שלחנו של אברהם קעז

כסף או שטר אבל קידשה בביאה קידושי תורה אינון וכתב הפר"ח מדסתמו הפו' משמע דלא קי"ל כהירוש' ע"ש וכנ"ל מהגמ' בפ' מ"ש דע"א אהא דאמרי' בחרש מעיקרו ל"מ כ"י פריך חרש כשם שכינסה ברמיזה כך מוציא ברמיזה ודחיק לאוקומא ביבמה וא"א הו"ל לאוקומא בקידשה בביאה:

סימן קכ"ב ד"א בהגה אבל אם הבעל בעיר וכו' כתב הב"י ה"ט דיש לחוש לס' ר"ת דאין ברירה ע"ש ולפמ"ש התוס' בעירובין די"ג ע"א בד"ה אבל וכו' דכתבו לשמה בלא צווי הבעל אינו פסול אלא מדרבנן ע"ש לא חיישי' לזה דהא קי"ל בדרבנן יש ברירה וכ"מ מדברי הר"מ בריש הל' גירושין דלא מני פיסול בלא צווי הבעל בהדי עשרה דברים דפסולין מן התורה ע"ש וניחא בזה מה שהקשה הכנה"ג ע"ד הטור דבסי' קל"א פ' דאין ברירה ע"ש דהתם מיירי בפיסול לשמה שהוא מדאורייתא אבל הכא בלא צווי הבעל הוא מדרבנן ומן האמור א"ש מ"ש הר"מ דלא עשו שליחותם כי נמצא בטל או פסול והק' הג"פ ר"סי זה הא פיסול דנפאתה הוא מדאורייתא ומנ"ל להר"מ דאפילו בפיסול דרבנן ע"ש ועפי"ה ל"ק דמן התורה אפילו כבר נכתב בלא שום פיסול יכולין לכתוב אחר בלא ציווי הבעל ולא פסיל אלא מדרבנן ולכך כיון דפסול דרבנן הוא מיקרי לא עשו שליחותן ודרבנן בדרבנן הוא ועיין מ"ש הרב ג"פ משם הרדב"ז ועיין להרב יד אהרן ומ"מ לכ"ע אם נמצא גט כשר מכל דבר אין לכתוב אחר בלא צווי הבעל וכ"כ כל הראשונים זולת ריא"ז הביאו ה' שה"ג בפ' התקבל שכתב דאפילו הגט כשר אם עדין לא נתנוהו ביד האשה יכולין לכתוב גט אחר ע"ש ועיין להפר"ח ועיין להרב אורים גדולים דס"א ע"ד :

אם עדין לא נחתם וכו' ואפילו דקי"ל עידי מסירה כרתי מ"מ כיון דנהגו לחתום מסתמא דעתו של בעל גם על החתימה כ"מ להדיא מדברי הרשב"ץ ח"א סי' ך' ע"ש ועיין להב"ש סק"ו דליתא:

כתב הד"מ בפ"ב הבעל שהביא בידו גט חתום ואמר תנו גט זה לאשתי ה"ז יתנו וכו' והקש' מהרש"ך דאפילו בלא חתימה יתנו כמ"ש בפ"ט דאם נתנו לב' אפילו בלא עדי חתימה הוי גט ע"ש ול"ק דהתם מיירי דנתנו בדיעבד אבל לכתחילה בעי' עידי חתימה כיון שנהגו להחתים עדים בגט ועוד י"ל דהתם מיירי כשיודעין שהסופר כתב לו הגט דודאי כתבו לשמו אכל הכא בלא ידענו דחיישי' שמא מצאו בשוק ולא נכתב לשמו אבל בחתום ליכא למיחש דודאי לא חתמו אלא א"כ נכתב לשמו ועיין להפר"ח:

סימן קכ"ד ד"ב ומוסר לה העבד. הב"י הביא פלוגתא דרבוותא אי צריך ליתן כל העבד בפי' או סתמו כפי' ע"ש והג"פ הוכיח דסתמו כפי' מדאמרי' בפ"ב דגיטין ההוא גברא דשקל ס"ת ויהיב לדביתהו וראיה זו נכונה להסו' דמקרי מחוסר קציצה אפילו בתלוש אבל לדעת ר"ש ודעמיה דס"ל דדוקא ב"ח ומחובר הוא דהוי מחוסר קציצה אבל בתלוש לא הוי מחוסר קציצה אין משם דאיה:

דין ג' טוב לחתוך הגט וכו' אם הנייר הוא ב' דפים וכתב הגט בדף א' יתן לה כל הנייר ולא יחתוך עיין להג"פ ולהפר"ח ועיין במתני' סוף גיטין בשייר מקצת הגט וכתבו בדף הב' ע"ש:

סימן קכ"ה דין ט"ו ולא יכתבו על המחק כתב הב"ש דחיישי' שמא ימותו ע"מ ע"ש נראה דלדידן דקרעי' לגיטא ואין מניחין אותו ביד האשה לא חיישי' להכי וכשר לכתוב על המחק דאי חיישי' להכי אפי' שלא על המחק נמי ניחוש ועיין להת"הד סי' רל"ב ועיין להרב דברי אמת בקונטרי' י"א סימן י"ח ולהרדב"ז ח"ה סי' ש"א וש"ר:

אם נכתב הגט שלא על הסדר כשר כ"כ הג"פ וכ"כ ה' עבודת הגרשוני סי' נ"ד ע"ש:

אם טעו בשמה וכתב שם הקרוב לשמה ואין שם אשה אחרת באותו השם שכתב אינו פסול אלא מדרבנן עיין להג"פ ר"סי קכ"ב:

סימן קכ"ו דין מ"ו ואם כתב דהוית אנתתי וכו' לשון מהרד"ך בית כ"ה בגט ארוסה אם כתב אנתתי שמא יש להקפיד לכל הפחות לכתחילה ואם יכול לעשות גט אחר יותר טוב ע"ש:

אם קדש ואח"כ בא עליה שלא לשם אישות כותבין ארוסתי כ"מ מבעיא דבת ארוסה בכתובות דנ"ד ע"ש בפירש"י ובש"מ ומגמ' דסוטה ר"פ ארוסה דקאמר כגון שבא עליה ארוסה בבית חמיה וכ"כ הר"ן בפ"ק דקידושין הביאו הח"מ סי' ג"ל והריטב"א בחי' לקידושין ד"י גבי בעיא דתחילת ביאה קונה צידד דאפי' בא עליה לשם נשואין ארוסה מקריא:

כ' בתשו' מהר"ץ סי' קכ"ד אם נכנסה לחופה בנדתה כותבין אנתתי אפילו לדעת הר"מ דס"ל דאין חופה לנדות מ"מ נשואין מקרו ע"ש עוד כתב שם אם יש ספק בדבר יכתוב אנתתי דהיכא דהוי ס' הוי כדיעבד ועיין להכנ"הג שהוכיח מדברי אגודה דפסול והג"מ דחה ראייתו:

סימן קכ"ז דין ה' ע"י שליח וטעמא משום דע"י שליח קלא א"ל כמ"ש בגמ' בפ"ב דגיטין בגיטין הבאין ממ"ה ונ"ל דגם בגט ש"מ קלא א"ל ויכול ליתנו בעצמו שלא ע"י שליח אפילו שלא נמסר ביום הכתיבה דהכל יודעין דבגט ש"מ מאחרין הנתינה כל מה שיוכלו וכ"מ מדברי הרשב"א בחי' בגיטין דע"ז שהקשה בההוא עובדא דש"מ אמאי לא התירו טלטול הגט כמו שהתירו הגירושין והקנין ואי הגט במ"א ור"ה מפסקת והש"מ א"י לילך מ"מ יעשה שליח להוליכו לה ע"ש משמע דבההוא עובדא לא נעשה ע"י שליח ואע"ג שנכתב מע"ש מהני והרשב"א הוא מהסו' שאין תקנה אלא ע"י שליח כמ"ש בדי"ח ובדע"ט ע"ש וע"כ משום דש"מ קלא א"ל ועוד כיון דאמרי' בגמ' בדי"ח כדאי הוא ר"ש לסמוך עליו בשעת הדחק והביאו מרן בס' בשם י"א אין לך שעת הדחק גדולה מזו ועיין