שלחנו של אברהם קעט

דמתקרי פסול כמ"ש הג"פ סקס"ג איברא דכבר כתבתי לעיל דמדברי הב"ש והב"ח נראה דלא כהג"פ אלא דכותבין דמתקרי וראיתי להקמ"ר ח"ב סימן ט"ו שכתב דלא כתב הג"פ דכותבין ב' השמות בלא דמתקרי אלא בקורין מקצת ב"א בב' השמות ע"ש ובנ"ד נראה פשוט דקריאת ס"ת הוי כקורין מקצת בב' השמות כמו חתימתו דהוי כקורין מקצת כמ"ש הד"מ ח"ג בהלכות גיטין אות ד' ומ"ש הרב חיים שאל ח"א סי' ל"ח אות א' קריאת ס"ת וחתימתו הוי כקורין מקצת ע"ש וב"כ לרווחא דמילתא דבנדונו כך היה אבל קושטא דמילתא בחדא מנייהו סגי וכן ראיתי לקצת אחרונים שכ"כ ומ"מ הכשד גט זה במחלוקת הוא שנוי כמו שנתבאר ועוד יש לפקפק בגט זה דכיון דכתב דמתקרי אברהם ע"ש קריאת ס"ת והרי בס"ת קורין בב' השמות ביחד והו"ל ככתב חצי השם וראיתי להרב תורת גיטין סי' קי"ז שכתב דאם נק' בס"ת בב' השמות והעולם קורין בשם א' או להפך הרי איכא גילוי מילתא דהנך ב' השמות לאו שם א' וכותבין בין ב' השמות דמתקרי ע"ש וע"ב דמתפרש כך דמתקרי גם שם זה עם השם הא' ומשמע מדבריו דאפילו נק' בב' השמות ביום המילה דלא בהג"פ והרב בית אפרים חא"ה סי' פ"ה חלק עליו בתרתי דכיון דנק' ביום המילה בב' השמות יש לכתוב בלא דמתקרי וגם אין נכון להתפרש כך דמתקרי שם זה עם השם הא' שזכר כבר ע"ש בראיותיו דלא מכרעי וע"ש בסימן פ"ג ופ"ד וא"כ לדברי הרב תורת גיטין גט זה כשר הוא ואפילו לדברי הג"פ מסתברא דלא כ"ב אלא בב' שמות גמורין אבל שם זה חי אין נקרא בשם זה לבד דלעולם אין קורין לשום אדם ביום המילה בשם חי לבד בעיר זו ומקום הנתינה הוא עיקר בזה ועיין למהרש"א בס' משד"ר בסי' זה ובב"הג אפילו נקרא ביום המילה בב' השמות שם אברהם הוא העיקר ועל שלא נתקיימה ההרשאה הנה בנ"ד לא נעשה שליח קודם הכתיבה כיון שהיו רוצין לעשותו שליח קבלה קודם וא"כ אינו נאמן לומר בפ"נ ובפ"נ וצריך עדים על שליחותו וז"ל מהד"י מינץ בס' הגט אות י"ו גט שלא נעשה שליח קודם הכתיבה לא מהני ע"ש ובודאי דדוקא בשלא יש עדים על השליחות והד"מ סי' ט"ו לא ראהו ע"ש ומ"מ כיון שכתב הנפק על ההרשאה יש לסמוך על הסו' דמעב"ד א"צ קיום ואפילו להחולקים כמ"ש סי' קמ"ב מ"מ נראה כיון שכבר נתגרשה ע"י זיכוי ועשאו שליח להולכה לרווחא דמילתא א"צ קיום ועוד דשעת הדחק ועיגון הוא:

כתב הג"פ סקס"ג במו שנק' משה ושם אביו חיים וקורין אותו משה חיים דכן נוהגים באותה משפחה דכל אחד קורין אותו בשמו ושם אביו שפשוט שכותבין משה חיים כיון שקורין אותו בב' השמות יחד והר"מ ח"ג דף וה' בתי כהונה חלק ב"ד סי' ל"ז וה' פרי האדמה ח"ג דל"ה חלקו עליו ועלו בהסכמה א' שכותבין משה ן' חיים וכ' שבודאי שט"ס נפל בדברי הג"פ ע"ש ואין זה סותר למש"ל משם ה' מקור ברוך באשה ששמה שמחה וקורין אותה עוזיאלה ע"ש משפחת בית אביה ובאשה שקורין כהנא דש"ה שאין מזכירין שמה כלל ומ"מ במעשה שבא לפנינו בא' ששמו אברהם ואביו שמו ציון ורובא דרובא ועליית ס"ת בשם אברהם לחוד ומיעוטא קרו להו אברהם ציון ומיעוטא קרו ליה ציון לחוד הסכמנו שנכתוב אברהם ן' ציון דבזה יצאנו י"ח המיעוט דקדו ליה אברהם ציון כהסכמת האחרונים דלא כהג"פ כמ"ש פש גבן מיעוטא דקדו ליה ציון לחוד והוינן בה היכי נעביד אי כותבין אברהם דמיקרי ציון ן' ציון הרי כ' הד"מ שם בכה"ג דאין נכון לכפול השם ב"פ ע"ש בשם מנחם חי והסכמנו לכתוב אברהם בן ציון לחוד וסמכנו ע"ד למר"ן דבדיעבד אם כ' היודעין בו ביותר לחוד כשר:

סימן ק"ל ד"א זה תחת זה לאפוקי שלא יחתמו זה בראש השי' וזה בסוף השי' ויהיה ריוח ביניהם וכ"מ במרדכי אבל אם ירצו יחתמו זה בצד זה בשי' א' סמוכים זה לזה וכ"כ מהר"י מינץ בס' הגט אות נ"ט והרשב"ץ ח"א ס"סי ו' ועיין למהר"ם שיף בגטין דף יו"ד רע"ב ע"ש:

ד"ח בשעה שמתחיל לכתוב וכו' היינו לכתחי' ועיין להריטב"א בחי' ריש גיטין שכ' א"צ שיהיו מזומנים העדי' כשמתחיל הסופר לכתוב אלא כשיאמר לו הסופר שכתב לשמו סגי והוכיח כן מדתקנו חכמים שיאמר בפ"נ ובפ"נ ואי איתא דצריך שיהיו מזומנים בשעה שמתחיל לכתוב בפני נחתם סגי ע"ש:

בהגה אפי' קרוב ונתרחק או מחותנים בסדר הגט כ' אפי' ד' בד' נרא' דדוקא בע"ת אבל בע"מ אין להחמיר בקורבה דכשרה מן הדין דכיון שהוא לפי שעה לא חיישי' לרואין וכה"ג אמרי' בגמרא בחששא דתקלה לזמן מועט לא חיישי' וכה"ג כ' הב"ח בח"מ סי' ל"ג בתרי בעל כאשתו שני בשני דלכתחי' לא יחתמו דדוקא בשטר אבל בע"פ מקבלין עדותן והביאו הבנ"הג שם ע"ש וע"ל בסי' קס"ט בהגה בדיני חליצה:

סימן קל"ד אם אנסוהו לכתוב טלק"א בעש"ג ומחמת כן הוכרח לגרש כי נאסרה עליו בדיניהן אי הוי גט עיין למהריק"ש בתשו' סי' ולה' דרכי נועם חא"ה סי' ולה' גו"ר חא"ה סי' :

פלוגתא דרבוותא במומר אם הדין לכופו לגרש או לא כמ"ש הכנ"הג ועיין בספר זכות משה למהר"ם בולה ז"ל בסוף הסי' ע"ש:

סימן קל"ז ד"א אבל אם אמר ע"מ וכו' היינו בקוצב זמן שא"ל ע"מ שלא תנשא לפ' לזמן קצוב כמ"ש בסי' קמ"ג וע"ש בב"ש סקכ"ח:

כתב ה' מוצל מאש דת סי' ס"ז דיש תקנה לכ"ע ליתן הגט ע"י שליח ויאמר לה שאם תנשא לפ' יבטל שליחותו מעיקרא וכיון דהגט הוא כריתות לגמרי והתנאי הוא בשליחות ש"ד וכמ"ש מהרימ"ט סי' ס"ו בענין הזכרת התנאי קודם התורף דע"י התנאי בשליחות אין כאן חשש ע"ש ומלבד שעיקר ס' הלזו שכ' מהרימ"ט כבר המ"מ דקפ"ח מקהי עליה אקהייתה עוד בה דעיקר ראיית מהרימ"ט היא ממאי דקי"ל דבגט ע"ת ולא נתקיים התנאי הגט בטל ולא מהני שיחזור ויתננו לה ואילו בתנאי דשליחות כההיא דטול הימנה חפץ והב לה גיטא ושינה מהני שיחזור ויתננו לה ע"ש