שלחנו של אברהם ע

והתב"ש ומה"ט נראה לסמוך אבדיקה זו אפילו בז"הז משום דאיכא רובא ובלא"ה נשחטה בחזקת היתר וכ"ד הפר"ח דלא במור"ם בהגה:

ז בהפר"ח אם צמקה ע"י חולי הוי כבידי שמים ולמד כן מפצוע דכה והרב שמ"ח כ' אם בא ע"י גרמת אדם כגון שהלעיטה מאכל קשה וצמקה צ"ע ע"ש ובירוש' בפ' הערל גבי פצוע דכה אתיא אם עלה בו חטטין וע"י שמחכך בהם נעשה פ"ד הוי כבידי אדם ע"ש:

סימן ט"ל א' ד"א אלא אם יש בה סי' וכו' מש' דוקא בסי' הוא דבעי בדיקה אבל בשאר טרפיות הריאה א"צ בדיקה אפילו לכתחי' וכ"כ הפ"ת סק"ג וכ"מ מדברי הר"ן בה' בפ"ק וה"מ בסי' הרואה לפי שהם מצויות אבל בשאר טרפיות אפילו לכתחי' א"צ לבדוק וכן אוטם בריאה וכו' אי לאו ריעות' לא נפחי' לה וכ"מ מדברי הרשב"א בחי' דנ"ה ע"ש ותמהני על הרשב"א והר"ן שהביאו ראיה דבנאבדה הריאה מותרת מדאמרי' בפא"ט נמצא נקב במקום דמשמשא ידא דטבחא תלי' כמו דתלי' בזאב והוכיח מזה דריאה בכלל בני מעיים דלא כהר"י הלוי ע"ש והשתא נימא דשאני ניקב במקום דמשמשא ידא דטבחא דמיירי דליכא סי' ולענין נקב הוי כשאר טרפיות אבל נאבדה דאיכא חשש סי' אה"ן דאסורה ועיין בס' הפרדס לרש"י דל"ה ע"א ע"ש וכ"כ הל"ח אות ס"כ דמה שנוהגים הבודקים לבדוק אחר טרפיות הריאה כגון חליף ויתיר אינו אלא חומרא בעלמא דמן הדין א"צ לבדוק אלא אחר הסי' והש"ך סק"ב כ' דצריך לבדוק אחר טריפות הריאה דשכיחן ועיין לה' כנ"הג הגהב"י אות י"ג ע"ש:

ב' ד"ב ה"ז מותרת וכו'. מש' דבכל בהמות שרי וכ"מ בדברי הר"מ בפי"א דמדינא שרי בכל בהמות וכ"כ הר"ן והרשב"א והביאו ראיה מירוש' בביצה דקא' בא זאב ונטל ב"מ ואכלן כשרים וחש לו' שמא ניקבה וכו' חזקה וכו' והש"ך בס' הארוך כ' דגי' הספרים וחש לו' שמא ניקבו וכו' וקאי על ב"מ ולא אריאה ע"ש וליתא דאפי' לגי' זו ע"כ אריאה קאי וריאה בכלל ב"מ דאל"ה מאי פריך אב"מ הא אפילו הם לפנינו א"צ בדיקה וכ"מ בדברי הרשב"ץ בס' י"ש דט"ז ע"ב גם מ"ש דמיירי בלא אכלן כל הראשונים הביאו ל' הירוש' ואכלן וכ"כ רש"י בס' הפרדס דל"ה אלא שכ' דאין מפרסמין הדבר בפני ע"ה ע"ש ומש' מדבריו שם דבכל בהמות מיירי והריב"ש בסימן קס"ג כ' דהמעשה שבא לפני רש"י בטלאים היה וכ"כ בס"הת סי' י"ט ורי"ו והסמ"ג ע"ש ונראה דהיינו במעשה דפרסום דאין להתיר אלא בגדיים וטלאים ועיין להב"ח וכ"כ הדשב"ץ בסי' י"ש שם ע"ש אבל מדינא שרי אבל דעת ר"י הלוי וראב"ן דאסור מדינא בנאבדה הריאה כמ"ש המרדכי וכ"ב הסמ"ק וכ' הטעם דמסקנא דגמ' דלא אזלי' בתר רובא היכא דאפשר והיא דעת הי"מ שהביא מור"ם בהגהה וכ' הש"ך והפר"ח דמדרבנן הוא דמחמרי' ע"ש ונראה דה"ט דמדאורייתא כיון דנאבדה הוי לא אפשר אלא דרבנן החמירו כיון דחל עליו חובת בדיקה והרב מכתם לדוד דמ"ז ע"ב כ' דטעמא דנהי דהיכא דאפשר לא אזלי' בתר רובא מ"מ אזלי' בתר חזקה כדאמרי' נשחטו בחזקת היתר עומדת וגמ' דיליף בפ"ק דאזלי' בתר רובא מדיש' של עולה ולא דחי ש"ה משום דאוקמה אחזקתיה משום דהסוגיא שם אזלא אליבא דר"א דלית ליה חזקה כמ"ש התוס' ע"ש וליתא דהתוס' לא כתבו דל"ל חזקה אלא דל"ל חזקה מקרא אלא הל"מ כמ"ש מהרש"א שם ועוד כיון דהחזקה היא מכח רובא דסתם בהמות כשרות כמ"ש רש"י דף יו"ד וכיון דלא אזלי' בתר רובא ודאי דלא אזלי' בתר חזקה דמכח רובא והתוס' שם גבי פרה אדומה הקשו דילמא משום חזקה כיון דחיה יב"ח ע"ש:

ג' כתב הריב"ש סי' תצ"ח אבד הריאה במזיד ולא בדקה אסורה לו ולכל מי שעשה בשבילו כדין ביטול איסור לכתחי' וכ"כ הרשב"ץ בס' י"ש דל"ה ע"ש ועיין לה' ב"ת סק"ב:

ד' דין ד' אפילו בלא בדיקה וכו' כ' הב"י משם הסמ"ג דפלוגתייהו תליא באי יש סי' בלא נקב דלדברי האומרים אין סי' בלא נקב בעי בדיקה ולדברי האומרים יש סי' בלא נקב לא בעי בדיקה ע"ש וכ"מ מדברי התוס' בדמ"ז שכ' דמדברי הגאונים שהביא הריט"ע נראה דס"ל אין סי' בלא נקב מדהצריכו נפיחה לסי' כסדרן דאי יש סי' בלא נקב אמאי צריך בדיקה כיון שאינה מתפרקת אלא ע"כ אין סי' בלא נקב ומש"ה צריך בדיקה שמא לא נסתם הנקב יפה ע"ש ומש' דלא חיישי' שמא ע"י נפיחה יהיו שלא כסדרן דאי איתא דחיישי' לא הוה תליא בהאי פלוגתא גם לא היו צריכי לטעמא שמא לא נסתם יפה ודלא כהשמ"ח אות ח' שכתב אפילו במקום שלא נהגו לבדוק היינו בפושרין אבל מ"מ בעי נפיחה לראות היטב מקום עמידת הסי' שמא לא היו כסדרן ואפי' בדיעבד יש לאסור אם לא נפחה דגרע מנאבדה ע"ש והרא"ש הסכים לדעת רש"י דאין סי' בלא נקב וכ' דלא בעי בדיקה ע"ש הרי דס"ל דאפי' אין סי' בלא נקב לא חיישי' שמא לא נסתם יפה ומ"מ אם אירע שנבדקה ומפקא זיקא טריפה לכ"ע וכ"כ מרן בב"י דלא כבעל העיטור ע"ש ומהרש"ל ביש"ש כ' דבכ"הג אפילו בע"הע מודה ולא הכשיר אי לא אפקה זיקא עד שהסיר הסי' דכ"הג סתימה מעלייתא היא כמו חלב טהור דסותם ע"ש וכ"כ התוס' ליישב פ"ה דכסדרן הקרום מתחזק וסותם ע"ש אע"פ דבדמ"ט כ' דשומן הריאה אינו סותם הסי' עדיפא משומן ואם בדקוה ועלתה בנפיחה גם הסי' מסיק בשמ"ח ובת"ש דטריפה דלא כמו שהורה להקל בזה דכ"הג ודאי לא הוי סתימא מעליותא ועיין להפ"ת סק"ו במחט תחובה חציה בחיתוך זה וחציה בחיתוך זה וסי' מקצת על הכל דטריפה דאפילו לשי' רש"י אם ידע בבירור שניקבה ל"מ אפילו בכסדרן ע"ש וא"נ כן מדברי התוס' והרא"ש שהק' לשי' רש"י מקרום שעלה מחמת מכה וא"א נימא דהתם בידעי' שניקבה וכ"נ מדברי הרשב"א בת"ה דל"ד דלדעת דש"י אפילו ברור שניקבה ע"ש ולפ"ז בתרי בועי דסמיכי וסריכי במקום חיתוך אם הסי' מקפת כל הבועי כשרה לדעת רש"י וב"כ הכנ"הג הגהב"י אות ט"ל דמנהג איזה מקומות להכשיר תרי בוצי דסמיכי וסריכי כמקום חיתוך אם ההי' מקפת בל הבועי ע"ש וכ' דנהגו כן ע"פ שי' רש"י ע"ש דלא כהפ"ת שכ' דאפי' לשי' רש"י טריפה בכ"הג ומ"מ בנדון דמחט הנז' פשיטא דטריפה כמ"ש הפ"ת מט"א ע"ש ועוד דאתיא