שלחנו של אברהם קסו

ששמע שמת לא מקילין תרי קולי עד מפי עד ומן הכתב ע"ש וכ"נ ממ"ש הר"מ בפי"ג מצאו כתוב בשטר וידעו שזה כתב ישראל משיאין את אשתו וכתב ה"ה לאפוקי מסל"ת דאינו נאמן בכתב ומרן בב"ה חלק בזה ודעת ר"מ לפ"ד ה"ה נראה דהיינו משום דלא מקילי' תרי קולי וכ"כ הלבוש דטעמו של דבר ע"ש ואין להקשות א"כ היכי מכשירין ע"א חתום הא תרי קולי נינהו ע"א ומפי כתב דהר"מ סובר דע"א מהני בעדות אשה מדאורייתא משום דעבידא לאגלויי כמ"ש בסוף הלכות גירושין אבל ער מפי ער לא עבידא לאגלויי דיכול העד הא' להכחישו וא"כ לדעת רובא דרבוותא דע"א דכשר בעדות אשה הוא קולא שהקילו חז"ל גם ע"א מן הכתב פסול ודוקא בשטר חתום בב' עדים הוא דהכשירו בירוש אך ממ"ש ה"ה גבי מצאו שטר כתוב וכו' דבעי קיום ובקיום ע"א מעיד שזה כתב ישראל ע"ש נראה דמקילין אפילו תרי קולי שהרי ע"א שמעיד על כתב ישראל הוא עד מפי עד ומן הכתב וכ"כ הב"ש סקכ"ט ומהתימא עליו דבסקכ"ז הביא דברי הגהמ"ר להלכה והמה כללן בהדייהו ומעתה צ"ל דמ"ש ה"ה לפסול מסל"ת מהכתב אין הטעם משום תרי קולי כמ"ש הלבוש אלא כמ"ש הא האחרונים הלא בספרתם ועמ"ש בס' דרך המלך דק"י ע"ש:

י"א כתב הריב"ש סי' שע"ז דמסל"ת אפי' במת או נהרג לחוד בלא קשר דברים והר"מ לא כ"כ לעיכובא עש"ב ובסי' שפ"א ומרן בכ"י הסכים לדבריו דלא כתשו' הר"ן שחולק ע"ז וכ"נ דעת הרשב"א והריטב"א בספ"ב דיבמות דכ"ה ע"א והנ"י שם דאהא דפרכי' אמתני' דהרגתיו לא ישא את אשתו הא לאחר תנשא רשע הוא הקשו נוקמה במסל"ת לדעת הרי"ף בפ"ב דס"ל מסל"ת רשע כשר דלא גרע מגוי ע"ש ואי איתא דבעי' קשר דברים לא מק' מידי וע"ש עור גבי משם רויה באומר אני הייתי עם הורגיו ע"ש וכן יש להוכיח דלא בעי קישור דברים ממתני' דפ"ב דקתני אפילו שמע מן הנשים אומרות מת איש פ' דיו ור"ל אפילו מסל"ת כדפירש"י הרי דבמת לחוד הוי מסל"ת ואין לומר דשאני נשים דכשירות אפילו במתכוין להעיד שהרי ע"כ מתני' כרע"ק דפוסל אשה בעדות אשה דאי אשה כשירה כ"ש מסל"ת כמ"ש מהרי"ק שו' קכ"א ות"הר סי' רל"ט ע"ש ומאי אפילו שמע דקתני וכ"כ מהרח"ש די"ז ע"ש ומינה שמעי' דלא בעי' קישור דברים:

י"ב אי שרי בס"פ בעיגונא פלוגתא דרבוותא כמ"ש הכנ"הג הגהב"י אות צ"ו ומתבאר שם דבס"ס שאינו מתהפך לכ"ע אין מתירין בס"ס ועיין להריב"ש סי' שע"ז וסי' שפ"א:

י"ג כתב עוד הריב"ש בסי' הנ"ל דבשאלם הגוי תחילה במאי עסקיתו והשיב לו בפ' הוי' תשובת שאלתו וכשר ולא מלאו לבו להקל די"ל דהוי כמי ששאלוהו ומה שהקילו בכ"הג בפ' פיסולי המוקדשין בא"ל קסבור מה טיבו של זה התם באיסורא דרבנן אבל בעדות אשה דאיסורא דאוריית' לא מקילי' בכה"ג וכ"ד הר"ן בתשו' וכמ"ש מרן בב"י ע"ש וק' דא"כ בי עביד צריכותא בגמ' שם ברישא וסיפא אמאי לא קאמר דאצטריך רישא לאשמועי' דמהני כאן אע"ג דל"מ כה"ג בעדות אלא ע"כ דפשיט"ל דבכה"ג לא הוי אלא כתשו' שאלה וכשר:

י"ד אם בא הגוי לפני ב"ד אפילו אמר מעצמו בלא שאלה לא הוי מסל"ת הריב"ש שם ע"ש שהוכיח כן מהגמ' ומתשו' הרא"ש כלל ל"ב סי' ה' אין נראה ה כן ממה שהוכיח דמסל" ת אינו נאמן בשבויה מדאמרי' בכתובות דכ"ג בבנתיה דר"ח דאוקמינהו לשבויה מאבראי וכו' וא"א דמסל"ת נאמן בשבויה נעלינהו בב"ד ויסיחו לפי תומן ע"ש משמע דהוי מסל"ת אפילו בבא לפני ב"ד:

ט"ו אם הסיחו לפי תומן מתחי' אע"פ ששאלוהו אח"כ שיפרש הענין נאמן כ"כ הרי"ף מההיא דפונדקית וכתב מהרשד"ם סי' מ"ג דוקא באותו מעמד אבל אח"ז לא ע"ש אבל המ"ב סי' ק"ה כתב אפילו אחר ימים כמ"ש הב"ש סקמ"א וכ"ב מהרי"ט ח"א סי' נ"ב דאפילו שאלוהו אחר ימים לבאר הענין הוי מסל"ת ע"ש:

ט"ז גוי מסל"ת שהרג את פ' אי בעי' וקברתיו אפילו להחולקים על הר"מ ולא בעו וקברתיו י"ל דה"ד באומר ראיתי פ' הרוג אבל בגוי הרוצח אינו ממתין עד שימות שירא פן יתפשוהו ואמר בדדמי וראיתי למהר"ם לובלין סי' ק"י שהוכיח דאפילו בגוי הרוצח לא בעי' וקברתיו מההיא דאמרי' בפ"ב דיבמות דכ"ה אני הרגתי את פ' והשיאו את אשתו הרי דלא בעי וקברתיו אפילו ברוצח וה' אמונת שמואל תמה עליו דהתם בישראל מיירי ונאמן משום דפלגי' דיבוריה והוי כמעיד פ' הרג את פלוני ודחק לומר דראייתו משינויא דר"י שם ע"ש ולא ראה דברי הרשב"א בתשו' סי' אל"ף רי"ז דבאומר אני הרגתי ל"ל פלגי' דיבוריה דדוקא דמתפרש לשונו בן אלא מאי דפלגי' דיבוריה גבי הרגתיו דאמרי' לא הרגו אלא באונס או בשוגג ע"ש וא"כ לפ"ז יש להוכיח דאפילו ברוצח לא בעי קברתיו דאפילו שהרגו באונס ובשוגג ירא פן יתפסוהו דלא ידעי שהרג באונס:

י"ז עד א' בקטטה בעיא דלא איפשי' והר"מ בפי"ג כתב וז"ל בא ע"א והעיד לה שמת בעלה לא תנשא שמא היא שכרה אותו ואם נשאת לא תצא ע"ש והרשב"א והריטב"א תמהו אי היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו ועוד דבבעיא דע"א במלחמה יע"א ביבמה פ ' דנאמן משום דעבידא לאגלויי ומ"ש בע"א בקטטה דאינו נאמן והרא"ם בתשו' הביאו הכ"מ כתב דפשי' דע"א נאמן בעבידא לאגלויי אבל ע"א בקטטה חיישי' כיון דהוחזקה שקרנית שמא שברה והגמ' ה"ה דהומ "ל בבעיא צר ואפלו דכל ישראל לא הוחזקו חיישי' דע"י פיתוי והסתה העיד ע"ש ותמהני דבגמ' דמכות ד"ה ע"ב איתא ההיא איתתא דאתיא סהדי ואשתקור ואתיא סהדי ואשתקור ואתיא סהדי ולא אשתקור אמר ר"ל הוחזקה זו א"ל ר"י אי היא הוחזקה כל ישראל מי הוחזקו וא"ל ר"ל דכיון דאיכא דקא מהדרא חיישי' והיינו ע"י שכירות כדפירש"י הרי דר"י פליג דאפילו בה"ג לא חיישי' וקי"ל כר"י וכ"פ הר"מ בפ' כ"ב מה' עדות וזה סותר למ"ש בה"ג דחיישי' שמא תשכור ודוחק לחלק בין ע"א לב' עדים ועו"ק דאפילו ר"ל לא מצינו שאמ' כן אלא בהוחזקה תרי זמני ובה"ג כ' הוחזקה זו אפילו בחד זימנא ועיין להר"ן בחי' שם ועפי"ד ישנו מן הישוב ע"ש:

י"ח מהרי"ק סי' קכ"א ות"הד סי' רל"ט הוכיחו ממתני' דפונדקית דמסל"ת עדיף מאשה ע"ש ואני תמיה בזה דבאיסורין קי"ל דאשה כשירה כמו ע"א כמ"ש הר"ן ריש חולין ופ' מור"ם בי"ד