שלחנו של אברהם יא

סימן רנ"ד דין ד' סביב הקדרה היינו ע"ג גחלים כמ"ש המג"א ודלא כה' מנחת כהן ש"ע פ"ה שכ' דדעת מרן כי"א שכ' בר"סי רנ"ג ע"ש ועיין לה' מטה יהודה סק"ב. דין ה' אם בשוגג אם אין לו מה יאכל משמע דבמזיד אפילו אין לו מה יאכל אסור ואפי' לאחרים שאין להם מה יאכלו אסור ואפי' למ"ש המג"א סי' ת"ה דין י"ד דבאיסורי דרבנן ואין לו מה יאכל שרי ואפי' במזיד:

ה"ד. בעיקרו דרבנן אבל הכא עיקרו דאורייתא אם נעשה בשבת וכן בדין ג' נר' דאפילו לאחרים אסור ול"ד לפירות שבאו מחוץ לתחום דתחומין דרבנן סימן רס"א. דין ב' ג' מילין ורביע סתם כס' ר"ת בפ' ב"מ דב' שקועות הם וכן הסכים בס' מבוא השמש והפר"ח בקונט' כי שמש שבס' שמן למאור והרב בית דוד ה' פסח סי' רי"ט דלא כמהר"ם אלשקר סי' צ"ו וה' בית יהודה במנהגים בדיני מילה בשם רבו כ' מעת שק"הח עד צאת הכוכבים בכלל בי"הש ועפי"ז כתב דחצי שעה קודם קריאת הקורא הנק' אלמג"רב וחצי שעה לאחריו נכנס בגדר בי"הש ע"ש ואזיל כשי' הגאונים אבל לדעת. מרן והנמשכים אחריו ליתנהו להני מילי. שו"ר לה' בית יהודה ח"כ סי' נ"ז שכ' דהמנהג שנהגו הוא לחומרא לבד אבל לדינא ודאי דהעיקר כפי' מרן:

סימן רס"ד דין ב' ע"ג גמי וקש וכו' כ' מרן בב"י דאפילו לדעת רש"י מותר לכרוך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאינו ראוי להדלקה כלל דליכא למגזר דילמא אתי לאדלוקי בעיניה כיון שאינו ראוי להדלקה ולא אסרו אלא ע"ג דבר הראוי להדלקה ע"ש וזה נ"ל דעת התוס' ר"פ ב"מ בד"ה ותנא וכו' שכ' דהוסיפו הטעם. משום דאין מושכין ותנא דמתני' פסיל להו משום דכויץ דק' מאי נ"מ דפסולין מה"ט או מה"ט ומאי הוסיפו אלא דכוונתם דנ"מ לברך וע"ש כמהרש"א ז"ל:

סימן רס"ה דין ג' אין נותנין כלי וכו' כ' הג"א דמותר ליתן כלי תחת הנר לקבל השעוה דיכול לנערו ודוקא שמן אסור דאם מנערו מפסיד השמן וכ' מרן בב"י דזהו לדעת בע"הת שהביא הטור סי' ש"ט דמניחו להסירו אחר שעה הוי כשוכח אבל לדעת החולקים נעשה בסיס לדבר האיסור והמג"א תמה דאפילו להחולקים דוקא בהניחו והיה שם בי"הש אבל בשבת. לכ"ע לא מיתסר אלא בהניחו אדעתא להניחו לכל השבת כמו שליפי זוטרי דסי' רס"ו ע"ש ונ"ל מדברי התוס' בפ' כירה דמ"ד ע"ב בד"ה יש עליה וכו' דאפי' במניחו בשבת להסירו אחר שעה אסור לנערו שכ' דבמניח מיירי דאלו בשוכח שרי לנערו וא"ת ליפשוט מהכא דאין מוקצה לחצי שבת וי"ל דמיירי במניחו להסירו אחר שעה דהוי כגמרו בידי אדם ע"ש הרי דאפי' במניחו להסירו אחר שעה אסור לנערו ולא הוי כשוכח ואפי' במניחו בשבת דבהכי מיירי שם וההיא דשליפי זוטרי דבר"פ מי שהחשיך י"ל משום הפסד ממון התירו הניעור ולא התירו טלטול גמור ועיין במהרש"א במ"ש בדברי התוס' הללו ועיין להרב תוספת שבת. סימן דס"ו דין ב' משום מחמר כ' הר"ן בב"ק דע"א איסור מחמר איתיה אפילו בבהמה דלאו דידיה והביאו המג"א וכ"כ הרשב"א בר"פ מי שהחשיך וכ"נ מדברי התו' כיומא דס"ו שהק' איך מביא לשון של זהורית קשור בשעיר הא מחמר הוא ע"ש ושעיר של קדש הוא אך מדברי הג"א בב"ק דע"א נר' דדוקא בבהמה דידיה שכ' וז"ל וכן אם שכר בהמה וחמר אחריה חייב דשכירות קניא קצת ע"ש ועיין להמג"א סי' רמ"ו וכ"נ קצת מגמ' דפסחים דס"ו שלא הקשו בגמ' והרי מחמר אלא אחר דמוקי לה דמביאה חולין בעזרה ומקדישן ע"ש גם הא"ר הביא שהלח"מ חולק על הר"ן בד"ז ע"ש:

סימן רס"ח. דין ג' הו"ל התחיל בשל חול הת"הד למד ד"ז ממ"ש ראבי"ה גבי ספירת העומר והביאו הטור סי' תפ"ט ע"ש והוא תימה דהמרדכי בפ"ב דמגילה הביא דברי ראבי"ה וכ' הטעם משום דספירה דאורייתא וכיון דבעיא ולא איפשי' בספ"ק דברכות ס"ד לחומרא אבל כאן דרבנן הוא וי"ל דהתה"ד הביא מאורחות חיים שכ"כ בשם ראבי"ה ובא"ח בה' ספירה מבואר דס"ל ספירה דרבנן א"כ ע"כ דס"ל כטעמיה דראבי"ה דלא. בהמרדכי ועיין להא"ר סי' ר"ט:

דין ו' שאם החליף של מוסף כ' המח"כ דאם בשבת וחה"מ לא הזכיר של שבת אלא בחתימה יצא כיון דקי"ל דאם החליף אפילו בתפלת. מוסף עש"ב. וכ"כ המג"א בסי' תפ"ט דאם חתם מקדש יש' והזמנים אפילו לא הזכיר יו"ט באמצע התפלה יצא:

סימן רע"א דין ה' החוזר ומברך תחילה בפ"הג כ"כ הר"מ בפ"ה מה"כ וכ' בב"י דלדעתו בפורס מפה ומקדש נמי צריך לברך בפ"הג אבל בש"ע דין ד' פ' דאין צריך לברך על יין דקידוש וכאן פ' דבהב לן ונבריך צריך לברך וכ' הלח"מ דהטעם דלא אסח אדעתיה אלא מיין דקודם קידוש אבל איין של קידוש לא אסח דעתיה וכ"כ המג"א וק"ל מגמ' כפ' ע"פ דק"ג ע"א דרבא פריך אכסא קמא ואכסא דברכתא וקאמר אנא עבדי כתלמידי דרב דאמרי הב לן ונבריך והדר אמרי הב לן ונשתה וא"ל כיון דאמריתו הב לן ונבריך איתסר לכו למשתי ואי איתא מהיכא למד לברך אכסא דברכתא הא אפילו דאסחו דעתייהו איין שלפני ב"המז מ"מ מכסא דברכתא לא אסחו דעתייהו כמו דלא אסח דעתיה מיין דקידוש ועוד דמהרי"קו שורש צ"ו למד מדברי הר"מ הללו דצריך לברך על כוס של הבדלה באמצע הסעודה במקום שצריך להפסיק כמו ודאי חשיכה ע"ש ואי איתא הא לא אסח דעתיה מיין של הבדלה כמו קידוש