שלחנו של אברהם ט

סימן קפ"ח דין יו"ד כיון דהתחלת הסעודה כ' המג"א דאם התפלל ערבית או הבדיל אינו אומר דצה והחליצנו וע"ש להא"ר ועיין בס' בשמים ראש סימן פ"ז בהגהת ב"ד ע"ש:

סימן קצ"ד דין ב' אע"פי שאינו בא. המג"א הביא מחלוקת הרי"ף והרמב"ן אי ג' ברכות של כ"המז מעכבות ז"אז או לא ע"ש ועיין בס"הק משמרות כהונה בברכות ד"ק ע"ב בד"ה נשים מה שהוכחתי בזה מדברי התוס' שם ע"ש:

סימן ר"ב:

דין ה' קטנים מברך בורא פ"הע. כ"כ הטור וכ' מרן בב"י אע"פי שהרא"ש מגמגם בזה דבריו נוטין דמברך בפ"הע ע"ש ותמהני דאפילו למסקנתו בפ"הא הוא דמברך דהא מדמי להו לעלי קפריסין ולגבי בפ"הא הוא דמפלגי' בין מעשר לברכה וכ"כ הרשב"א בחי' שם דלגבי בפ"הע ערלה ומעשר וברכה שוין ע"ש שהוכיח כן מהג"מ וכ"מ לפי גי' בעל ה"ג שהביא הרא"ש והתוס' שם גבי קפריסין דכ"הג לא מברך אלא בפ"הא:

דין ו' ועל הקפריסין בפ"הא כ' המג"א דקליפה של הפרי מברך בפ"הע ול"ד לקפריסין כדתניא קליפי רמון והגרעין חייב בערלה וכ' התוס' מכאן דעל הגרעין מברך בפ"הע וא"כ ה"ה לקליפה ע"ש ותמהני דלא כ"כ התוס' אלא בגרעין משום דס"ל דדרשא דאת פריו דדרשי' הטפל לפריו אלא לקליפי רמון אבל גרעין פירא הוא ונטעי אדעתא דהכי וא"כ שאני ערלה דאיכא רבוי וכ"מ מדברי הרא"ש שכתב דקליפה דרשי' מאת פריו אבל גרעין מדחייבין בערלה אלמא פירא הוא ומכאן יש ללמוד דעל הגרעין וכו' ע"ש וכ"נ מדברי הטור גבי גרעין וכ"כ הלבוש שם גבי גרעין ועיין להא"ר סק"ו ע"כ נר' עיקר דעל הקליפות מרוקחים אינו מברך אלא בפ"הא וכ"כ הט"ז סי' ר"ד סקע"ו ולמד מדין קפריסין שו"ר לה' כ"מ ח"א סי' ס"ה שכ"כ אלא דאתי עלה מטעם דהן פירא מצד עצמן וראויין לאכילה ונטעי אינשי אדעתא דהכי ע"ש:

סימן ר"ד דין ה' נתן ג' מדות מים ונמצא ד' כ"ה בגמ' בפ' המוכר פירות דצ"ו לענין ברכה ובפ"ב דע"ז גבי ב' כוסות שמזגן ונתערב מוכח דיין לא בטיל אלא אחר בששה וכ' הרשב"א בת"ה דק"ן דיש לחלק בין תרומה לברכה אבל בדקמ"א כ' דוקא בשמרים דכבר ניטל כחם הוא דבעי' רמא תלת ומצא ד' אבל ביין לא בטיל אלא חד בששה חלקים וזה דעת האגור הובא בב"י שכ' יין מתבטל בששה חלקים מים ע"ש והיינו ביין ממש אבל בשמרים גמרא ערוכה היא בפ' המוכר פירות דבעי' על חד תלת ודברי מור"ם בהגה שהעתיק דברי האגור ע"ד מרן בש"ע דבשמרים מיירי צ"ע:

סימן ר"ח דין ב' אפילו עירב עמהם דבש הרבה וכו'. כתב הט"ז דוקא ה' מיני דגן אבל כשאר דברים אזלי' בתר רובא וכדאמרי' גבי אורז ע"ש וכ"כ המג"א סי' ר"א סקכ"ה אך מרן בב"י שם לא נחית לחילוק כמ"ש המ"א שם:

דין ט"ז דברכת היין פוטרת וכו' כ"כ הרא"ש והביאו הטור ועיין בב"י וכן ראיתי שכ"כ ה"ר יונה בפ' כ"מ גבי דברים הבאין לאחר סעודה ע"ש:

דין י"ז שאם אכל דייסא אין ב"המז פוטרתה. ד"ז הביא בב"י מהר"י אבל הרא"ש גבי דברים הבאין שלא מחמת סעודה כ' בהדיא דב"המז פוטרתה וכ"פ כס' פאר הגולה ע"ש:

סימן ר"י דין א' האוכל פחות מכזית וכו' כ' המג"א אמרי' ביומא ציר שע"ג ירק מצט' וה"ה בפת השרוי במשקה או ביין וכ"מ בתוס' זבחים דק"ט ע"א ע"ש הנה התוס' שם כ' דמתני' דחמשה דברים בערלה מצט' לענין אכילה מתניא וחלב ויין מצט' בשורה פתו ביין דשיעורא כמו אכילה בכזית ע"ש ואני תמיה ע"ד טובא חדא דבקדשים היתה מצט' לאיסור לכ"ע כמו שמתבאר מהגמ' בנזיר דל"ו ע"ב ע"ש וא"כ מאי איריא חמשה דברים וצ"ל רנ"מ אם אכלן בזאח"ז דלא אמרי' ה"מל אלא באכלן בב"א כדמשני הגמ' שם אהא דתניא ל איסורי נזיר מצט' זע"ז ע"ש וא"כ הו"ל להגמ' לאקשויי ולתרץ כן אמתני' דה' דברים בלאו הך ברייתא ועוד ק' דלפ"ד דשרה פתו ביין הוי כמו אכילה ע"כ דמתניתין דנזיר דל"ד דקתני משנה א' עד שישתה רביעית רעק"א אפילו שרה פתו ל"פ ר"עק אלא אשורה פתו אבל בשתייה לחודא מודה דברביעית דאי פליג אשתייה לא הול"ל שרה פתו דהיא אכילה ובגמ' שם דל"ה מוכח דפליג ר"עק אפילו אשתייה דהוי בכזית דקאמר טעמא רר"עק דיליף שתייה מאכילה וע"ש תוס' דל"ד בד"ה נזיר וא"כ מוכח מכאן דשרה פתו ביין הוי כמו שתייה וכ"נ מדברי הר"מ בפ"ה מה' נזירות דין ה' וז"ל וכן אם שרה פתו ביין והיה רביעית מן היין בכדי אכילת פרס מן הפת ואכל כדי אכילת פרס מהפת שנמצא ששתה רביעית יין ה"ז לוקה ע"כ מוכח מכאן דאע"ג דשיעור אכילה בנזיר בכזית כמ"ש שם אם שרה פתו ביין שיעורו ברביעית דלא כהתוס' גם מ"ש המג"א דציר שע"ג בשר מצט' ולמד כן מגמ' דיומא גבי יו"הכ ליתא דשאני יו"הכ דתליא ביתובי דעתא כמ"ש רש"י כחולין דק"ך ועיין לה' בני חיי סי' ר"ד ולה' חוות יאיר סימן ק"ס ע"ש:

סימן רי"א דין ה' דוקא שעשה מהם תבשיל נר' דזה דעת רש"י שכ' זיתים ותמרים קודמין לתאנים ורמונים ולא כ' קודמין לשעורה וגפן משום דס"ל דחטה ושעורה דקרא כתבשיל מיירי דברכתו במ"מ וברכת במ"מ קודמת וגפן כולל היין וברכת בפ"הג קודמת לבפ"הע אבל התוס' דנר' מדבריהם דזית קודם לשעורה