שולחן המלך על הרמב"ם קכא

וזה מוכרח לומר דזהו כונת הרב ז"ל דאי לא תימא הכי היכי כתב הרב ז"ל דכיון שנפנה מעסקיו וחוזר על למודו אין לך ת"ח תורתו אומנותו גדול מזה ואם איתא דלא קאי ברוב היום בקדושה היכי פסיק ותני אין לך ת"ח ת"א גדול מזה והלא יש ב' מדרגות אחרות חדא כשרוב היום בקדושה ולעילא מנהון מ"ש בס' החסידים דבעינן שלא יהיה לו עסק כלל ואיך כתב אין לך ת"ח תורתו אומנותו גדול מזה אלא ודאי דברוב היום בקדושה איירי ואם תאמר עדיין לא איפרק מחולשיה דאיך כתב אין לך ת"ח ח"א גדול מזה ברוב היום דהא איכא גדול מזה מ"ש בס' החסידים דבעינן שלא יהיה לו עסק כלל הא לא אירייא דלא חש הרב לזה יען היא סברא יחידית הפך כל הפוס' וכמ"ש הכנה"ג ז"ל ועוד יש להכריח בדברי הרב ז"ל ממ"ש שם אין לך ת"ח וכו' גדול מזה כמ"ש הרא"ש דלא בעינן שיהיה כל היום יושב ולומד וכו' דקדק בדבריו וכתב כל היום לא בעינן שיהיה יושב ולומר הא רובו בעינן דאלת"ה לישמועינן רבותא דלא בעינן רוב היום בקדושה אלא ודאי כמ"ש. ועוד נראה לדקדק ג"כ ממ"ש הרב"י בסוף דבריו וז"ל ואף דכתב הרב בעל פני משה דאותם הקובעים ישיבה בבוקר לא מיקרי תורתו אומנותו היינו במי שהוא בחנות כל היום ובבוקר הוא דקובע ישיבה לא הוי תורתו אומנותו אבל בנ"ד שכשנפנה מעסקיו חוזר ללימודו ויושב בישיבה הדבר פשוט דלכ"ע פטיר וכו'. ואם איתא דס"ל דאפילו במיעוט היום בקדושה נפטר ממסים וארנוניות איך כ' אבל בנ"ד לכ"ע פטיר וכו' והא הני מילי סתראי נינהו שהרי תכ"ד הביא מקודם תשו' הרב פני משה והוא האומר דבעינן רוב היום בתורה וכ"ש בהגלות נגלות סברת הרבנים הנז"ל דס"ל דרובו בקדו' בעינן ועוד בה דמדנרגש ממ"ש הרב פני משה גבי חנות מכלל דאזיל ומודה בכל דברי הרב פני משה ולכן הוצרך לחלק ולומר דשאני התם וכו' דאם תאמר שחולק עליו מה יענה ומה יאמר שאני התם הרי בפירוש כ' הרב פני משה דבעינן רוב היום בקדושה אלא ודאי דדעת הרב ז"ל דבעינן רוב היום בקדושה כסברת הרב פני משה וסיעת מרחמוהי וכדכתיבנא והא דכתב הרב ז"ל לעיל מיניה ומה גם דאיכא בנ"ד טעמא אחרינא שבא בשאלה שבכל יום קובע ישי' וכו' דלפי מ"ש דדעת הרב להצריך רוב היום בקדושה ובהא סליק ובהא נחית א"כ מה צורך לעתים קבועים הלא כיון דברוב היום בקדושה תליא מילתא ולא איכפת לן כלום לקביעות עתים וא"כ נראה שזה סותר למה שכתבנו היינו כונתו לאלומי מילתא ולאפושי טעמא וכן נראה מדקדוק לשונו לשון הזהב שכתב ומה גם דאיכא בנ"ד טעמא אחרינא כנראה מהדברים הללו דבלא"ה היה הדין נותן לפוטרו בלא כלום ועד אחרן מ"ש שם אחר התשו' הסכמת הרב כמורה"א ברודו ז"ל לפסקו של הרב ז"ל וכתב וז"ל אנכי הרואה כל דברי המורה וכו' זאת אשיב לענין דינא לבד כי הדין פשוט הוא כי החה"ש הרב אור פני מלך חיים הוא פטור מכל מיני מסים וכמו שכבר האריך הרב הגדול הרמב"ן ז"ל בעל פני משה וכו' וגם בתשו' אחרונה בחלק הנ"ז וכמו שהביא החה"ש המורה עליון למעלה וכו' גם אני מסכים הולך כותיה וכטעמיה וכו' עכ"ל הרי הדבר ברור כשמש מדהשוה הרב אברהם ברודו ז"ל סברת הרב לסברת הרב פני משה דגם הרב בעל בני יעקב אזיל ומודה דבעינן רוב היום בקדושה וכמש"ל:

והוצרכתי להאריך בזה יותר מדאי לפי ששמעתי מערערים בדבר וסוברים דדעת הרב בני יעקב ז"ל הוא בקובע עתים וכשפונה מעס' חוזר ללמודו סגי בזה ולא משגיחינן ביה אם רוב היום בקדושה אם לאו וזה אינו וכמ"ש ושוב האיר ה' את עיני וחפשתי ומצאתי בסוף ס' הנ"מ מזמור לדוד להרב הגדול כמוהרד"ף ז"ל תשו' אחת מבנו הרב כמוהרי"ץ פארדו ז"ל על ענין מסי העיר לגבות מת"ח וכתב בתוך התשו' בדקט"ז ע"ב וז"ל דהבאים בישיבה שחרית לעיין בהלכה ואין עת קבוע באותו הלימוד דפעמים נמשכת עד חצי היום או יותר והכל תלוי בראש הישיבה עד כמה דבעי איהו ללמוד הוא לומד ואח"ך הולכים הת"ח לחנות ואחר שסוגרים החנות חוזרים ללמודם וגם בלילה שירו עמו בד"ת כל כי הא פשיטא דליכא למ"ד דלא מיקרי תורתו אומנתו והיא היא. מאי דהוה עביד מוהר"ח אלגאזי ז"ל הביאו הרב בני יעקב ז"ל בסוף ספרו בשאלה הראשונה והעלה דפטיר ועטיר וכו' עכ"ל הרי לך בהדיא דסבירא ליה להרב ז"ל דמ"ש הרב בני יעקב ז"ל היינו בכי האי שיעורא דכתב הוא ז"ל דכגון דא ודאי דרוב. היום בקדושה הוא וכגון דא מיקרי תורתו קבע וכמ"ש באבות פ"ק שמאי אומר עשה תורתך קבע וכו' ופירש הר"ב ז"ל וז"ל שיהיה עיקר עסקך ביום. ובלילה בתורה וכשתהיה יגע מן הלימוד תעשה מלאכה ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה וכשתכלה מן המלאכה תעסוק בתורה עכ"ל הרי כמ"ש וכמ"ש מוהר"א מדינה ז"ל כנז"ל בפי' קבע:

האמנם הרב מעיל שמואל ז"ל שם בסי' י'ו חלק עם מהר"מ ן' חביב ז"ל וכ' דת"ח אפי' שרוב עסקו ביום כיון שקובע עתים בכל יום וכשפונה מעסקיו חוזר על לימודו ואינו עוסק להתעשר פטור מכל מיני מסים דכיון דאיכא מרבו' דסב' הכי ואיכא דפלי' עלייהו כיון דזה ת"ח אמאי לא נאמר שהוא המוחזק כדין כל ת"ח וכו' עש"ב והרואה יראה דיש לדחות דבריו מכמה אנפי דהנה הרב מוהר"מ ן' חביב ז"ל כתב וז"ל ונחזור לענין אי בעינן שיהא רוב היום בקדושה או לא היכא דאינו עוסק אלא כדי פרנסתו. ואומר דמדברי הרא"ש כן נראה לדייק כמש"ל וכן נראה לדייק מדברי הרשב"ץ דמפרש הכי בדברי הרא"ש. אבל מדברי המ"מ בסיומא נראה דבעינן רוב היום בקדושה ו"זל נראה שכל כונתו ללמוד בישיבה בעומקה של הלכה ורוצה להלך ולגדל בת"ת ועתיד להורות את בני ישראל מצד עסקו בתורה הוא הפטור מכל משא מלך ושרים אבל מי שחנות לו פתוחה רוב היום אעפ"י שהולך בישיבה בכל בוקר אינו נכנס בכלל ת"ח שאין כונת זה אלא לזכות לנפשו לא להועיל לאחרים והנה ע"כ לא איירי אלא בגמיר וסביר דאי לא גמיר וסביר אפי' רוב היום בעסק התורה חייב כמ"ש שיהא הולך וגדל ועתיד להורות גם ע"כ לא איירי בעוסק להתעשר דאי עוסק להתעשר אפי' אינו מתבטל רוב היום אלא מיעוטו