שלחנו של אברהם קעח

להב"ש סי' קמ"ח סק"ה ובתשו' הרשב"א שהביא מרן בב"י בסי' זה ולהרב יד אהרן בהגהב"י אות יו"ד ע"ש:

סימן קכ"ח דין א' כתב מהרי"ו סי' ע"א והביאו הב"ש דאם מגרש חוץ לעיר תוך עיבורה של עיר כותבין שם העיר והרב בנימין זאב סימן ק"ה אפילו חוץ לעיבורה אם הוא תוך התחום כותבין שם העיר והביא ראיות לדבר והרב משאת משה חא"ה סי' דחה כל ראיותיו והוכיח ממ"ש מרן דאם יש מגרש בעיר כותבין שם המגרש משום דפעמים דמגרש בבתים הבולטים מן העיד ואין שם העיר עליהם ע"ש ולפ"ז אפילו בעיבורה של עיר אין כותבין שם העיר אלא שם המגרש ומ"מ בדיעבד כשר אפילו חוץ לעיבורה אם הוא תוך התחום במ"ש המ"מ שם ועיין למהר"ם פדואה סי' ה' ולהג"פ ואפילו למ"ש מהרי"ו דתוך עיבורה בעיר נר' דוקא ע' אמה ושיריים ואין נותנין עיבור לעיבורה כמו שבת דאמרי' דאם יש בורגנין הולך אפי' כמה פרסאות דגבי גיטין הולכין אחר לשון בני אדם כמ"ש הפו' ול"ד לשבת וכ"כ ה' אורים גדולים סי' צ"ז גבי נדרים דקי"ל תוך עיבורה בעיר דוקא ע"י אמה ושיריים דבנדרי' הלך אחר לשון ב"א ע"ש וה"נ דכוותה:

דין ד' נהר שהוא יוצא וכו' כתב הג"פ דאם נר' עמו אפילו חוץ לתחום כותבין שם הנהר ע"ש וכ"כ בתשו' המימוני השייכין לה' גירושין ע"ש ודוקא בנהר דמסתפקין ממנו אבל בים בעי' תרתי תוך התחום ונר' עמו כ"כ הג"פ ס"ק מ"ה:

סימן קכ"ט דין ט"ז ולא יתן ס' בב"א הטעם משום דס' א' אמ"ד ולא ב' כמ"ש התוס' די"ח וכ"כ הפו' ונ"ל דלא כ"כ התוס' אלא אם כל א' כשר אבל אם אין בהם אלא א' כשר ממ"נ ל"ל בה וכ"מ ממתני' רס"פ המגרש בב' ששלחו ב' גיטין ונתערבו נותנים שניהם לזו וב' לזו ע"ש ומשמע אפילו בב"א ועיין להרב טורי אבן במס' ר"ה דז"ך ע"ש והרב עדות ביעקב סי' מ' כ' ט"ז דס"א אמר רחמנא מדנפשיה ותמה ע"ז מנ"ל ד"ז אימא דקרא דס"א לנותנו בב' חתיכות הוא דאתא ותי' דההיא מוכתב ונתן נפקא מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שמחוסר דביקה ע"ש ודבריו תמוהים דאי לאו משום דס"א אמ"ר מנ"ל דמחוסר דביק' אסור הא יכול ליתנו לה בב' חתיכות וכ"מ בגיטין ד"ך דפריך הא ס"א אמ"ר ולא פריך הא מחוסר דביקה וכ"מ ממ"ש התוס' בסוטה דאין ליתן ב' חתיכות משום דס"א אמ"ר ולא כתב משום דמחוסר דביקה ועיין להרב דברי אמת בקו' דכ"ז ע"א וב' ע"ש:

שם מזל"ה כצ"ל שלא לכתוב א' בין זיי"ן ללמ"ד ובה"י לבסוף כך נהגנו לכותבו בהסכמת מהרי"ט ז"ל וב"ד הצדק ולא כמו ששלחו גיטין ממדינות אחרות וכ' באל"ף לבסוף ועיין להרב חיים שאל סי' ל"ח אות כ"ח בשם מזל:

אי"ש א' ששמו חיים ושם משפחתו הל"אל וכ"ע קרו ליה הל"אל ואין מזכירין שם חיים כלל נר' דכותבין חיים דמתקרי הל"אל וכה"ג כתב הרב מקור ברוך סי' ט' באשה ששמה שמחה ושם משפחת אביה עוזיאל וכ"ע קרו לה עוזיאלה והסכים דכותבין שמחה דמתקרייא עוזיאל"ה ע"ש ובסוף ספר ג"פ בגיטין שסידר הפ"מ ב' באשה בת כהן ששמה שמחה וקרו לה כ"ע כהנא דכותבין ב' גיטין א' בשם שמחה וא' בשם בהנא ע"ש ואף גם זאת י"ל דדוקא בשמות הנשים דכי קרו לה כ"ע כהנא נשתקע שם הא' אבל באנשים דבס"ת אין. קורין אלא בשם העיקרי לא הוי נשתקע ולכ"ע כותבין שם העיקרי וע"ש הב' כותבין דמתקרי ושם הל"אל בא' בין ב' למדי"ן כמ"ש מהריק"ש בשמות הגיטין בסי' ז' ברין כ"ח וכותבין דמתקרי ולא המכונה משום דיש בני אדם שנק' בעת הלידה בשם הל"אל:

תאמו שם זה מצוי בבני מערב הפנימי והייתי סבור שלא לכתוב אל"ף בין תי"ו למ"ם כמ"ש הפו' שאין לכתוב הברת הפת"ח אח"כ ראיתי בס' זכות אבות שהביא בכלל השמות שם זה המצוי אצלם וכתבו באל"ף בין תי"ו למ"ש:

אם נק' בב' שמות ביחד בעת הלידה כתב הג"פ באות מ"ג דכותבין שניהם בלא דמתקרי ע"ש ומדברי הב"ח והב"ש סק"ל אין נראה כן ועיין להרב מים שאל דף כ"ז ע"ב ולהרב חיים שאל ח"א סי' ל"ח אות א':

איש א' שמו יוסף ן' יעיש ן' אברהם והכל קורין אותו יוסף ן' אברהם ואין מי שמכיר שם יעיש כלל ויש להסתפק בזה דאם יכתוב יוסף ן' אברהם א"א שהרי כתב הרא"ש בתשו' והביאו הטור ס"סי זה דאין ביד האדם לשנות שם אביו וכתב מרן בב"י אפילו אתחזק בשם השינוי דדוקא בשמו הוא דכותבין בשם שהוחזק בו אבל בשם אביו לא עוד כתב מרן שם בשם ת"ה דאפילו שם השינוי הוא שם אבי אביו פוסל הרא"ש ע"ש ואם כותבין יוסף ן' יעיש הא אין מכירין אותו בבן יעיש כלל וראיתי בתשו' מרן בדיני גיטין סי' ט' שנשאל על נדון כזה ממש ועלה בהס' כמה כמה עיקר שם אביו ולא שם השינוי ע"ש ואכתי יש לפקפק דשם בנדון מרן השתא מיהא העידו עדים על שם אביו העיקרי ואגלאי מילתא לכל שם אביו האמיתי אבל בנ"ד אין מכירין אותו בן יעיש כלל ואתי למי' אחר הוא אשר ע"כ נ"ל לכתוב שמו לבד ולא יכתוב שם אביו כלל דאם לא כתב שם אביו כשר כמ"ש מרן בסי' זה וכן הסכמת האחרונים ועוד שהרי כתב מרן בב"י בסי' זה דנראה מדברי הר"מ שאין לכתוב שם אביו על פיו אלא שנהגו לכותבו על פיו ע"ש ובנ"ר אין מכירין שם אביו אלא על פיו וכיון שלא נכתב שם אביו אין לכתוב ולאבהתי וכמ"ש הג"מ בבני האנוסים שאין מכירין שם אביהם גם דלגנו תיבת ולאתריכי כיון שאין מזכירין שם מקום האשה ואע"פ דכאן מנהג קדום דכותבין מ"מ גט זה הולך לירוש' תוב"ב ושם אין כותבין ולאתריכי כיון שאין מזכירין שם מקומה כמ"ש הג"מ ע"ש:

איש א' שמו ביום מילתו אברהם חי ואח"כ כל העם מקצה קורין אותו בשם חי לבד בקריאת ס"ת קורין אותו בשם אברהם חי ונכתב בגט חי דמתקרי אברהם וגט זה נכתב בעיר טריפולי ושלחו אותו ע"י שליח הולכה אחר שזיכה לה הגט ע"י השליח ההוא בתורת קבלה מחמת שהיה הבעל מומר וכמ"ש הרב ת"הד ושטר שליחות הולכה כתוב עליו הנפק מב"ד אשר שם אך לא נתקיימו חתימת הב"ד כאן הנה יש לדון בגט זה דכיון שנק' ביום המילה בב' השמות כשם א' חשיבי והיל"ל אברהם חי בלא דמתקרי ואם כתב