שלחנו של אברהם קצ

א' נחלקת העדות אמאי בב' כתי עדים מודו דתתקיים העדות בשאר הא הו"ל כנמצא א' מהם קרוב ותי' לחד תי' דמיירי דאתו למחזי וכו' ע"ש הרי דהיכא דכולן אתו למחזי תתקיים העדות בשאר דבכולן אתו למחזי מיירי דהא עדות מוכחשת היא ולא ידעי' מי הם הפסולין ומי הם הכשרים וכ"מ להדיא מדברי הרדב"ז בס' דברי דוד סי' מ"ט ודלא כהש"ך:

ואם הזמין התובע וכו'. כתב הסמ"ע אפילו הפוסלין בהזמין בערבוביא בשעת מעשה מודה באמר ב' מכם לא כוין אלא לכשרים ע"ש וכנ"ל מגמ' בגיטין די"ח ע"ב באמר לי' כתבו גט לאשתי דלר"י דקי"ל כוותיה דאמר ב' משום עדים והשאר משום תנאי נמצא א' מהן קרוב או פסול כשר ולא מיפסל משום דהזמין בערבוביא וע"ב משום דיין דב' לבד משום עדים הו"ל כאומר ב' מכם יכתבו דלא נתכוון אלא לכשרים:

סימן ל"ז דין א' אין שותף מעיד לו עליה. כתב רשב"ם דוקא שלא חלקו אבל חלקו מעיד לו ודוקא שחלקו קודם שבא המערער וכ"כ בדרישה וכנ"ל מדפריך הגמ' נוגע בעדות הוא ומשני שכתב לו ד"וד אין לי וכו' ופירשב"ם שסילק א"ע מכל השדה וא"א נוקמה שסילק עצמו מחלק חבירו דהיינו חלקו ממש וניחא דאינו מעמידה בפני ב"ח כדפריך אח"ז שהרי ב"ח נוטל מחלקו שלא סילק עצמו אלא מחלק חבירו אלא ע"כ דל"מ חלקו אלא קודם שיצא המערער ואז ל"מ שותף ושמואל שותפין קאמר ומשני שסילק עצמו מכל השדה דכה"ג מהני הסילוק אפי' אחר שבא המערער כמ"ש הר"ן ופ' מרן בש"ע והטעם דבכה"ג ל"ח לקנוניא דירא פן יקח הכל ע"י הסילוק וכה"ג מחלק הפרישה בסמוך גבי ידע בה שהיא בת חמותו ע"ש והט"ז כאן ובסי' קע"ה תמה על מה שנר' מדברי הסמ"ע סק"ה דאפילו חלק אם לא ערער המערער אלא חלק חבירו אינו מעיד לו דאז בטלה החלוקה דא"כ אמאי לא מוקי לה רשב"ם בהכי ע"ש ול"ק דא"כ ל"מ שותפין דכבר חלקו גם מ"ש דדוקא משום דיורשין הוו הוא דבטלה החלוקה ע"ש אין נר' כן מדברי התוס' בס"פ השולח שכתב דהא דקאמר הגמ' רב סבר יורשין הוו ל"ד יורשין אלא לקוחות באחריות הרי דגם בלקוחות בטלה החלוקה:

סימן ל"ח דין א' כתב הר"מ בפ"ך מהל' עדות דאם העידו ב' כיתות כל א' אחר כ"ד של שניה הכת שהוזמה נענשין אבל הכת שלא הוזמה אין נענשים ומ"מ בטלה בל העדות דעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה וכ"כ הטור והראב"ד חלק דכיון דאחר כ"ד הוא לא בשלה כולה והקשה על הד"מ שכתב ב' אין נענשים פשיטא הוא והלח"מ כתב דר"ל ב' אין נענשים ואפילו הוזמו אח"כ גם הם משום דעדותן לא מהניא מידי דכבר העידו הא' ע"ש. וק"ל ממתניתין דספ"ק דמכות דב' רואין אותו מחלון זה וכו' אם אין רואין זא"ז הרי אלו ב' עדיות לפיכך נמצאת אחד מהן זוממת הוא והן נהרגין והב' פטורה מדקתני נמצאת א' מהן זוממת משמע אפילו נמצאת ב' זוממת ואמאי נהרגין הא עדותן ל"מ מידי דכבר העידו הראשונים וי"ל דש"ה דאם נמצאת א' מהם זוממת לא בטלה כל העדות ומתקיימת העדות בשאר כדקתני הוא נהרג ומשום דב' כיתי עדים הם ולא באו לב"ד בב"א וכמ"ש הדרישה לכך נהרגין דמהניא עדותן אי מתזמי קמאי אבל הר"מ מיירי בבאו לב"ד בב"א וכת א' חשיבי ואי מתזמי קמאי בטלה כולה וא"כ ל"מ עדותן מידי ואכתי קשה מתני' דקתני והב' פטורה פשיטא ולא יתורץ בדברי הלח"מ גם על הראב"ד ק' אדק"ל אדברי הר"מ תק"ל אמתני' ובעיקר ס' הר"מ עיין להש"ך סימן ל"ו במ"ש ע"ר מהר"ם אלשקר סי' י"ו ע"ש:

סימן ט"ל דין ה' בין יכולין לכתוב שטר כ"כ הרשב"א וטעמו דא"כ כל ב' מהם יכתבו לו שטר משמע דאם אמר לעשרה כתבו שטר צריך כולן שיחתמו בשטר ולא סגי בב' מהם דאל"ה איכא למיחש לכל ב' מהם יכתבו לו שטר וכ"כ ה' אורים ושכ"כ הריטב"א בקידושין גבי שליח נעשה עד ע"ש וליתא דמשנה שלימה שנינו בגיטין דס"ו אמר לי' כתבו גט לאשתי א' כותב וב' חותמין כולכם כתבו צריך שיחתמו כולם וע"ש בדס"ז ע"ב ופלוגתא דר"י ור"ל בדי"ח אי כולן משום עדים או שנים משום עדים והשאר משום תנאי ומוקי לה באמר כולכם דוקא וכן בד"י ע"ב גזירה משום כולכם הרי דבאמר לי' כתבו א"צ שיחתמו כולם עד שיאמר כולכם והריטב"א בקידושין בכ"הג מיירי שכ' ואפילו בשקנה חבירו מידו בפני עשרה אם הזמינם כולן לעדות כותבין לו שטר וחותמין כולן כדאי' במס' גיטין ע"ש והיינו בהזמינם כולם לעדות דאמר כולכם אבל אמר לי' א"צ שיחתמו כולן ול"ח שמא כל ב' מהם יכתבו שטר דכיון דהיו עשרה אין חותמין עד שימלכו בכולן וליתא לחששא זו אלא אם הדין שכותבין שטר אע"פ שלא הוזמנו ונמשך מזה שאם הטמין לו עדים אחורי הכותל שכותבין וזמנין דהיו עשרה ולא הוי במקום א' ולא ידעי הני בהני וכותבין לו כל א' שטר וכ"מ בדברי הריטב"א שם להדיא:

כתב הג"א בפ' ז"ב בשם ריב"ן דהודאת בקנין דמהני דוקא שקנו מידו לפרוע לזמן פ' אבל קנין על הוראה איני יודע על מה יחול הקנין ע"ש ומתשו' הרשב"א סי' אלף קמ"ט והובא בב"י בסי' זה נר' להדיא דמהני קנין על הודאה וכן הסכים המ"צ ח"ב סי' ל"ו וכתב דריב"ן יחיד הוא בסברא זו דלא כמהרשד"ם סי' כ"ט ע"ש וכתב מרן בב"ה די"ל דחל הקנין על השעבוד ע"ש:

סימן מ"ו דין ה' מקיימין השטר שלא בפני בע"ד ב' הש"ך דוקא שטר אבל כ"י אין מקיימין ע"ש ומדברי מדן בב"י סי' ק"י נר' דדעתו דאין לחלק בין שטר לכ"י דאהא דכתב הטור צוה אביהם ואמר תנו מנה לפ' דדוקא צוה בשטר ב' ומ"מ י"לד איך כתב שאם ניכר שהוא כ"י שנזקקים הא בעי' שיהיה