שולחן המלך על הרמב"ם קכה

ומדסתם הרב ז"ל נראה דכל שהוא הכרח להרויח כדי חיו מותר ופטור עכ"ל גם בזה לא צדקו דבריו דהא אישתמיט מיניה מ"ש הרב כנה"ג ז"ל בח"מ סי' קס"ג הגה"ט אות קי"א שאחר שהביא דברי המבי"ט ז"ל שכתב דצריך שיהיה הת"ח רוב עסקם בתורה כתב וכ"כ הרלנ"ח וכמ"ש למעלה באורך בזה וא"כ איך כתב בפשיטות בדעת מוהרלנ"ח ז"ל שסובר דלא בעינן רוב היום בקדושה וע"ש בהסכמת עט"ר מוה"ר הי"ם הגדול ז"ל שהסכים עמו והמדקדק בדבריו היטב יראה שהסכמתו הוא דוקא בדאיכא רוב היום בקדושה יע"ש גם מה שהסכים שם בסי' ס"ד על פסק ששלח לו כמוהר"ר ארדיט ז"ל וחתם עליו מוה"ר ז"ל וכתב וז"ל אמנם הדין דין אמת שהחכם הנז' פטיר ועטיר ממס ככל שאר החכמים הלומדים בביתם תמיד יומם ולילה מן הדין הגמור וזו אינה צריכה לפנים ומלתא דפשיטא ובפרט שהחכם הלזה קביל עליו קביעות לתורה ולתעודה ב' ימים רצופים בשבוע וגם כשפונה מעסקיו הוא חוזר ללימודו וכו' יע"ש ג"כ צ"ל דבהצטרפות ב' ימים רצופים עם מה שפונה מעסקיו בכל יום איכא רובא דמינכר בקדושה ומוכרחים אנו לומר כן בדעת הרב ז"ל דאם איתא דדעתו ז"ל הוא דאפי' במיעוט היום דיי לו לפוטרו מן המס כיון שמא שנושא ונותן הוא מוכרח במעשיו דיי לו אפי' במיעוט היום בקדושה ובס' הרב מעיל שמואל ז"ל ולמה ליה לקבוע ב' ימים אלא ודאי דדעתו הוא דבעינן רוב היום בקדושה וכן הסכים הרב מטה שמעון ז"ל שם בסי' קס"ג הגה"ט אות צ"ד אחר שהביא דברי הרב מעיל שמואל ז"ל דהסכים דאפי' רוב היום בעסקיו פטור מן המס כתב הוא ז"ל וז"ל ולפי מ"ש לעיל דהרא"ש ס"ל כהר"י הלוי ז"ל ולא פליגי ואין לדקדק בדברי הרא"ש יותר ממשמעות דברי הר"י הלוי ז"ל כיון דתי' אבל הוא ט"ס כמ"ש א"כ אזדא להו תוקף טענתיהו ועכ"פ בעינן רוב היום בקדושה ונראה דל"ד רוב כל יום ויום אלא ה"ה אם ד' ימים בשבוע עוסק בלימודו וב' ימים עוסק במלאכתו מיקרי רובו בקדושה עכ"ל. ועיין בס' ירך אברהם הנ"מ ח"ב סי' ן' שהביא דברי מוהר"ם ן' חביב ז"ל ודברי הרב מעיל שמואל ז"ל שפסק דאפי' דאין רוב היום בקדושה אפי"ה פטור ודחה ראיותיהם כמ"ש אני אצעיר למעלה וסו"ד כתב וז"ל ואדרבא לישנא דאמרו תורתו אומנותו תורתו קבע ומלאכתו עראי רובו בעינן וזו לא שמענו דלפי דבריהם דרבנן ז"ל יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ולא תהא כהנת כפונדקית ואנן בעינן דיברך על העיקר ופוטר את הטפילה זו לא שמענו וכו' עכ"ל ועיין בסי' מזמור לדוד להרב כמוהר"ר פארדו זצוק"ל הנ"ם שם בסוף הספר תשו' אחת למר בריה דרבינא הרב כמוהרי"ץ פארדו ז"ל שקיל וטרי בענין מסי ת"ח בחכמתו הרמה וכיד ה' הטובה עליו וכ' וז"ל הצריך לענינינו שם באמצע התשו' דקי"ו ע"ב וז"ל יצא לנו דצריך תנאי גדול להקרא תורתו אומנותו כיון דאינו עוסק רוב היום בתורה והיינו דצריך קבע שעות ומיד שהוא פנוי שיעסוק בתורה וזה מן הנמנע בפרט בזמן הזה כידוע ונמצא חלילה גזל הרבים בידם של ת"ח אם אינם עושים כן ויכולים לכוף הרבים להם לגדל פרע עספ"ק ברם את זה אומר דכגון אנן בדידן פי' מחנינו זה דהבאים בישיבה שחרית לעיין בהלכה ואין עת קבוע באותו הלימוד דפעמים נמשכת עד חצי היום או יותר והכל תלוי בראש הישיבה עד כמה דבעי איהו ללמוד הוא לומד ואח"ך הולכים הת"ח לחנות ואחר שסוגרים החנות חוזרים ללמודם וגם בלילה שירו עמו בד"ת כל כי האי פשיטא דליכא למ"ד דלא מיקרי תורתו אומנו' והיא היא מאי דהוה עביד הרב הגדול מוהר"ש אלגאזי ז"ל הביאו הרב בני יעקב בסוף ספרו בש' הא' והעלה דפטיר ועטיר ממ"ו ע"ע עכ"ל הרי בהדיא דפסק הרב ז"ל דבעינן רוב היום בקדושה שיעסוק בתורה כדי ליקרא תורתו אומנותו דאם אינו עוסק בתורה רוב היום צריך קביעות שעות ומיד שהוא פנוי שיחזור על לימודו וזה אי אפשר בזמן הזה א"כ צריך רובא דיומא בעסק התורה או באופן שהיה עושה הרב הנ"ז במחוזו וכ"כ הרב שם בסוף התשו' וז"ל באופן שכלל העולה מכל הכתוב לחיים כי להקרא ת"ח שתורתו אומנותו וליפטר ממסים וארנוניות בעינן לפחות דלידע לישא וליתן וכו' האמנם רוב היום צריך שתהיה תורתם אומנותם או כפי הנהוג בעירינו ככתוב לעיל וכשסוגרים החנות שיחזור ללימודו וגם בלילה שירו עמו עכ"ל:

אלא דיש לתמוה על הרב ז"ל בזה שכתב דזה מן הנמנע בפרט בזמן הזה דלמה לא נסתייע כל זה מהרב תה"ד סי' שמ"ב שכתב דהאידנא אין לנו. מי שתורתו אומנותו אפי' באותו דרך שביאר אשירי משום דצריך דקדוק יפה שיחזור תמיד לתלמודו וכו' וכמש"ל וכ"כ הרב צמח צדק סי' כ"ד והבאתי דבריו לעיל יע"ש וכ"ש וק"ו בזה"ז דהן בעון הדורות מתמעטין והולכין כי ודאי אין שום אחד יכול לקיים זה התנאי ולאו כל כמיניה למימר דהוא מקיים וזה פשוט למבין:

ובהיותי יושב ולומד דברי הרב ז"ל חזי הוית בד"ק כתוב לאמר שהביא תשו' הרשב"ש ז"ל בלתי תיבת אבל הרא"ש ז"ל וכו' אלא והרא"ש כתב וכו' ופי' דבריו הוא ז"ל וז"ל ופי' ד"ק לע"ד הוא זה דאחר שכתב שאפי' הוא עשיר פטור לא תימא דדי שלומד בעיון שעה אחת או שתי שעות בקבע כיון שכבר הוא גמיר וסביר ותו לא צריך בכל היום לא כי אלא בעינן תורתו קבע לעולם ומלאכתו עראי דנראה דרוב היום בעינן שיעסוק בתורה כדי להפטר והרא"ש כתב וכו' כלומר מדברי הרא"ש נר' דאף אם רוב היום עוסק במלאכתו כיון שכל עת וכו' תורתו קבע מיקרי כיון שצריך לכך להביא טרף לביתו ולפי"ז כיון דנחתו רבנן לפרש אימתי פטור ממס ואימתי חייב במס ולא נחתו לפרש דבעי רבנן בעלי הוראה או לא בעי ש"מ דלכ"ע דיי לנו במי שהוא ראוי להקרא רבנן דהיינו דגמיר וסביר אף כי עדיין אינו יודע להורות ודאי פטור כיון דנחתו הרי"ף והרא"ש לפרש שיעור זמן הלימוד ה"נ הו"ל לפרש שיעור איכות. הלימוד אלא ודאי הדין הוא בימי שנקרא רבנן דפטיר והוצרכתי לפרש ד"ק כאשר ראיתי כמה וכמה מגדולי האחרונים שנתחבטו בלשון זה של הרשב"ש וכו' ודין גרמא דלכולהו