מאחרים וכה"ג ליכא בדורותינו דקים לן בגויה שיהא לו תורת ת"ח לענין זה וכו' יע"ש. גם מוהר"י וייל ז"ל בסי' קכ"ט הביא הא דכתב בס' אגודה דבזמן הזה אין לקנוס להמבייש ת"ח בליטרא זהב יע"ש. וגם בסי' קס"ג האריך הרחיב בזה דאין דין ת"ח בזה"ז והרואה יראה דזאת התשו' שבסי' קס"ג הלא היא התשו' הכתובה במוהר"י קולון בשו' קס"ג אות באות תיבה בתיבה כנר' שהרב מוהר"י וייל ז"ל היה תלמיד ממוהר"ר מולין ז"ל נמצא דמוהר"ר מולין ותלמידו שהוא מוהר"י וייל ז"ל ומוהר"ז כ"ץ ז"ל ומוהר"ר מנחם ממיזבורק ז"ל ארבעה מלכים הללו ס"ל דאין דין ת"ח בזה"ז לקנוס ליטרא זהב וגם הרב תה"ד ז"ל שכתבו בדרך אפשר ובד"מ בסי' רמ"ג כ' שכתב מוהריק"ו בשורש קס"ג דאין ת"ח עביד דינא לנפשיה בזה"ז וכתב עוד שכתוב בתשו' מוהרי"ו בסי' קכ"ט דאין ת"ח בזה"ז יכול לנדות לכבוד עצמו וגם לדון האדם בע"כ וכו' יע"ש. . וכפי מ"ש שמ"ש מוהריק"ו הוא מוהר"י וייל ז"ל א"כ הכל הוא ממוהר"י וייל ז"ל ומכל מ"ש נראה דבנ"ד דכיון דאיכא כמה מרבוותא דסברי דבזה"ז אין דין ת"ח לקנוס ליטרא זהב ודאי דמצי למימר האי גברא קי"ל כהנך רבוותא ואין מוציאין מידו וכמ"ש התה"ד ז"ל בסו' סי' שמ"א:

האמנם ראיתי להריב"ש ז"ל בסי' רי"ו שכתב על ראובן שהיה בחזקת ת"ח ביניהם ועל עסק משא ומתן שהיה לו עם שמעון קראו ראובן לשמעון רשע גמור וכאשר שמע שמעון את דבריו השיב לו ואמר לו שוטה יצאת מביתך לקרוא לי רשע וכו' ולמחרת אמר לקצת יאודים אל תדברו עם שמעון שהוא בנדוי על שחרפני וגדפני אתמול וכו' ובא ראובן ואמר לפניהם שהוא לא נידהו אבל מן הדין ראוי שיהא בנדוי על שחרף אותו ולקצת ימים הלך ראובן לאיש אחד מסריני