שלחנו של אברהם יד

רש"י בעירובין דק"א אין נר' כן שהק' על המפ' משום חופה אמאי שרי לרבא בהיה להם ציר הא כיון דאין להם עתה חופר הוא ע"ש ואם איתא לדברי מרן אמאי לא הק' גם לאביי דכיון דאינו מכנים בציר הוי חופר אלא ע"כ דלאביי אפילו מכניסי בציר ומיירי בציר באמצע דשרי גבי תריסר חנויות כמ"ש בסי' תקי"ט:

סימן שי"ד:

דין א' אבל אם היא שלימה וכו' להסיר המגופה הדבוקה בחבית כתב מהרמ"א ז"ל בס' מש"דר דשרי והוכיח כן מדברי הר"ן ורש"י בפ' חבית דקמ"ו ע"א בד"ה מיפתח ע"ש וטפי הי"ל להוכיח ממ"ש רש"י במתני' שם בד"ה אין נוקבין וכו' אלא נוטל כולו ע' ש ומ"מ י"ל דהתם מיירי במוסתקי דכל הסוגיא שם מיירי בהכי כמ"ש התוס' שם ולכך. שרי להסיר המגופה דאינו מכוין לעשות כלי אבל בחבית שלימה י"ל דאסור ומ"מ נר' עיקר דשרי להסיר המגופה דהוי כנקב ישן דמותר לנוקבו אפילו בברזא כדלקמן:

סימן שט"ו. דין א' בהגה אם לא שהיה פרוש מבע"י טפח כ"כ המרדכי בפ' כידה דאפילו במחיצה המתרת מותר בתוספת עראי וכ"כ המג"א ר"סי שי"ג דמט"ז מותר לסתום החלון בשבת אפילו אחר שמת המת דלא כה' מהר"י הלוי יע"ש ונ"ל ראיה מגמ' בסוכה דכ"ג דאמרי' זמנין דמוקי ליה בפחות מג' סמוך לסכך וכיון דמייתא כיוצא ולאו אדעתיה והיינו דאינו נותן לב לתקנה כדפירש"י ואם איתא למ"ל למי' לאו אדעתיה הא אפילו יודע בו אינו יכול לתקנה דמחיצה המתרת היא וימנע משמחת יו"ט כדפירש"י לעיל גבי שמא תמות ושמא תברח אלא ע"כ דאפילו במחיצה המתרת שרי תוספת אהל וראיתי בס' גור אריה יהודה חא"ח סי' י"ד שהוכיח דלא כהמרדכי וכל ראיותיו לא מכריעין כלל ומה שהוכיח מגמ' דעירובין דלא משוי תרווייהו בדופן ג' וכאן שנפלה כולה וכאן שנפלה מקצתה אלא ע"כ אפילו תוספת אסור ע"ש לא היא דברייתא דמתיר קתני עושה חבירו דופן ולא בנפילה מיירי וכבר הוכחתי שדברי המרדכי עיקר במ"ש המג"א ודלא כמהר"י הלוי:

סימן שט"ז דין ד' כי היכי דלא להוי פ"ר כ' המג"א אע"ג דאין במינו ניצוד ולא. הוי אלא מדרבנן אסור בפ"ר ע"ש והת"הד סי' ס"ד וס"ו הוכיח דפ"ר באיסור דרבנן שרי ממ"ש המרדכי בפ' הזורק דשרי לשפוך מים בר"הי אע"פי שיוצאים לר"הר דקי"ל כל"ב בעירובין דפ"ח דמותר לשפוך ע"ש ונראה דכל זה הוא לשי' רש"י והתוס' שם דס"ל דאפילו לל"ב לא שרי אלא באין מתכוין ונר' דהכרחם הוא משום דהוק"ל מההיא דחצר שאין בה ד"א ע"ש בפירש"י אבל לדעת הר"מ בפט"ו דס"ל דאפילו במתכוין שיצאו לר"הר מותר דלא גזרו כחו בכרמלית ועיין לה"ה שם בראש הפ' וכ"כ הריטב"א בחי' שם בשם רבותיו אין, ללמוד משם כלל ולדידהו צ"ל דההיא דחצר שאין בה ד"א שאני שיוצאין לר"הר שהיא דאורייתא ועוד אפילו לדעת רש"י והתוס' אין ללמוד שאר איסורי דרבנן מכחו בכרמלית כמ"ש הריטב"א בחי' שם ועיין להמג"א סי' שי"ד איברא שד"ז דפ"ר באיסורי דרבנן פלוגתא דרבוותא הוא דהר"ב בש"מ בפ"ק דכתובות בסוגיא דהם מפקדי או מחבר כ' בשם שיטה ישנה דבא"ד לא מיתסר אפילו פ"ד וכ"כ המאירי בפ"ב דשבת דכ"ב ע"ב מהספדפ ובפ' נידה גבי מיחם שפנהו ובפ' כ"ג דע"ה. ובפ' הבונה דק"ג וכ"נ דעת הרמ"ך שהביא מרן בכ"מ בפי"ב מה' שבת דין ב' ע"ש וכל קבל דנא נר' מדברי התוס' בפ' הבונה רק"ב בד"ה דקעביד הפ"ר אפילו בא"ד אסור וכ"כ הרשב"א בחי' בפ' כל כתבי דק"ך בההיא דנר שאחורי הפתח דמכאן ככ' שאפילו סא"ד דאסור פ"ר ע"ש וכ"נ מדברי רש"י בסוכה דל''ג ע"ב שכ' דגורר אסור בפ"ר אע"ג דגרירא הוא מדרבנן דחורש כלאחר יד הוא בפ' כירה דמ"ו ומ"ש רש"י" מלאכה גמורה היינו ר"ל אפילו אי הוי מלאכה גמורה וכ"נ מדברי ס' התרומה שהביא הטור סי' שי"ו ועיין בב"י שם ובפסקי התוס' בפ' כירה הביאו ד"ז הבע"הת ע"ש וכ"נ מדברי התוס' בפ' כירה גבי מיחם שכ' דלא הוי פ"ר ומשמע דלכל הגי' כ"כ אפילו להגו' דצירוף דרבנן וכנ"ל מגמ' בפ"ק דכתובות ד"ו ע"ב דאמרי' מאן חכמים ר"ש ופריך יהא מודה ר"ש בפ"ר ע"ש ומאי פריך נימא דמאן דמוקי חכמים ר"ש ס"ל דם מיפקד פקיד ומקלקל הוא אצל הפתח כמו שצדד הגמ' שם בראש הסוגיא ולא אסיר אלא מדרבנן אלא ע"כ בפ"ד אפילו בא"דר אסור הן אמת שלפי מ"ש מהרש"ל שם ד"ד ע"ב בתוס' בד"ה את"ל דס"ל להתוס' דכל מקלקל באדם חייב לר"ש ע"ש אין מהגמ' הלזו ראיה מיהו דברי מהרש"ל תמוהים וע"ש במהרש"א ולהר"ב בש"מ שם באופן שדעת רש"י והתוס' וס' התרומה והרשב"א דפ"ר אפילו בא"דר אסור וכ"כ מרן בש"ע כאן וראיתי לה' בית יהודה ח"ב בראש הס' שכ'. דמדברי התוס' בפסחים דס"ה ע"א בד"ה המכבה נר' דפ"ר אפילו בא"דה אסיר ע"ש והיינו ממ"ש דמיירי בשאינו פ"ר מדשרי ר"ש אע"ג דמלאכה שאצ"ל היא וכבר כ' המאירי בפ' ב"מ דאין ללמוד שאר א"ד ממלאכה שאצ"ל משום דאי צריכה הוי איסורא דאורייתא ועיין לה' בתי כהונה ח"א בקונט' ב"ד דפ"ג ולה' טל אורות במלאכת הצד ועיין להלבוש ס"סי שכ"ח:

סימן שי"ז. דין ג' אבל אין פותחין אותו מחדש דמתקן מנא. ב"כ רש"י דחייב משום מכה בפטיש ואין בו משום קורע דבעי' קורע ע"מ לתפור אע"ג דאינו דרך השחתה וכ"כ הריטב"א הביאו הכ"מ בפי' והע"ש כתב דחייב משום קורע כיון דאינו דרך השחתה ודייק לה מדכ' הר"מ דין פותח בית הצואר גבי דין קורע כ"כ ה' מרכבת המשנה בדעת הר"מ ועיין להמג"א והגו"ר בחא"ח סי' י"ז וי"ח כ' מסברא דנפשיה דחייב משום קורע והוכיח מקריעת הנייר ע"ש גם הפר"ח בי"ד סי' קי"ח ב' אותם העושים חותם התנור בנייר וקורעין הנייר וכן הפותחים חותם האגרות איסור תורה עבדי דאין זה מקלקל אלא מתקן והביא ראיה ממ"ש הר"מ בקריעת הנייר ע"ש ונ"ל ראיה לד"ז מגמ' בעירובין דל,ד ע"ב דפריך אמתני' דנתנו במגדל הוא במקום אחד ועירובו במקום א' ומאי פריך הא ליכא איסורא