שלחנו של אברהם סח

דכשרה ובש"ד כלל פ"ט הקשה אמאי אמר רבא חליף בחסר ויתיר סגי ותי' כיון דאיכא ה' אוני לאו חסר ויתיר הוא וי"מ דחליף היינו נתחלף צורתן דגדולה נעשי' קטנה וכיוצא ע"ש ולדברי הי"מ אזדא לה הוכחת הת"ח לדינו והתוס' בדמ"ו כ' דחליף שייך באומא אלא דלא שכיח ע"ש וצ"ל דחליף באומה היינו שנמצאו ב' האומות מצד א' וא"כ שמעי' מדברי התוס' דכ"הג אפילו מצד א' מיקרי חליף רלא כהת"ח וכ"מ מדברי התוס' בע"א די"ז ע"ב בד"ה מעות דלשון חליף יפול על אחד ע"ש ומדאכפל רבא לומר ה' אוני ולא סגי ליה במ"ש ג' מימין וב' משמאל אין להוכיח כלל דכ"הג איתא בפ"ק דכריתות ד"ה ע"א גבי שמן המשחה דפריך תנא מניינא קמ"ל ומשני ע"ש ואפילו למאי דמשני אכתי מאי דקתני נמצאו כולן יתר הוא וע"כ דכן אורחיה דתנא ואין קפידא בזה והתב"ש הוכיח מדברי מרן בב"י בד"ה ודע לכאורה דארבע בימין וא' בשמאל טריפה וכן הסכמת האחרונים:

ג' אם חסרה א' מהאומות. כתב התב"ש סק"ב דמוכח מהתוס' דמ"ו בד"ה היינו דטריפה והכנ"הג הג"הט אות כ"א כתב דמדברי הר"מ ורי"ו נר' דאין דין יתיר וחסיר וחליף אלא באונות ולא באומות ע"ש וליתא שהרי כתב הר"מ בפ"ח ד"ז חסר קצת מגוף הריאה אע"פ שלא ניקבה טריפה ומנאה בפי' בכלל. הטרפיות ע"ש וכ"ש חסר אומה שלימה ומאי דלא מוקי לה הגמ' לחסרה דקתני מתני' בכ"הג עיין למרן בכ"מ שם מיהו מדברי התוס' דמ"ז בד"ה אבל נראה דחסרה האומה כשרה ממה שהוכיחו דחסר קצת מריאה ועלה קמט כשרה מדלא מוקי לה הגמ' בהכי ודחו דברי האומרים דחסר קצת מן הריאה טריפה ע"ש וא"כ בחסרה אומה כשרה נמי מדלא מוקי לה בכ"הג ומעתה ע"כ דברי התוס' בד"ה היינו באו ליישב גם לדברי האומרים שהביאו בד"ה אבל ומ"מ נראה עיקר. דחסרה אומה טריפה ואפילו למ"ש מרן בש"ע סי' ל"ו דין ח' דחסר קצת מגוף הריאה כשרה מ"מ בחסרה אונה שלימה טריפה וכ"כ הרב כנ"הג שם בשם מ"כ חסרה אומה טריפה וי"א דהוורדא משלמת לאומה אבל בשאלוניקי נוהגין להטריף ע"ש:

ד' אם ג' אוני בימין וד' בשמאל טריפה דבעי' שלא יהיה השמאל יתר על הימין כמ"ש מור"ם לקמן ש"ך אבל הפר"ח סקכ"ד הוכיח מדברי הר"מ בפ"ח דכשרה כיון דאי' ג' אוני בימין ממ"ש ב' בימין בלא ורדא וג' בשמאל טריפה וכן אם הורדא עם הג' שבשמאל טריפה שהרי חסרה מהימין מש' דכל דאיכא ג' בימין דליכא חסרון בימין כשרה אפי' דהורדא עם הג' בשמאל דהוו ד' בשמאל וה' תב"ש סק"ל דחה דכל דאיכא בשמאל יותר מהימין חסר בימין מיקרי אפילו דאיכא ג' בימין כיון דדרך הוא דהימין יתר על השמאל ואי כוונתו דהול"ל רבותא בג' בימין והורדא עם הג' בשמאל י"ל דקמ"ל אע"ג דליכא אלא ב' בימין ואית לן למימר דהוורדא דשמאל משלמת לימין קמ"ל דלא ע"ש ועיין להש"ד אות ה' ע"ש ומ"מ אכתי יש להוכיח מדברי הר"מ דג' בימין וד' בשמאל כשרה כהפר"ח מדכ' הוורדא עם הג' דשמאל דאמאי נקט עם הג' לא הול"ל אלא עם הב' וממילא שמעי' דהוורדא שבשמאל אינה משלמת לימין אפילו דליכא בימין אלא ב' והכנ"הג הגהב"י אות צ"ו נרגש מזה וכתב דאתא לאשמועי' אפילו הוורדא בימין דשוה בשוה כשרה ע"ש והוא תימא דמריש דין הר"מ שמעי' לה וצ"ל דאתא לאשמועי' דדוקא משום דליכא כימין אלא ב' טריפה אבל אי איכא ג' בימין כשרה אפילו דהווררא עם הג' בשמאל כשרה ומ"מ י"ל דוקא ורדא אבל אונה אחרת עם הב' בשמאל טריפה וכמ"ש התב"ש ולדינא הכ"וף כתב דיש להקל בהפ"מ אבל שאר האחרונים הסכימו להחמיר ולא חילקו בדבר ונר' דג' בימין וג' בשמאל והוורדא עם הג' דבשמאל יש להקל בהפ"מ כמו שנראה מדברי הר"מ אבל ג' בימין וד' בשמאל אין להקל אפילו בהפ"מ:

ה' דין ו' א' מהאונות שהיא פחותה וכו' כתב הכנ"הג בהג"הט אות ל"ו אם יש עליה בועה ומשלימה לט"ד כשרה והוא שיש חוט בשר מקיף עליה ואם עליה טינרי משלים אפילו בלא חוט בשר וביאר הטעם דכשאין חוט בשר מקיף טריפה משום דהוי בועה בשיפולי ואפילו שנוהגים להתיר בועה בשיפולי אונה מ"מ דיינו להכשיר ביש שיעור אונה לבד הבועה אבל אם אין בה שיעור אלא עם הבועה טריפה משום בועה בשיפולי ע"ש ובהגהב"י אות ס"ט כפל ד"ז בשם מהרש"ג וסיים ומ"כ שהיא טריפה ונראה מדבריו אפילו חוט בשר מקיף ובהג"הט אות כ"ה גבי יתרת שאין בה כט"ד ובועה משלימתה כתב בשם מהרש"ג דאפילו אין חוט בשר מקיף משלימתה וטריפה ובשם מ"כ כתב שהיא כשרה מפני שסוף הבועה להתעקר משם ויראה מדבריו אפילו חוט בשר מקיף ע"ש מבואר דטעם המ"כ משום שסופה להתעקר ולכך ביתרת מכשיר ובאונה מטריף דבכל ענין סופה להתעקר ומהרש"ל סו' דלא איכפת לן אם סופה להתעקר וגבי יתרת מטריף בכל ענין וגבי אונה מטריף באין בשר מקיף משום בועה בשיפולי והש"ד אות מ' כ' להכשיר בבועה מע"לע וחוט בשר מקיף דהדרה בריא ע"ש וממ"ש הכנ"הג הג"הט אות כ"ה מתבאר דסופה להתעקר אפילו חוט בשר מקיף א"כ אפילו מעל"ע כן הוא והעה"ש אות ט' הסכים דבחוט בשר תליא מילתא בין ביתרת בין באונה דאם יש חוט בשר באונה כשרה וביתרת טריפה ואם אין חוט בשר באונה טריפה וביתרת כשרה כיון דסופה להתעקר ע"ש וכבר נת' דאפילו בחוט בשר סופה להתעקר ולא כתב מהרש"ג דבאונה דבחוט בשר מקיף כשרה אלא משום דאזיל בתר השתא ובאין חוט בשר הטעם משום בועה בשיפולי וא"כ ביתרת בכל ענין טריפה וכ"נ עיקר דבלא"ה כיון דאיכא רבוותא דסברי דיתרת פחות מט"ד טריפה הוי ב' לריעותא וכ"כ במשבצות זהב אות י"א:

ו' כתב הכנ"הג הגהב"י אות ס"ח אם נמצא יתרון ואין בו כט"ד ונאבד קודם נפיחה מותרת ואין אומרים אלו נפחוה היה נמצא כט"ד דאחזוקי איסורא לא מחזקי' ע"ש והע"הש כתב דוקא אם בדקוהו קודם שנאבד ואין בו כט"ד אבל אם לא בדקוהו כלל אסור ע"ש טעמו והשמ"ח דין י"ד אסר אפילו אם בדקוהו קודם שנאבד ואין בו כט"ד ע"ש ונר' דבכ"הג דבדקוהו קודם שנאבד יש להתיר כמ"ש הכנ"הג דאפי' בריעותא גמורה דעת הרשב"א והרא"ש והר"ן והטור דמוקמי' לה אחזקתה דכל ב"ח בחזקת בריאים וחזקה דאתיא מכח רובא היא ודוקא במחט שנמצא בחתוכה דריאה הוא דאסור דרוב הנכנסין דרך וושט נכנסין וכמ"ש רש"י בפא"ט דמ"ח וכמ"ש הכנ"הג בסי' ט"ל הג"הט אות ו' וכ"פ מרן בש"ע בסימן פ"א גבי