שולחן המלך על הרמב"ם קכו

רבנן נוסח' מוטעית נזדמנה להם במקו' והרא"ש בוי"ו המוסיף היה גירסתם אבל הרא"ש כתב וכו' ברם כפי הנסחא הנדפס' אשר לפנינו הכל הולך נכון ודוק כי קצרתי עכ"ל:

ואשתמיטיתיה מיניה דמר מ"ש הרב מ"מ והבאתיו לעיל והוא דכתב הרב ז"ל דאין סברא לומר זה בדעת הרא"ש. ז"ל וכמש"ל והאמת הוא כי הרב ז"ל לא שלטא ביה עינא בדברי הרב מ"מ ז"ל וכמ"ש שם בסוף התשו' וז"ל כי ס' מ"מ המאסף כל אלו הדינים אינו מצוי פה עכ"ל ובודאי הגמור דאם הרב ז"ל היה רואה דברי הרב מ"מ הנ"ז לא היה כותב זה ופשוט עוד ראיתי שם בתחילת תשובתו דכתב והביא לישנא דתלמודא דפ"ק דב"ב ד"ז דר"י רמא דשורא ארבנן וא"ל רבנן לא צריכי נטירותא וה"נ איתמר דרמא כרג"א ארבנן נראה דדוקא לרבנן יש דין זה שפטורים ברם מי שעוסק בתורה בדרך פשט אף כי עוסק כל היום לא פטירי והן אמת דהכי דייק לישנא דתורה וכו' וגם לישנא דנביאי וכו' האמנם בקרא דכתובים הלא שם בעזרא כתיב ולכם מהודעין די כל כהנייא ולוייא זמרייא תרעייא נתיניא ופלחי בית אלהא דנא מנדא בלו והלך לא שליט למרמא עליהם וא"כ אפי' נתינייא שהם חוטבי עצים כדפרש"י שם כיון שהם בכלל פלחי בית אלהא פטיר ועטיר וכו' והנה רש"י ז"ל כתב מנרא וכו' דריוש ציוה את פחת עבר הנהר על אנשי כנה"ג והאמת דלשון ה' צ"ע דהא אף על הנתינין ציוה דריוש כדכתיבנא וקשה לומר שנתינין בכלל אנשי כנה"ג יע"ש שהניחה בצ"ע:

וראיתי ברש"י שבעין יעקב שגורס וז"ל מנדא בלו והלך דריוש ציוה את פחת עבר הנהר כשעלו אנשי כנה"ג עכ"ל ולפי גרסא זו יכולין לומר שכונתו הוא לו' דבשעלו אנשי כנה"ג דהיינו עזרא וסיעתו הוא דציוה זה הציוי האמנם הציוי הוא על כל מי שנתעסק בבנין בהמ"ק ואפשר שזהו הגירסא האמיתית:

האמנם אי קשיא הא קשיא על הרא"ש בנדרים דס"ב ע"ב דאמרו שם אמ"ר שרי ליה לצורבא מרבנן למימר לא יהיבנא כרג"א דכתיב מנדא בלו והלך לא שליט למרמא עליהום וכ' הרא"ש ז"ל וז"ל כורש מלך פרס ציוה שלא ישאלו מס לאנשי כנסת הגדולה וכיון שמן הדין פטור שרי ליה למימר כדי שלא יגזלו ממונו עכ"ל ותימא איך אישתמיטי' הך לישנא דהרא"ש ז"ל דהא ודאי קשה:

שוב אחר החיפוש ראיתי להרב ראשון לציון שם בחידושיו ליו"ד סי' רמ"ג על מ"ש מרן ב"י ז"ל שם ס"ב דת"ח שתורתם אומנותם פטורים מכל מיני מסים ומיהו אם יש לו מעט אומנות או מעט משא ומתן להתפרנס בו כדי חיו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקיו חוזר על דברי תורה וכו' נקרא תורתו אומנותו. וכתב עליו הרב וז"ל ובאמת לא ידעתי לשער זה דהא מדקאמר מעט משמע דבעי רוב היום בלימוד ומה יעשה הכן אם לא הספיק לו המעט מהיום לכלכל בני ביתו ומה גם לדברי הפוסקים דכתבו מוהריב"ל ח"ג סי' מ"ז והוב"ד בס' בני יעקב וז"ל האידנא כנל מיקרי כדי חייו שכל מה שהוא משתדל להרויח כדי להשיא בנותיו לפי כבודו דהאידנא נתרבו הנדוניות ע"כ ומוהר"ש הלוי הוסיף עוד לומר דאפי' מי שאין לו בנות מיקרי כדי חייו פן יהיה לבוז בעיני נשיהם שתולין עיניהם בבנות הארץ שהולכות מקושטות וכו' ע"כ הרי דבקובע האדם עת לת"ת מיקרי ת"ח ופטור מכל המסים וכפי דבריהם או' הרא"ש ז"ל מילת מעט הרי נעשה הרבה ומה גם דתורת כל אדם בידו כל אחד יעשה רוב היום ואומר עדיין צריך אני. ועוד היכי משכחת לה יותר מכדי חייו דשלל הרא"ש והרמב"ם ז"ל באומרם כדי חייו דוקא כיון דהכל מיקרי כדי חייו. לכן אני אומר ומחלק דאם הוא טורח כדי פרנסתו כל עוד שהוא טורח להריוח המוכרח דהיינו לחם לאכול ובגד ללבוש במדת אדם בינוני אפי' הוא רוב היום יוציאינו בהכי שפיר מיקרי ת"ח אם הוא קובע עת ללמוד ביום ובלילה ואם יש לאל ידו להתפרנס אפי' הוא עוסק בתורה כל היום ואית ליה קרנא דעביד פירי אפי"ה יכול להבטל מקצת היום לשמא יצטרך כמו שכתבו הרבנים מוהריב"ל ומוהר"ש הלוי ז"ל כל עוד שישאר לו רוב היום ללמוד באופן לכדי חייו ההכרחי יוציא את כל היום אם יצטרך לו לדבר העודף להשיא בנותיו בנדוניות גדולות ולתכשיטי נשים כיון שיש לו כדי פרנסה אין להתיר לו אלא עד שישאר לו רוב היום לתורה ובזה ידוייקו ג"כ דברי הפוסקים ראשונים יעש"ב ונראה דאפילו מי שיש לו כדי פרנסתו והותר אין למונעו מלעסוק קצת היום במשאו ומתנו כי יש פעמים שהחכם בא לידי זקנה וחולי או הפסד ממון ב"מ ויורד מנכסיו ב"מ לזה עכ"פ יעסוק בחלק מהיום להריוח דבר מה אך לא רוב היום אלא תנאי המחוייב עליו להקרא ת"ח הוא שלא יהיה בטלן ועוסק בדברי הבאי ולטייל הלא יהיה כאדם שיש לפניו מלאכה שצריך לעשות מלאכה מדי ביומו דאם ת"ח ומאבד חלק מהיום בדבר שאין בו ממש גרע מהבטלנים ויושבי קרנות ואין לעשות לו שום מעלה הגם כי הוא קובע עתים לתורה זה הוא הנלע"ד עכ"ל הרב ז"ל הרי דדעתו ז"ל כדעת הרב מעיל שמואל ז"ל דאם הת"ח הוא שכל מה שטורח הוא להשיג לחם חוקו די להקרא ת"ח לפוטרו מן המסים אפי' שעסקו בתורה הוא במעט היום דכיון שקובע עתים וכשפונה מעסקיו חוזר ללימודו דיי בזה:

והן עתה יצא לאויר העולם ס' אהל יעקב להרב יעקב מנשה זצוק"ל רבא דעמיה מתא שאלוניקי יע"א שם באות תי"ו בערך ת"ח דק"ו ע"א אחר שאסף וקיבץ לת"ח שתורתו אומנותו באיזה אופן הוא כדי ליטול עליו את השם הזה כתב וז"ל סוף דבר העולה מן המחובר הוא לפי קיצורי המעט דת"ח אשר לו יקרא תורתו אומנותו ה"ד כל שרובו ככולו הרי הוא עוסק בתורה יומם ולילה דבאמת אמרו אין רנה של תורה אלא בלילה וכו' ע"ש בנועם דבריו ותמהני עליו שלא עלה על דל שפתיו מ"ש הרב מעיל שמואל ז"ל והרב ראשון לציון ז"ל דכתבו דאם הם טרודים להשיג לחם חוקם אפי' הם עוסקים רוב היום במשאם