שלחנו של אברהם קסב

חתכם הרופא לצורך רפואה ע"ש ונראה דאם חתך לו הרופא ביצה א' השמאלית מחמת חולי יש להתיר לכתחילה משום דהוי ס"ס שמא הלכה כהר"מ דמחמת חולי מקרי בי"ש ואפילו לדעת החולקים שמא הלכה כר"ת דביצה א' כשר אפילו בידי אדם ואפילו לדידן דגרירי אחר דעת מרן בש"ע ומרן פ' דלא כר"ת מ"מ מצט' לס"ס כמ"ש המח"ב בי"ד סי' מ"ב ע"ש:

נסתרס ע"י ששתה כוס עקרין לכ"ע הוי בידי אדם ואסור לבוא בקהל הרב זרע אברהם חא"ה סי' י"א דל"ז ע"ג וע"ש בהמגיה:

דין י"ב אישה מותרת וכו'. כ' הב"ש דמשמע דשייך סירוס באשה ע"ש. וכ"נ מפירש"י בפ"ח שרצים דקי"א דאהא דמשני אלא באשה כ' דאינה מצווה בפ"ור ע"ש משמע דשייך סירוס אלא דשרי משום דאינה מצווה אפ"ור מיהו ק' דהרי ב"נ לכ"ע אינם מצווים אפ"ור ואיכא למ"ד דמצווין על הסירוס וכמבואר כ"ז בפ' ד"מ ע"ש וה"נ נימא באשה ע"כ נראה דגם רש"י ס"ל דלא שייך סירוס באשה כמ"ש התוס' שם וכ"כ הרשב"א שם בחי' ע"ש אלא דמילתא אחריתי קאמר דגם פ"ור אינה מצווה דלא יקשה דליתסר מיהא משום ביטול פ"ור וכדפריך בתר הכי מריב"ב:

סימן ו' דין י"א אשת ישראל שנאנסה וכו' הר"מ בריש הלכות נערה כתב לענין קנס חזקת שדה אונס וחזקת עיר ברצון והראב"ד חלק בזה ע"ש ולענין אי שייך לומר כן לענין איסורא לדעת. הר"מ אם נאסרת על בעלה ואינה נאמנת לו' נאנסתי בעיר פלוגתא דרבוותא כמ"ש הכנ"הג סי' קע"ז הג"הט אות ב' ע"ש ומתבאר מדבריו דאם איתא דלענין איסורא נאסרת בעיר אז אפילו ליכא עדים שזינתה אלא שהיא אומרת שזינתה באונס נאסרת ולא מהימנא משום מגו דהו"ל מגו במקום חזקה אבל מהר"ץ בתשו' סי' קמ"ו. הוכיח דאם ליכא עדים שזינתה אלא על פיה נאמנת לומר שצעקה ואין מושיע לה אפילו בעיר ע"ש והכנ"הג שם הוכיח דאפילו בעיר י"ל באונס ואינה נאסרת ממ"ש הרשב"א בתשו' דהוי ס"ס ס' בעל ס' לא בעל ואת"ל בעל ס' באונס אפילו דנדונו שם בעיר ע"ש. וליתא דהרשב"א ס"ל דאפילו בדבר דאיכא חזקה מצטרפי' לס"ס כמו שנראה ממ"ש בתשו' סי' אלף רי"ו לענין קידושין באשה שנסתפקו אי הגיעה לכלל שנותיה דשריא משום דהוי ס"ס דס' אי הגיעה לכלל שנותיה ואת"ל הגיעה ס' אם הביאה סימנים ונשרו או לא ע"ש הרי דאפילו בהגיעה לכלל שנותיה קי"ל דחזקה שהביאה סי' כדאיתא במס' נדה ד"כ דהוי ס' אם הביאה סי' ומצט' לס"ס ועמ"ש בי"ד סימן ק"י ע"ש. ועפ"ז ל"ק מ"ש מהרשד"ם חא"ה סי' קס"א דאי איתא דבעיר חזקה שהיא ברצון מאי פריך הגמ' בפ"ק דכתובות ד"ט גבי פ"פ מצאתי נאמן לאוסרה עליו אמאי הא ס"ס הוא ס' תחתיו ס' אינה תחתיו ואת"ל תחתיו ס' באונס ס' ברצון ואי איתא מאי פריך נוקמה בידעי' דאשה זאת לא יצאה מהעיר דהשתא ליכא ס' אונס ע"ש. ועפי"ה ל"ק דאפי' איכא חזקה הוי ס"ס ולענין הלכה באשה שאמרה שזינתה והיה באונס והיו בעיר יש להתיר דכיון דעל פיה הוא דידעי' שנטמאה ויש מי שסובר דלענין איסורא אפילו הר"מ מודה ואפילו להחולקים מ"מ כיון דאיכא מגו יש להתיר כמ"ש מהר"ץ ואע"ג דקי"ל מגו במקום חזקה לא אמרינן כבר כ' האחרונים דדוקא בחזקה אלימתא כגון חזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו דריש בתרא אבל בשאר חזקות אמרי' מגו וא"כ י"ל דחזקה זו דבעיר בחזקת רצון לאו חזקה אלימתא ושריא אשה זו לבעלה והכי נקטינן:

סימן י"א דין א כך אסורה לבועל אשת ישראל שנבעלה באונס ולא נאסרה לבעל אי נאסרה לבועל ד"ז תלי בב' תי' הגמ' בפ"ק דכתובות ד"ט ע"א גבי אשת אוריה ועיין להב"ש סק"ג ונ"ל ראיה דלא נאסרה מדתנן בפ"ב דיבמות דכ"ד ע"ב הנטען על א"א והוציאוה מבעלה אע"פ שכנס יוציא ואמר רב עלה בגמ' ובלבד בעדים מדקתני הוציאוה ע"ש בגמ' ואי איתא דנאסרה אפילו באונס אמאי תני הוציאוה הא אפילו במקום דלא נאסרה על בעלה ולא הוציאוה מבעלה אם כנס הבועל יוציא אלא ע"כ דדוקא במקום שנאסרת על בעלה הוא דנאסרת על הבועל וניחא מאי דקשה כיון דבעדים מיירי מאי קמ"ל מתני' די"ל דאתי לדיוקא דוקא במקום שנאסרה על בעלה והוציאוה ובגמ' שם מייתי ברייתא דקתני בד"א באין לה בנים אבל ביש לה בנים אין מוציאין ואם יש עידי טומאה אפילו יש לה כמה בנים והריטב"א בחידושיו הקשה מאי קמ"ל ברייתא ביש עידי טומאה ותי' דקמ"ל דאפי' שלא ידעו העדים שהוא ברצון מוציא דאמרי' מסתמא ברצון ע"ש הרי דס"ל דאם היא אנוסה לא נאסרה לבועל:

בהגה ב' עידי כיעור וכו'. כ"כ המרדכי בפ"ב דיבמות ותשו' המימוני' סי' כ"ד אבל הר"ן בפ' מי שאחזו כ' דאין מצטרפין ועיין במרן בב"י בח"מ סי' ל':

סימן י"ג דין י"א בין שהיא גרושה כ' ריא"ז בפ' החולץ ואני אומר אע"פ שמכיר את אמו א"צ להמתין לפי שאינה מניקתו אלא בשכר כאשה נכרית לפי' א"צ להמתין כמו שאין הנכרית צריכה להמתין ע"ש ולדעת מרן דגרושה צריכה להמתין י"ל דגם נכרית צריכה להמתין כיון שמכירה דמחוייבת גם. היא להניק כמ"ש בסי' פ"ב דמינקת נכרית וגרושה שוין בדינן וזה דעת רב א' הובאו דבריו בס' נת"מ דקס"א ע"ג ול"ק מ"ש עליו מדברי ריא"ז ע"ש והנ"מ שם מסיק דמינקת נכרית אפילו מכירה א"צ להמתין דדוקא בגרושה משום דבושה לשאול מאביו כמ"ש הר"ן אבל מינקת נכרית לא חיישי' דאם תתעבר הרי אביו ואמו קיימין דמסמסי ליה בביצים וחלב ע"ש:

סימן ט"ו דין י"ג אם כנס לא יוציא לא נתבאר אם קידש מה דינו ונ"ל להוכיח דגם אם קידש לא יוציא ממ"ש לקמן דין כ"ז בקידש דאסור בשתיהן מטעמא דכיון דבעי גט אתי למי' שנשא אחות גרושתו