שלחנו של אברהם ז

משום דתחילת תיקונו כך ולפמ"ש הר"ש שם משם הערוך והראב"ד ז"ל בפי"ח דמיירי בנקבים שלמטה הם כמלא מחט אין ראיה משם דהתם מיירי בפחות מכ"מ ולפ"ז נר' דפלוגתא דתנאי גבי טיטרוס תליא בפלוגתא דתנאי בתוס' שהביא בפ"ד דמקוואות מ"ה דראב"י ס"ל דלמטה בשוליה אפילו ניקב כמלא מחט נפסל הכלי ות"ק ס"ל דאפילו בשוליה בעי' שיעורא בשפופרת הנוד גבי מקוה ע"ש איברא דבדברי הר"ש במתני' דטיטרוס יש בו מן הקושי שאחר שהביא דברי הערוך דבמלא מחט מיירי סמוך ונראה כ' לישנא דכ"מ וביותר ק' בדברי הרע"ב ע"ש ומכח זה נר' דמלא מחט וכ"מ חד שיעורא הוא מיהו לפ"ז ל"ק מ"ש מרן בב"י בי"ד סימן ר"א ע"ד התוס' דתמורה שהבאתי לעיל ועיין בנדה דמ"ט ומ"מ ד"ז דטיטרוס אם נקוב בכ"מ מידי פלוגתא לא נפקא אבל כלי שעיקר תיקונו כך לא מקבל אלא ע"י סמיכה דכשר מוסכם וכמו שהוכיח הרא"ש ממתניתין דשולי קורפיות ע"ש ומ"מ נר' דדוקא אם הוא מקבל אלא דאינו מקבל אלא ע"י סמיכה אבל כלי שתחילת תיקונו כך דיש לו נקב למטה מהפה ולמעלה מהנקב לאו בר קבלה כלל אין ליטול ממנו דרך הפה וכמ"ש הט"ז סק"ו ועיין לה' בית דוד סי' ע"ב:

כתב המג"א אם ניקב כלי ותחב בו ד"א וסתמו כשר ועיין להט"ז סי' זה בד"ה ולענין ועמ"ש בחידושי' במס' כלים בפ"ג מ"ג והחזו"ן שם נסתפק בכלי מתכות שניקב ודבקו בדבק כמו שנוהגין אם כשר לנט"י ע"ש:

דין ז' מפני שהם שאובין ב"כ הרא"ש והתוס' אבל הראב"ד בפ"ו מה"ב ס"ל דשאובים כשרין לנט"י וכ"נ דעת רש"י שכ' טעמא. דל"מ טבילה בו מפני שאין בו שיעור מקוה ע"ש מיהו י"ל שכ' טעם זה כדי לפסול אפילו שופך חוץ לצנור דאיכא המשבה ולא פסיל אלא משום דאין בו שיעור מקוה וראיתי לה' עצי אלמוגים שהק' ע"ד הרא"ש הללו דפיסולם משום שאובין דהיכי כ' בסמוך לגי' הרי"ף באי בזיע דוולא ולפ"ז אין מטבילין בו דלא הוי חיבור דאכתי הוו שאובים דלא בטיל שם כלי ממנו אפי' כי ניקב בכ"מ דהרי אפילו לענין מקוה לדעת הרא"ש ניקב בשוליו מבטיל ליה מתורת כלי ולא הוו שאובים ואי הנקב מצדו א"כ יכול ליטול דרך הנקב כיון דיש שיעור הכלי מהנקב ולמטה לדעת הרא"ש עש"כ ול"ק די"ל דמיירי דניקב מצדו למטה משיעור רביעית דגבי מקוה בעי' בשפ"ה ובניקב למעלה מרביעית אפי' כשפ"ה לא מבטיל ליה מתורת כלי כמו שמתבאר בדברי הטור סי' ר"א והוא מהחרס שהביא הר"ש בפ"ד דמקוואות ע"פי פי' הר"ש שם ע"ש וא"כ הכא מיירי בניקב מצדו למטה משיעור רביעית דגבי מקוה בעי' כשפ"ה ושפיר כ' הרא"ש לד' הרי"ף אין מטבילין בו דלא הוי חיבור דשוה נט"י למקוה לענין זה:

דין ח' נוטל בלא ברכה עמ"ש המג"א ועיין רס"י קס"ד ולהב"ח שם:

דין י"ג ולכתחילה יתכוין הנוטל לנטילה כן דעת הר"מ והרא"ה דדוקא לכתחילה אבל הרשב"א בת"ה הוכיח מהתוס' דגם לחולין בעי' כוונה ומתני' רגל שנתלש לנגיעה דחולין מיירי אבל לאכילה בעי' כוונה וכ' היש"ש בפ' כ"ה סי' כ"ד דסוגיא דספ"ב דחגיגה בנגיעה מיירי וכ"מ הסוגיא ע"ש ותמהני דא"כ אמאי לא מוקי בגמ' ברייתא דקתני לא נתכוון ידיו טמאות לחולין ולאכילה ולימא הא והא בחולין כאן לנגיעה באן לאכילה ועוד לפ"ד מאי פריק בגמ' ממתני' דטבל לחולין הוחזק לחולין הא מתני' מיירי לאכילה בדמוקי רישא דמתני' שם גם מ"ש היש"ש שם לחלק בין טבילה לנטילה אין נר' כן מהסוגיא אלא דלחולין בין נטילה בין טבילה לא בעי כוונה וכ"כ הר"מ בפי"ג מה' אבות הטו' דין ב' ע"ש וכ"נ. מדברי התוס' שם בד"ה כאן לחולין שכ' כיון שנטל ידיו לחולין לא פסיל תרומה דע"כ לנגיעה דתרומה קאמרי וס"ל דמתניתין דקתני הוחזק לחולין אסור בתרומה לאכילה מיירי וכמ"ש מהרש"א שם וקאמר בגמ' לחולין ל"ב כוונה אלמא אפי' לאכילה ל"ב כוונה ולדעת הרשב"א ק' קושי' התוס' והתוס' שהביא הרשב"א י"ל דבתרומה מיירי ע"ש בדברי הר"ש במס' ידים ועיין להתוס' בפ' ע"פ דקט"ו בד"ה כל ובד"ה אסוחי ולמהרש"א שם :

דין ט"ז ושאובה שהמשיכוה כולה גם להר"מ מטבילין בו כ"כ מרן בב"י לדעת הר"מ ע"ש ועיין לה' דהרי אמת בקונט' דט"ו ע"א שאסף וקיבץ להקת נביאים כמדתו לכל רוח שחולקין עד"ז והכריח דגם דעת הרמב"ם כן דלא כפ' מרן ע"ש:

דין ב' או שחפן מהם בחפניו וכו' כ' רי"ו והובא בב"י שנר' מדברי התוס' שאפילו הדיח בהם ידיו כשרין וכ"ש אם חפן וכו' ע"ש ונר' דנתכוון ע"ד התוס' בסוטה דט"ו. ע"ב בד"ה מה שב' וכשהוא מדיח וכו' אלמא דלא חשיבי מלאכה הדחת ידים וגריס בתחי' דבריהם אפילו אם קידש בהם שלא יצק מן הדדין דהיינו בתוכו כמ"ש מהרש"א ז"ל שם ע"ש אבל לגי' מהרש"ל ז"ל שם שיצק מן הדדין נר' דעת התוס' דדוקא שחפן מהם לחוץ כדעת הר"מ. והרשב"א ז"ל ולדעת הסו' שדוקא חפן מהם בידיו אבל אי מדיח ידיו בהם הוי בעשה בהם מלאכה מאי דקאמר. בגמ' שם מה מים שלא נעשה בהם מלאכה ע"כ צ"ל דפשיט"ל להגמ' דאין מקדשין. בתוך הכיור אלא ממנו ומאי דאיבע"ל. בגמ' כזבחים דכ"א איפשי' בגמ'. דסוטה דאל"ה כיון דבעיא היא מאי קאמר שלא נעשתה בהם מלאכה ולפ"ז מיושב שפיר דעת הסו' לעיל סי' קמ"ו דלא מהני לנט"י לשפשף ידיו בתוך הכלי דלא כדעת בעה"ג ומה יענו לראייתו דמדאיבע"ל גבי כיור משום דכתיב ממנו משמע דבעלמא מהני והב"ח בסי' קמ"ו ב' דמבע"ל. גבי כיור וה"ה לנט"י ולפי המסקנא דגבי כיור ה"ה לנט"י ע"ש. והוא תימה דהא לא נפשטה הבעיא ופי' הר"מ בספק וא"ב גבי נטי' דספק דרבנן אזלי' לקולא וכבר ראיתי שתמה עליו ובזה הע"א בסי' קנ"ט ועפי"ה י"ל דהסו' דל"מ שפשוף בתוך הכלי ס"ל דהדיח ידיו בהם הוי מלאכה וא"כ נפשטה בגמ' דסוטה דל"מ גבי כיור וה"ה לנטי' דחד דינא אית להו כמ"ש הב"ח מיהו ק"ל לדעת הכ"מ דס"ל דהדיח ידיו בהם הוי מלאכה כמ"ש מרן בב"י אמאי פ' בבעיא דכיור דאם עבד לא חילל כיון דע"כ צ"ל דנפשטה הבעיא בגמ' דסוטה דקאמר מה מים לא נעשתה בהם מלאכה דמי לא עסקי' דקידש ידיו בתוך הכיור להצד דמהני והיכי יליף רי"ש בגמ' מה מים וכו' אלא ע"כ דפשיט"ל דל"מ כ' המג"א נ"ל דאם חזרו לברייתן כשרין מגמ' דסוטה דט"ו ור"ל מדאיבע"ל התם נתאבמו והחזירן