שלחנו של אברהם נב

אבל דעת הרז"ה והרא"ש ורי"ו כ' דבבטלו דינו כמחובר ובלא ביטלו שחי' כשרה וס"ל דהבעיא בביטלו ולא נפשטה הבעיא ונקטי' לחומרא והתוס' בגיטין ד"ד ע"א בד"ה עד דאוקמוה מתני' דהתם בדאשרוש ולא אוקמוה בביטלו כ"כ להצד דביטלו הוי תלוש דלא תפשוט ממתני' דהתם ולעולם דנקטי לחומרא ובביטלו הוי מחובר ועיין לה' בני יעקב דקכ"ג ע"ג ע"ש והב"ח בק"א כ' דמדרבנן הוא דפסלי בתלוש ולבסוף חברו אטו מחובר מעיקרו ע"ש וליתא דהר"מ בפ"ה מהל' מעילה פ' דהוי מחובר לענין מעילה ולא מעל וכ' הכ"מ שם דדוקא גבי ע"ז החמירו דהוי כתלוש ע"ש ועיין להלח"מ בפ"ו מה' ערכין וכבר החזו"ן שם כתב משם מהרי"ק דרוקא בע"ז משום דכתי' אלהיהם על ההרים דומיא דהר ובזרעים כתיב כלי ע"ש והתב"ש כ' ע"ד הב"ח ז"ל דא"כ לא אשתמיט לשום א' לומר טעמיה דהרי"ף והר"מ משום דהוי ס' דרבנן ולקולא והפ"מ כ' דש"ה דאתחזק איסורא אלא הכא בס' דדינא כ' הכנ"הג סי' ח"י וכ"ה בשם ת"י דלא שייכא חזקה בס' דדינא ע"ש וכ"כ המש"ל בפ"ו מה' עדות דין ז' ע"ש אבל הר"ן בהלכות בפ"ק דקידושין גבי נתנה היא ואמר הוא ס' הוא וחיישי' מדרבנן נר' מדבריו דאפי' בס' דדינא אמרי' אוקמיה אחזקתיה ועיין בס' משמרות כהונה בחולין דקי"ט:

ג' והוא שלא נשרש וכו' אחר שביטלו. כ' הט"ז ל"ד אלא כיון שנשרש אע"פ שלא ביטלו וכ"כ מרן בב"י בא"הע סי' קכ"ד גבי גט ומ"ש מדבריו דגט ושחיטה דין א' להם ממה שתמה ע"ד הרמ"ה דס"ל אפי' לא ביטלו פסול מהגמ' דחולין ע"ש אבל הרשב"א כ' בחי' וכת"ה דאפי' בביטלו שחי' כשרה וגבי גט כ' בב"י שם בשמו דבביטלו הוי מחובר ועיין להב"הי ועיין בפרישה סק"ח שנראה מדבריו דבהשריש נמי בעי ביטלו:

ד' דין ד' בדבר התלוש וכו'. כ' הש"ך דבא לאשמועי' דאפילו בדבר התלוש וצואר בהמה למטה לכתחי' לא ע"ש והוא נגד הגמ' דאמר במחובר בצואר בהמה למטה אפי' לכתחי' שרי לטעמא דדרסה וכבר הושג מהפר"ח. ונ"ל דמ"ש הש"ך לכתחי' לא לאו מטעם דרסה שלא כ"כ אלא בתי' הא' אלא דטעמא דכיון דנעוץ בקורה אתי למחלפי במחובר וגזרי נעוץ בקורה אטו מחובר כמו דגזרי' תלוש ולבסו' חברו וכ"הג כ' הב"ח בס"סי זה בשן מחובר בלחי תלוש לכתחי' לא דמחלף במחובר ע"ש שכ"כ בפי' השגת הטור על הר"מ וההיא בריית' דמכשר לכתחי' כר"ח וקצת ראיה מדפריך בגמ' והתניא בין במחובר אי ר' אפי' דיעבד ולא מוקי לה במחובר דקתני לאו בקרקע אלא בקורה דהא לא קתני מחובר לקרקע כדקתני ברייתא דמוכני אלא ע"כ לר' אפי' בקורה לכתחי' לא עוד כ' הש"ך דמוכח בגמ' וכו' דתלוש בידו וצואר בהמה למעלה בדיעבד כשרה אבל לא לכתחי' ע"ש והשיגו הפר"ח דבגמ' אמרי' תלוש אפי' צואר בהמה למעלה שוחט לכתחי' באוקמתא דר"ז ע"ש וכבר התב"ש כ' דלאוקמתא דר"פ כולה ברייתא בעוף אבל בבהמה לכתחי' לא אפי' בתלוש כשצואר בהמה למע' ולמפסל לגמרי לא דרב ענן לא קבע דבריו אלא אמחובר ע"ש והתוס' בד"ה תלוש כ' דרבא מוקי מתני כר"ח ולכתחי' לא שמא ידרוס ובריית' בעוף ע"ש ואם כוונתם דלכתחי' לא היינו בצואר בהמה למעלה וכמ"ש בתי' הב' וכ"מ מפשט דבריהם דפי' דמתני' לא ישתנה לפי ב' התי' א"כ יש להוכיח דלא כהש"ך דאי אפילו בתלוש ביד לכתחי' לא בצואר בהמה למעלה אמאי קתני מתני' צור או קנה אפי' סכין נמי וצ"ל לפ"ד הש"ך דמ"ש התוס' בתי' הא' לכתחי' לא היינו אפי' בצואר בהמה למטה וא"כ מתני' דקתני צור או קנה לאשמועי' אפי' בצואר בהמה למטה וזה סיוע לדברי התב"ש במ"ש בישוב דברי הש"ך בדברי מור"ם ע"ש ונ"ל דע"ד התוס' הללו כוין הכנ"הג במ"ש בשם התוס' דבמחובר אפי' צואר בהמה למטה חיישי' שמא ידרוס ועיין להע"הש שתמה ע"ד ע"ש ומה שהוכיח דלא כהש"ך ממה שלא תי' התוס' דמתני' בתלוש ביד דחיישי' לכתחי' שמא ידרוס ליתא דא"כ אמאי לא קתני מתני' סכין נקטי' דדברי הש"ך נכונים וכ"כ רי"ו הביאו התב"ש ע"ש:

סימן ח' א' דין א' במה אורך הסכין ב"ש כ' הרי"ף איכא מ"ד ה"מ בעוף אבל בבהמה לא ע"ש והיינו משום דבבהמה בעי' מלא צואר חוץ לצואר וכ"מ בהג"א והרמב"ן בחי' וכ' הפ"ת דה"ד לכתחי' אבל בדיעבד מותר ונסתייע מדברי הגהות אלפאסי ע"ש וכ"נ מדברי המרדכי שהביא מרן בב"י ר"סי כ"ד ומל' הרשב"א בת"ה וכ"נ מהגמ' די"ב דפריך גבי זרק סכין והא בעי הולכה והובאה ומשני כשהלכה ובאה ע"ש בפירש"י והשתא מאי דוחקיה לאוקומה בעוף לוקמה ביש מלא צואר חוץ לצואר וא"ש אפי' בבהמה אלא ע"כ בדיעבד שרי והתם בזרק בדיעבד מיירי ועיין להב"ח:

ב' בהגה שנא' ושחטתם בזה. ה"א במד"ר סוף פ' קדושים וע"ש במ"כ:

סימן י' א' דין א' מותר לשחוט מש' אפילו לכתחי' אבל לשון הר"מ בפ"ז מה' ע"א אם שחט וכו' גם השמיט אוקמתות הגמ' דחדשה ולבנה ונ"ל דהנה י"ל מאי פריך הגמ' ות"ל משום שמנונית נוקמה בסתם כלים דקי"ל סתם כלים אב"י והוי נט"לפ דשרי ואפי' בסכין כמו שנראה מדברי התוס' בד"ה השוחט וצ"ל דפריך אלישנא דר"נ דאמר מותר לשחוט מש' לכתחי' ונט"לפ בדיעבד הוא דשרי והשתא א"ש דהר"מ דנקט לישנא דדיעבד א"צ ללבנה וחדשה דעיקר חידוש' דר"נ הוא דלא הוי מתקן אבל דין דלכתחי' ודיעבד כבר מפו' במקומו מיהו מרן בכ"מ בפי"ז מה' מ"א דין ח"י כ' בדעת הר"מ דלא ס"ל סתם כלי אב"י דלא כהרשב"א בדעת הר"מ וא"כ עדיין לא נתיישב מאי דהשמיט חדשה ולבנה ואפילו לדברי הרשב"א בדעת הר"מ קשה הא סתם סכין שמנונית ע"ג כמו שנר' מדברי רש"י בשמעת' דסכין של נכרים וכ"נ מדברי התוס' שם בד"ה והלכתא שכ' אבל בסכין של נכרים מתוך שחותכין בה איסור תמיד נדבק בו השמנונית ע"ש והיי' השמנונית שע"ג הסכין דהא בצונן מיירי ואע"פ שהתוס' סוף ע"א נקטו לישנא דבליעה ע"כ דל"ד ולפ"ז שמעתא דסכין של נכרים א"צ לאוקומה ביודעין שהיא ב"י ומ"ש התוס' בד"ה השוחט וכו'