שלחנו של אברהם סז

לעולא ס"ל דלא איתחזק איסורא והתוס' ביבמות כתבו דס' בושט שכיח ע"ש באו ליישב למאן דס"ל דעולא אבל נ"ל קצת ראיה מגמ' בפ' השוחט דל"ב דאמתני' דפסוקת הגרגרת הוי נבילה פריך ממתני' דא"ט ומשני ר"ל ההיא דא"ט ששחט שלא במקום חתך דהוי ד"א גרם לה ופריך מדאמר ר"ל כמאן דמנחא בדיקולא משמע דבושט דנקיבתו במשהו דלא הוי כמאן דמנחא בדיקולא היכא דשחט שלא במקום חתך הוי כד"א גרם לה ולא הוי פיסולא בשחיטה ועיין להרב בית אפרים בתשו' סימן י"ג ע"ש ועיין להג"א שם וכ"מ מכל הפו' שפ' כעולא בישב לו קוץ אין חוששין א"כ ע"כ דלא הוי ס' בשחי' דאל"ה מ"ש מב' חתיכות אע"ג דפ' דהוי נבילה וכדברי הח"ד:

ה' דין ו' ובודקו מבפנים וכו' מש' דלס' דרוסה א"צ לבודקו מבחוץ אלא מבפנים וב"ד הרשב"א והר"ן וכ"נ מדברי התוס' בדכ"ח שהק' אמ"ש רש"י דלדרוסה תלינן ובעי בדיקה משום נקב דמנ"מ בהא דתלי' הא ס"ס בעי בדיקה משום נקב וא"א נימא דאי לאו דתלי' גבי דרוסה הוה בעי בדיקה גם מבחוץ והרא"ש שם גם הוא הקשה אפירש"י במ"ש התוס' ובפא"ט דמ"ג כתב לחד תי' דבדרוסה בעי בדיקה גם מבחוץ וצ"ל דמ"ש בפ' השוחט הוא לפום תי' קמא שב' בפא"ט ועיין להב"ח ולדינא נראה עיקר דלא בעי בדיקה מבחוץ בדעת הרשב"א והר"ן והתוספות וכן הסכים הפר"ח ודלא בהתב"ש:

ו' דין ט' ונתרפא ואינו ניכר ולעיל דין ד' כתב דאם יש לחוש שניקב טריפה דאין לו בדיקה מבחוץ ות"ל דחיישי' שמא נתרפא וכתב הש"ך בסקכ"א דאי אית ליה בדיקה מבחוץ כיון דבדקי' ואינו נקוב לפנינו לא חיישי' שמא נתרפא והכא דחיישי' שמא נתרפא משום דאין לו בדיקה ע"ש וק' דבד"ז נמי בר בדיקה הוא מצד חיצוני של פנימי כשמפריד ב' העורות ואע"פ דבדקי' ליה ואינו נקוב חיישי' שמא נתרפא אע"ג דליכא ק"ד וכמ"ש בסק"ב ועיין להפר"ח וצ"ל דבאותו העור הפנימי. שהקוץ תחוב בו חיישי' שמא נתרפא אפילו דבדקי' ליה אבל אין לחוש לעור החיצון שאינו תחוב בו אם יש לו בדיקה שמא נתרפא ובהכי ניחא מ"ש הש"ך סימן מ"ח סקי"ד דגבי מסס חיישי' שמא נתרפא אע"ג דיש לו בדיקה ע"ש דהתם עור א' הוא ועיין להרשב"א בחי' דמ"ג שתמה אפירש"י מנקובי דריאה דמהני בו נפיחה ולא חיישי' שמא עלה קרום דהתם נמי איכא למיחש שמא הקרום החיצון נקוב ומאי דעלה בנפיחה משום דעלה קרום בפנימי. מיהו לפי"ז קש' מאי ראיה מייתי ראב"ן הביאו הרא"ש דהלכה כעולא מבית הכוסות נימא שאני ב"הכ דאפ' ע"י בדיקה אבל גבי ושט אין לו בדיקה ועיין בפ"מ ד"ג מ"ש מדברי ראב"ן וי"ל דהוכחת ראב"ן מדמכשרי' בבי"הכ אפילו בנמצא נקוב עור וחצי ולא נשאר אלא מעט דכשר ועיין בתה"ד סימן ס"ה ע"ש ודמי לושט בעור הפנימי ומ"מ כתב הרא"ש לדעת הרי"ף דש"ה דעורו עב ע"ש:

. ז' דין י' נפרד הושט מן הקנה וכו' הוא פי' ר"ח אמ"ש בגמ' נדלדלו הסי' ברובן טריפה והפר"ח בסי' כ' ובזה הסי' סק"ה הוכיח דסי' שנדלדלו ברובן נבילה ממ"ש הר"מ בספ"ט סי' שנדלדלו ברובן טריפה ואפילו שלא מחמת נפילה וכן אם נתקפלו שהרי אין ראויין לשחי' וכיון דאין הסי' דאויין לשחי' הוי נבילה ע"ש וכבר כתב מרן הכ"מ שם דמ"ש שהרי אין ראויין לשחי' קאי אנתקפלו אבל נדלדלו לא הוי אלא טריפה וכ"נ מהגמ' דפריך ברפא"ט אתדרי"ש וליחשוב סי' שנדלדלו וא"א מאי פריך נימא נבילות לא קא חשיב ואפילו דכתבו התוס' בדל"ב בד"ה ורמינהי דכל הנבילות לא נפקי מטריפות ע"ש הר"מ לא ס"ל כן כמ"ש בחי' ברפא"ט דלא כהפ"מ ח"ב סימן קכ"ז וכ"ד הרשב"א בתה"א דכ"ז הביאו הש"ך סק"ד ועיין להפר"ח:

סימן ל"ד א' דין ב' הילכך משערי' וכו'. כתב הש"ך דשיעור איסר יותר גדול מרובא אלא דאם הם מצד א' דליכא רובא מצטרפין לאיסור ע"ש וכ"כ מהר"ם לובלין בחי' שם דמאי דאמרי' מצט' לכאיסר היינו מצד אחד אבל מב' צדדין כיון דאיכא רובא מצט' לרובא ולא בעי' כאיסר ע"ש:

ב' ד"ז כ"ש למעלה ולמטה כ"פ הרי"ף והרמב"ם והרא"ש אבל ס"הת כ' חוליא למעלה וחוליא למטה וכ"נ דעת רש"י בסוכה דל"ו ע"א בד"ה נסדק וע"ש בתוס' ועיין להש"ך:

סימן ל"ה א' ד"א הריאה שניקבה טריפה כל דיני נקובת הריאה מקומן בסי' ל"ו ומ"ש כאן ריאה שניקבה כ' התב"ש להודיע שכל דינ' חליף וחסר ויתר שנתבארו בסי' זה כולן משום דסוף הריאה לינקב וכ"נ מדברי התוס' ברפא"ט בד"ה אפיק אבל הר"מ בפ"ח מה"ש כתב דיני חסיר באונות הריאה תחת סוג חסורה וכ"כ הר"מ בפ"י ד"ט ע"ש שמנה חסר אוני וחסר מגוף הריאה תחת סוג חסורה ועיפרש"י ודמ"ג ע"ש ובגמ' דמ"ז ע"ב פריך אמתניתין דניקבה הריאה או שחסרה מאי חסרה אי חסרה ממש היינו ניקבה ומאי פריך נוקמה בחסר אוני לדעת הר"מ דלאו משום דסופה לינקב אלא תחת סוג חסורה ובשלמא לדעת הטור והש"ע כיון דטעמא משום דסופה לינקב היינו נקבה הריאה כמו דלא תני לקותה בריאה דמשום דסופה לינקב כמ"ש רש"י רדמ"ג ועיין להפ"ת אבל לדעת הר"מ קש' לוקמה בחסר אוני וע"ש במהר"ם ודברי הר"מ סתרא"י נינהו דבפ"ח כ' דמשום דסופה לינקב ובפ"י מנאה תחת סוג חסורה דהל"מ היא ע"ש וי"ל לדעת הר"מ דלא מיקרי ריאה אלא אומה ולא אונה ושו"ר שכ"כ הרשב"ץ בס' י"ש בפ"ה ועיין להתוס' בדמ"ו ולהב"ח לקמן גבי חסר גוף הריאה ולדינא כתב הפ"מ דנקטי' עיקר כהטור והש"ע דמשום סופה לינקב וע"ש הנ"מ לדינא וכן תפס במושלם השמ"ח ע"ש:

ב' ד"ב ואם חסרה א' מהימין וכו'. כ' הת"ח אם נמצאו ד' מימין וא' מהשמאל כ' רש"י דלא הוי חליף אלא כי נתחלפו שניהם במו קנין חליפין ומדין חסר ויתר אין להטריף דאי בכ"הג הוי חסר ויתיר אמאי אמר רבא חליף ביתיר וחסר סגי אלא ע"כ כיון דיש ה' אוני בין ימין ושמאל לא הוי חסר ויתיר ע"ש ולפ"ד דל"מ חליף אלא מב' צדדין הול"ל אפי' נמצאו כל החמשה בצד ימין וליכא אוני כלל בצד שמאל