שלחנו של אברהם צז

סירכות ע"ש וכבר כ' הש"ך בסי' ק"י בדיני ס"ס דדעת הרשב"א בעי' ס"ס המתהפך ולדברי הרשב"א במ"ה אפילו אפ' דסמוך לשחי' נטרפה לא מוקמי' אחזקתיה כיון דאיתרע וה' פלתי הביא מגמ' פ' ע"י דע"ט דמוקמי' אחזקתיה אפי' איתרע השתא ע"ש ואמת שכ"כ לדעת התוס' שם מהרימ"ט סי' ומהריב"ל ח"ג סי' ע"א ע"ש אבל מדברי רש"י שם נר' דאפילו בתוך ששה חדשים דאיכא חזקה דנערות כיון דהשתא בוגרת חיישי' ולא הוצרכו לתרתי לריעותא אלא כדי שיהיה מותרת ודאי ועיין לה' בני משה שלטון סי' ל' ע"ש באורך ומדברי התוס' בפ' המדיר דע"ה ע"ב בד"ה אבל שכ' אבל היכא דליכא חזקה כנגדה מילתא דפשי' וכו' נר' דאע"ג דהשתא איתרע מוקמי' אחזקתיה מותרת ודאי וע"ש בחי' וה' פלתי סי' ק"ד גבי נמצא עכבר בשומן כשהוא רך וס' שמא נכבש בתוכו כשהוא עדיין רך כ' דלדעת הרשב"א הלזו אסור כיון שיצא שעה א' מחזקתו שהרי ידעי' שנפל לתוכו כשהוא רך ע"ש וכ"כ בסי' ק"ה בס' כבוש ע"ש ותמהני דכיון דבמה שנפל לתוכו כשהוא רך לא נאסר כלל לא יצא מחזקתו כלל והוי כמו טריפה דיש לתלות אחר שחי' דדוקא בטרפות שהיה קודם זמן מה ונאסר החלב דאותו זמן אמרי' כיון דנאסר באותו זמן ויצא מחזקתו נאסר גם מקודם אבל בדבר שלא נאסר כלל הרי לא יצא מחזקתו ובפ"ק דחולין די"א הוכיחו התוס' דכל חזקה שלא נתבררה שעה לא אזלי' בתרה ומט"ז אסרו הגבינות וכו' אבל בסירכות וכו' ע"ש וכ' הרא"ש והר"ן שם דלמסקנא דאזלי' בתר רובא שרו הגבינות דרוב בהמות בריאות ע"ש וס"ל דאע"ג דאיתרע השתא אזלי' בתר חזקה מכח רובא אבל התוס' ס"ל דכיון דאיתרע דהשתא טריפה היא לא אזלי' בתר חזקה דאתיא מכח רובא וכ"כ הכנ"הג סי' ט"ל הג"הט אות ו' אבל חזקה דגופא ס"ל דאוקי אחזקתיה אע"ג דאיתרע השתא ולבן הוצרכו לו' משום דהויא חזקה שלא נתבררה וא"ש ההיא דפ' ע"י שהביא ה' פלתי דכל הנהו חזקה דגופא הם ומ"ש מדברי התוס' דאפי' ריעותא דסירכא דס' הוא הוי ריעותא דלא התירו בסירכא אלא מכח ס"ס והרשב"א בת"ה כ' דהר"ש חולק על שי' התוס' וס"ל דאזלי' בתר חזקה אע"ג דאיתרע והוכיח כן מגמ' דפ"ק דכתובות בכונס את האשה ולא מצא לה בתולים ומפ' המדיר גבי מומין ע"ש ולפמ"ש בדעת התוס' כל הנהו ל"מ כלל דבחזקת גופא מיירי ולא ס"ל להתוס' דכי איתרע לא אזלי' בתר חזקה אלא בחזקה דאתיא מכח רובא משום דחזי' השתא דבהמה זאת לאו מרובא והכנ"הג שם בסי' ט"ל הביא סיוע לס' התוס' מדאמרי' בפא"ט דמ"ח במחט שנמצאת בריאה חתוכה טריפה ולא אזלי' בתר חזקה דמכח רובא ונאמר דרך הקנה נכנסה אלא ע"כ כיון דאיתרע דנמצאת מחט לא אזלי' בתר רובא ע"ש ותמהני דבגמ' שם בתר הכי פריך הא שלימה ולא מנקבה כשרה והאמ"ר סמפון שניקב טריפה ומשני התם לחבירו איתמר ופירש"י דהא דל"ח שמא ניקב סמפון לחבירו כיון שנמצאת בבשר הריאה משום דלא מחזקי' ריעותא ע"ש והשתא ק' לדעת התוס' כיון דאיתרע דנמצאת מחט ניחוש שמא ניקב לחבירו וע"כ צ"ל דנמצא מחט לא הוי ריעותא ודמי לנטל זאב וכו' ונמצאת חתוכה שאני משום דרוב הנכנסים דרך הושט נכנסים כמ"ש רש"י שם והרשב"א במ"ה דל"ג וכ"כ הכנ"הג שם לדעת החולקי' על ס' התוס' ע"ש ואפ' דהט' דבנמצא מחט לא הוי ריעותא דס"ל בס' הר"מ בפ"ז מה"ש דאפילו ניקב מסמפון לחבירו טריפה ולדידיה נמצאת שלימה דקאמר בגמ' היינו דלא ניקב כלל כמ"ש מרן בב"י סי' ל"ו לדעת הר"מ ע"ש וא"כ כיון דלא ניקב כלל לא הוי ריעותא ועיין להט"ז שם באופן דפלוגתא דהתוספות והרא"ש ושאר רבוותא בטרפות דאפ' סמוך לשחיטה אין מוקמי' לה אחזקתה ומרן בש"ע סתם כדעת הרא"ש ושאר רבוותא דמוקמי' לה אחזקת' ודוקא בהוגלד פה המכה דיצאת שעה א' מחזקתה ואז כל הגבינות שנעשו אפילו ממה שנחלב קודם ג"י אסורות:

ג' ימים הנז' כאן בעי' מע"לע דהיינו ע"ב שעות וכן דין הסירכא שכ' מור"ם בהגה ה' בית אפרים חי"ד סי' ט"ז ע"ש :

ב' בהגה אבל ביתרת כל מה שנעשה ממנה מעולם אסור והיינו משום דיתרת הוי ודאי טריפה מבטן ומה"ט אפי' שהתה יב"ח טריפה אבל רש"ל ביש"ש בפ"ק סי' ך' כתב דאפילו ביתרת מה שנחלב ממנה קודם יב"ח מותר דאיגלאי מיל' דהיתרת אירע לה אח"כ זה' זכרון יוסף סי' ב' כתב דמגמ' דכתובות דנ"ט ע"א ק' למהרש"ל ע"ש ור"ל דהגמ' מוקי דעל האב להביא ראיה ביתרת ופריך יתרת מאי ראיה מייתי ומשני מייתי ראיה דראה ואפייס הרי דלא אפ' להו שנולדו אח"כ ולזה י"ל דהתם ביתרת אצבע מיירי וכמ"ש רש"י שם ולא כ' רש"ל דאפ' שאירע אח"כ אלא ביתרת א' מאיברים הפנימים אבל ק' מגמ' דבכורות דט"ל דמוקי לברייתא דקתני ולא בעל כוליא א' בהיו לו ב' וחסרו וקסבר חסרון מבפנים שמיה חסרון והא דומיא דג' קתני מה ג' מעיקרא וכו' ע"ש הרי דבאיברים הפנימיים מעיקרא הוא ולא אח"כ וה"ה ביתרת אונות ובגמ' בפ' בהמה המקשה ד"ע טריפה מבטן ה"ד בבעלת ג' רגלים ה"ה דהומ"ל יתרת כוליא או אונא וחד מתרי גווני נקט וכ"נ מדברי התוס' בקי' דנ"ז ע"א בד"ה שחטה שכ' בס"ד או טרפות אחר שודאי היה משנולד ע"ש ולפ"ד מהרש"ל ליכא טרפיות משנולד אלא בעלת ג' רגלים וליכא לאוקומה בהכי דקתני ונמצאת ועיין לה' הנז' שם סי' ג' וע"כ נראה עיקר דביתרת מה שנחלב מעולם אסור וכך הסכימו האחרונים דלא במהרש"ל ומ"מ ביתרת דפלגותא דרבוותא אי הוי טריפה כמו יתרת מרה וכיוצא מה שנחלב קודם יב"ח מותר דאגלאי מילתא דהלכה כמאן דמכשיר כמ"ש מהרש"ל הביאו הש"ך סימן נ"ז סקנ"ח דבפלוגתא דרבוותא כשעברו יב"ח שרי וכ"הג כ' הרב זכרון יוסף שם בוורדא הפוכה שהיה החריץ נגד הלב ע"ש:

סימן פ"ג א' ד"ג כל שיש לו קשקשת וכו' התוס' בפא"ט דס"ו כ' דהל"מ היא ע"ש ולפ"ד ניחא מ"ש התוס' בנדה דנ"א דמנ"ל דבעי' שניהם סנפיר וקשקשת דילמא או סנפיר או קשקשת קאמר רחמנא ע"ש דא"כ הל"מ דכל שיש וכו' למאי אתא כיון דבחד סגי אלא ע"כ דבעי' תרוויהו:

סימן פ"ד א' ד"א שוחה ושותה וכו' כתב הכנ"הג